המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).

מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות (גליה זלמנסון לוי).

חווית ההוראה האישית של הסטודנט להוראה משמשת חלק חשוב במסע הפיכתו למורה. על אף חשיבותה, עובדת תרומתה של החוויה להוראה נותרה מקרית, והניסיון שגלום בה נמצא מנותק מהעבודה בקורסי ההכשרה של מורים. אוניברסיטת סנט קלאוד (St. Cloud State University) שבמדינת מינסוטה החליטה לחזק את חווית ההוראה של סטודנטים להוראה באמצעות מודל ההוראה השיתופית (co-teaching model) ומאמר זה מבקש להתמקד במודל זה, בתנאים להתקיימותו וביתרונותיו (Heck, T. W., & Bacharach, N).

מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).

חקר מאפיינים מקצועיים של מורי מורים עומד במרכזם של מחקרים רבים בעשור האחרון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף תובנות חדשות בדבר הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה באמצעות השוואה בין שני דגמים של מסגרות הכשרת מורים הפועלים בהקשרים שונים. הנתונים נאספו בשני אתרים: ארה"ב וישראל. שני הדגמים מציעים יתרונות המאפשרים לסגל לפתח ולקדם פעילויות מקצועיות. בין ההשתמעויות לחיזוק המאפיינים המקצועיים של מורי המורים: חיזוק שיתוף הפעולה בין מוסדות הפועלים בדגמים שונים, שיתופי פעולה במחקרים ובכנסים, ייזום של פעילויות מוסדיות שעשויות לסייע לסגל לפתח קריירה מקצועית ולגבש זהות של מומחים אקדמיים בתחומם, חיזוק הקשר הפורמלי והבלתי פורמלי עם בתי הספר המאמנים וחקר ובחינה מתמשכים של האינטראקציה הזאת והשפעתה על מקצועיות מורי המורים (Leah Shagrir).

במאמר זה, המחבר דן בשאלה כיצד לשפר את הכשרת המורים היפנית. תוך תיאור חלק מהסוגיות הנוכחיות בהכשרת מורים בעשור הראשון של המאה החדשה, המחבר דן במה שהן יצרו על ידי הכנסת סוג חדש של בית ספר לתואר שני למוסדות להכשרת מורים, שמעלה את השאלה האם בתי הספר לתואר שני מחזקים את ההתמקצעות בהכשרת מורים או לאו (Suzuki, Shin’ichi, 2014).

עליית חשיבות החינוך כמשאב לפיתוח אישי של הפרט וכמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית של המדינה, לצד ההכרה הגוברת במקומם המרכזי של מורים בתהליכי החינוך, ממקדת את תשומת לבם של קובעי מדיניות חינוך במדינות רבות בהכשרת כוח ההוראה. השאיפה למצוא דרכים יעילות ומוצלחות להכשרת מורים נמצאת על סדר היום של חוקרי חינוך, של משרדי חינוך ושל גורמים במגזר השלישי זה כמה עשורים. בתוך תהליכי חיפוש אלה מופנה זרקור במיוחד אל הרכיב ההתנסותי בהכשרה – העבודה המעשית. כמו בפרופסיות רבות אחרות, יש לחלק זה של ההכשרה מקום מרכזי ומהותי, שכן הוא החוליה המקשרת שבין הלימודים לעולם העבודה, בין התאוריה למעשה, בין היות הסטודנט לומד להיותו מלמד (תמר אריאב).

סוגיית מעמד המורה וכישוריו מעסיקה אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות והיא הולכת ומכה בנו בהתאמה, נוכח התוצאות ההישגיות העגומות של תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים גם יחד. ברור לכל כי קיימת זיקה בין מעמדו של המורה וחוסר האונים שלו מול המציאות הקשה, לבין ההישגים הנמוכים של התלמידים והטיעון לפיו ציוני הסף של הפונים ללימודי הוראה נמוכים בממוצע מציוניהם של כלל הפונים ללימודי השכלה גבוהה בישראל. מאמר זה מתמקד במדדים מקצועיים ובאמות מידה הנדרשות בתהליך הקבלה ללימודי הוראה בשני היבטים: עקרונות אתיים ומקצועיים בתהליכי הקבלה למערכת החינוך, ונתוני סף ורף של המועמדים. הטענה המרכזית היא שכדי לשנות את מעמדם של המורים ולחולל מהפכה באיכות ההוראה שלהם וברמת אישיותם, יש צורך לברר קודם מהו תהליך המיון הראוי לקבלתם והאם נבחנו הנתונים שהציגו על פי תבנית גנרית מוגדרת ומוסכמת של קבלת תפקיד כראוי לכל ארגון מקצועי ( קטקו, תמר) .

מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).

התכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי היא התכנית הראשונה במכללה האקדמית בית ברל שקיבלה היתר מהמועצה להשכלה גבוהה להכשיר יועצים חינוכיים לתואר שני. M.Ed . בשנת הלימודים תשס"ח סיים את לימודיו מחזור רביעי של לומדים. מטרת התכנית היא להקנות את הידע, העמדות, הערכים והאידאלים של פרופסיית הייעוץ ויצירת המחויבות כלפיה. התכנית רואה את ייעודה בפיתוח יועץ חינוכי בעל אוריינטציה אקדמית-פרופסיונלית ( scientific practitioner) ובעל רמה אקדמית וסטנדרטים גבוהים של כשירות מקצועית, תוך איזון נאות בין ידע עיוני, מחקרי ומעשי והתייחסות מתמדת לצורכי השדה ולהתפתחויות במקצוע. במישור העיוני ניתן דגש בהפגשת הלומד עם כל תחומי הידע המגוונים של הייעוץ. התכנית מבוקשת מאוד ובעלת מוניטין ופונים אליה בעיקר מורים ואנשי חינוך, וכן, יועצים בעלי תואר ראשון, בוגרי תואר ראשון במקצועות מסייעים אחרים ובמדעי ההתנהגות. התכנית תורמת למכללה בכך שהיא מושכת אליה סטודנטים בעלי רמה אקדמית ואישית גבוהה (רבקה לזובסקי ).

כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)