מורה טוב
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 21 ל-36
  • לינק

    ליקטנו כמה מקורות מידע באינטרנט על מאפיינים של המורה הטוב כהוקרה למורים אשר ב5 באוקטובר 2010 חב להם העולם תודה והערכה על התמודדותם. בין הסקירות ניתן למצוא את ההיבטים הבאים: הקושי בבחינת איכות מורים ( פרופסור David C. Berliner), הויכוח על דמות המורה הטוב נמשך בארה"ב, מ"דמות המורה העתידי" לדפוסים פרופסיונאליים של אנשי חינוך עתידיים … ( פרופסור רוני אבירם) , סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה / מירה קרניאלי, המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה, מקום המנהיגות בתפיסת תלמידים את המורה הטוב, מהוראת מסירה להוראת בנייה, מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?, תפקיד המורה בסביבה של פדגוגיה חדשה ( פרופסור חנן יניב) .

  • לינק

    הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.

  • מאמר מלא

    השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .

  • לינק

    בגיליון פברואר 2009 של כתב העת החינוכי Phi Delta Kappan נמשך הויכוח על הרכיבים ההופכים מורה למורה מעולה . בסקירה הקצרה מוצגים עמדות שונות של מומחי חינוך בארה"ב לגבי המצויינות של מורים והדרך למימוש מרכיבי הייחוד , אך ניתן דגש רב לדעתו של פרופסור תומס גוסקי (Thomas Guskey ) מבכירי מומחי החינוך האיכותי בארה"ב המצביע על המורכבות של המחקר אודות מורים מצטיינים. ממחקריו שנערכו במדינת טנסי בארה"ב נמצא כי אין רכיבים חד-משמעיים היכולים להצביע על הצטיינות מורה. מורה מצטיין יכול להפוך בתנאים של בתי ספר מסוימים ואוכלוסיית תלמידים משתנה למורה בינוני למדי וחסר התלהבות ומורה בינוני יכול לגלות מנהיגות ושיעור קומה בתנאים של ביה"ס אחר וקהילה שונה. להרכב אוכלוסיית התלמידים , לקהילה המקומית, לדינאמיקה ולאופי הקהילה יש השפעה עצומה על אישיות המורה , טוען פרופסור גוסקי.

  • סיכום

    ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)

  • לינק

    מי הם המורים המצוינים, אלה שהתלמידים מחכים לשיעור שלהם, אין אצלם כלל בעיות משמעת, השיעורים מתנהלים בשקט, בנעימות ותוך כבוד הדדי והחשוב ביותר הם מצליחים באמת ללמד ? מהם העקרונות הבסיסיים שבעקבותיהם תתקיים הוראה איכותית ? מאמר זה מנסה להציג מודל המנסה להסביר את השלבים הנכונים אותם יש ליישם בכדי להגיע למצוינות בהוראה . המאמר מתייחס ליחס בין שלושה מרכיבים חשובים להוראה איכותית : גבולות ברורים, ב. יחס אישי ג. איכות פדגוגית (עופר קליין ) .

  • סיכום

    איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)

  • סיכום

    התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית ( Care ) של פרופסור נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך – הגדרת המקצוע ( אחד "ממקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה ( משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה ( גמישים ודיאלוגיים ). סיכום נרחב מתוך גיליון "הד החינוך" ( אפריל 2008 ) המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת – אכפתיות שאינה קשובה לאחרים. גישת הדאגה האכפתית ייחודית אולי מבחינה זו שהיא מכפיפה את האכפתיות האתית לאכפתיות הטבעית- ליחסים שאינם דורשים מאמץ מוסרי אלא מתקיימים מתוך אהבה, אהדה , חמלה, נדיבות , מזג טוב ותשומת לב קשובה. האכפתיות האתית נדרשת כאשר האכפתיות הטבעית נכשלת מסיבה כלשהי. במקרים אלה נקרא האידיאל האתי – המושתת על חיים שלמים של עמידה משני צדי האכפתיות – כדי שינחה את ההתנהגות : מטרתו היא להשיב , אם אפשר, את האכפתיות הטבעית ( Nel Noddings) .

  • לינק

    המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה משופרות מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן ( Teresa Crawford ).

  • לינק

    טוני דנקר, ראש פרויקט "החינוך הגלובלי" בחברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, סקר בפני באי כנס הרצליה 2008 את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך. לדברי דנקר, תקציב החינוך בישראל הנו מהגבוהים בעולם, ומשתווה לאלה של הולנד ושל אוסטרליה, ואילו רמת הישגי התלמידים דומה למה שהשיגו טורקיה ומקסיקו. בחינה של רפורמות בחינוך בכל רחבי העולם העלתה, כי לפער החברתי ולמספר התלמידים בכתה אין השפעה על הישגי תלמידים. לדבריו, הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי באיכות המורים בבתי-הספר היסודיים ומעקב הדוק שלהם אחר כל הישג חריג של כל תלמיד וטיפול מתאים בו על-מנת לשלב את הילד בכתה ולמנוע את כישלונו.

  • תקציר

    נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

  • לינק

    קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים.

  • רפרנס

    לדעת המחברות, מורים גדולים אינם שמרנים ובעלי שיטות ואינטואיציות שונות. הם לא פועלים כמו מורים אחרים ולא מאמינים לכל מה שלימדו אותם. מארבעה עשורי מחקר, שכלל ראיונות של ארגון גאלופ עם אלפי מחנכים עולות כמה מסקנות: הדפוס הכולל העולה מהתוצאות הוא שלמורים גדולים יש כשרון מולד לעבודתם. הכישרון הוא טבעי ואישי, ומדרבן מורים גדולים להתנהג בדרך הייחודית להם. מבחן קליפטון לגילוי חוזקות תוכנן ע"י ד"ר קליפטון ופסיכולוגים, בלשנים, מומחי סקרים ומנתחי תכנים. מורים גדולים מצליחים למקסם ולמצות את החוזקות שלהם וממבחן זה נועד לזהות, לברור ולהדגיש אינדיקטורים מרכזיים באישיות המבוססים על תגובת הנשאל. המבחן אמור לסייע לחשוף את כשרונותיו הבולטים של הנשאל (הדפוסים המחשבתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הטבעיים הניתנים ליישום פרודוקטיבי) ב-34 תחומים חשובים המפורטים בספר. (רוזאן ליסוולד, ג'ו-אן מילר)

  • סיכום

    המאמר מדגים מהי קוהרנטיות כמושג שלם דרך מעקב אחר מורה אחת, ומציע לקבל את תכונת הקוהרנטיות כאחת מתכונות המורה הטוב. המחברות עורכות השוואה בין קוהרנטיות לתכונות אחרות ולבסוף מציעות יש לחשוב הן על הצורך בתכונת הקוהרנטיות של המורים המכשירים והן על דרכים לפתח קוהרנטיות במורים לעתיד. בשלב שבו מגבש המתכשר להוראה את אישיותו המקצועית רצוי ללמד את הידע התיאורטי ואת הידע הפרקטי בהתייחס לאמונות המקצועיות שפיתח לעצמו המתכשר עוד לפני תהליך ההכשרה. (רחל טלמור ואלה שובל)

  • סיכום

    המבקרים של תוכניות הכשרת המורים המסורתיות טוענים כי יכולת מילולית בצירוף ידע תוכן הם בהחלט קנה המידה המשולב למדידת הוראה טובה. המאמר בוחן ומנתח שורה של מחקרים העוסקים בנושא והדנים באמות מידה אלו להוראה טובה. ממצאי המחקרים מלמדים כי לגבי המורה הטוב, הטוב מאד, והמצטיין אין כל מתאם משמעותי בין מדדים של יכולת מילולית והערכה מבוססת מומחיות של יכולות המורה. אבל, לגבי המורים הפחות טובים המדדים של יכולת מילולית נמוכה מעידים באופן ישיר על יכולות הוראה ירודות. מורי מורים צריכים באופן עקרוני לקחת בחשבון יכולות מילוליות של מורים, אך נוכח הטווח הנרחב של מדדי יכולות הוראה בין מורים רגילים, מורים טובים לבין מורים מצטיינים, לא מומלץ להתבסס רק על קנה מידה יחיד ופשטני של יכולת מילולית על מנת לחזות יעילות של הוראה. המסקנה: יכולת מילולית אולי חשובה להערכת יכולת ההוראה אך אינה מדד מספק. המחברים מציעים גישה אלטרנטיבית לבחירת מועמדים להוראה (Michael D. Andrew. Casey D. Cobb Peter J. Giampietro)

  • לינק

    אחד המאפיינים העיקריים של מורים מומחים הוא הייצוגים המעמיקים שלהם בנוגע להוראה וללמידה. אין הבדל בין מורים מומחים ומורים מנוסים מבחינת 'כמות' הידע שלהם בנושאי הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה. אך המורים המומחים שונים מהמנוסים באופן שבו הם מארגנים ומייצגים את ידע התוכן ובאופן שבו הם משתמשים בו. מורים מומחים משלבים חומר חדש הקשור לידע התוכן שלהם עם ידע קודם; הם מסוגלים לקשר בין נושא השיעור הנוכחי ונושאים אחרים בתכנית הלימודים; והם יוצרים שיעורים מקוריים משלהם על ידי שינוי, שילוב ותוספות לתכנית המקורית בהתאם לצרכים של תלמידיהם וליעדים שהם מציבים לעצמם ( John Hattie ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין