מדע וטכנולוגיה
מיון:
נמצאו 60 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    חומרי עזר יעילים ומדריכים דידקטיים להוראה של למידת חקר בחטיבות ביניים. באתר ניתן למצוא מסמך מדיניות – הוראה מפורשת של מיומנויות החקר המדעי, מדריך למורה – למידה בדרך החקר- חט"ב , תלקיט לתלמיד – למידה בדרך החקר – חט"ב, סיפורי חקר: פעילויות פתיחה, לאבחון ידע קודם או גירויי לחקר, הצעות לפיתוח משימות חקר בנושאים הנלמדים בכיתה ט'.

  • לינק

    עתודה למנהיגות מדעית וטכנולוגית תכנית לאומית של מערכת החינוך הישראלית השואפת להביא לשכבה רחבה יותר של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. השנה, נפתחת בכמה בתי ספר תיכוניים בארץ בשכבת ז' התוכנית במטרה ליצור מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"א השיק מינהל מדע וטכנולוגיה את התוכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי ספר על יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל בתי ספר נפתחו שתי קבוצות: האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י' זאת במטרה לייצר מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה.

  • סיכום

    סקירת ביקורת על ספרן החדש של Marcia C. Linn ופרופסור בת שבע אילון . הספר בין 339 עמודים , המציג תוכנית לימודים אשר מהווה שילוב של אינטגרציית הידע -KI עם טכנולוגיה במטרה לשפר את ביצועי התלמידים. המחברות מכוונות לקהל רחב הכולל מורים בכיתות , סטודנטים למדעים ,מעצבי תוכניות לימודים, מעצבי תוכנה, משתתפי סמינר מחקר, מדענים לומדים, מעריכים ואלה הלומדים מדע לאורך החיים. הספר מאורגן באחד עשר פרקים ומתחיל בהקדמה וסקירה של מסגרות הוראה טיפוסיות , לאחר מכן על ידי הסברים מדעים התומכים בטענת המחברות שאינטגרציית ידע KI-היא מסגרת הדרכה טובה של שילוב טכנולוגיה בהוראת המדעים. לאחר מכן מוצגים שני חקרי מקרה אשר ממחישים כיצד מסגרת ה-KI משתלבת ( Marcia C. Linn & Bat-Sheva-Eylon).

  • לינק

    הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.

  • לינק

    המאמר בוחן את שילובם של כלי עזר מקוונים בהוראה בכיתות מדעים בחטיבות הביניים והשפעתם על תהליך הלמידה. לפי מסקנות המאמר, יכולתם של תלמידים לזכור, להבין, ליישם, לנתח ולהעריך השתפרה בעקבות הכנסת עזרי למידה מקוונים, והן התלמידים והן המורים העריכו את השפעתם לטובה (Robin Kay).

  • לינק

    הוראת המדעים עוסקת במושגים מופשטים ובתהליכים שלעתים קרובות מאוד לא ניתן לראות אותם או לדגת בהם. הפיתוח של תוכנות מסוג Java, Flash ויישומים אחרים המבוססים על הרשת מאפשר למורים ולמחנכים להציג אנימציות מורכבות שמדגימות באופן אטרקטיבי תופעות מדעיות. המחקר הנוכחי העריך את שילובם של סרטי אנימציה המבוססים על הרשת בתכנית הלימודים למדעים בבתי הספר היסודיים. המטרה של המחברים הייתה לבחון את השיטות של המורים לשילוב סרטי אנימציה והשקפותיהם לגבי תפקידן של האנימציות בהגברת מיומנויות החשיבה של תלמידים צעירים. המחברים שאפו גם לחקור את ההשפעה של סרטים מצוירים על תוצאות הלמידה של התלמידים ( Miri Barak and Yehudit J. Dori).

  • לינק

    מאמר זה בוחן מחדש בחקר מקרה בישראל את סביבת הלמידה בתכנית לימודים במדעים להעשרה לאחר שעות הלימודים עבור תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, בניסיון לגלות מדוע קבוצה מסוימת שהם חקרו נכשלה להשיג התקדמות משמעותית בין הבחינה שלפני תחילת התכנית לבין הבחינה שאחרי סיום התכנית, בעוד קבוצות אחרות שלמדו באותה תכנית במקום אחר הצליחו. הממצא העיקרי במחקר חשף דיסוננס בולט בין התיאוריה של התכנית שממוקדת בתלמיד (המבוססת על אמונות של קונסטרוקטיביזם חברתי) ועל המציאות בכיתה שנכפתה על-ידי המדריכה ליאורה, שניהלה את השיעורים בעיקר כמונולוג שהותיר מעט מאוד מקום להשתתפות פעילה של התלמיד ( Orit Ben Zvi Assaraf ).

  • לינק

    יורם אורעד, המלמד פרחי הוראה במכללת דוד ילין בירושלים מציג בשיעור הדידקטיקה של את טיוטת תכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה, של משרד החינוך. ניתן להבחין בכך שהתכנית שונה באופן משמעותי מתכנית הלימודים שהייתה נהוגה עד כה, הן במבנה שלה והן בתכניה. אחד מהמאפיינים הבולטים המייחדים אותה ביחס לתכנית הקודמת הוא הבהרה גדולה יותר של מה שנדרש מן המורה במהלך ההוראה. מאפיין נוסף הוא ההערות הדידקטיות המופיעות בטבלה מול התכנים, תכנים הנקראים ציוני דרך. עוד מאפיין בולט הוא הצגת דוגמאות אפשריות לעבודה בכיתה, המתייחסות לתכנים.

  • לינק

    ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

  • לינק

    לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

  • לינק

    קחו את בית ספר Boston Latin School – בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.

  • לינק

    שוש אלחרר, המורה למדעים באורט ערד, מפעילה בצורה רציפה ושיטתית בלוג פדגוגי להוראה בכיתות המדעים בהם היא מלמדת בביה"ס. הבלוג משמש לתיעוד והמחשת תכנים שהיא מעבירה וכדף קשר לתלמידיה. מתוך עיון בבלוג חינוכי זה ניכרת ההשקעה של המורה בהמחשת התכנים והתהליכים בביולוגיה. הבלוג מלווה את השיעורים שהיא מעבירה בכיתה ומקל רבות על התלמידים בהבנת החומר. כמו כן , מסייע בלוג חינוכי זה לתלמידים להתכונן למבחן עפ"י הנחיות ממוקדות של המורה.

  • לינק

    שהסטודנטים מקבלים באופן גלוי או סמוי. עובדה זו מעלה כמה שאלות: האם המרצים הדיסציפלינאריים, כמי שמשמשים במתכוון או שלא במתכוון דגם לחיקוי ( modeling) באופן הוראתם, זקוקים גם לכישורים פדגוגיים- דידקטיים? האם הם אמורים ללמד את הקורסים שלהם בזיקה לצורכי שדה ההוראה? מהו למעשה תפקידם של המרצים הדיסציפלינאריים במכללות לחינוך? האם יש להם תפקיד ייחודי ביחס לעמיתיהם באוניברסיטאות? שאלות אלו מקבלות משמעות מיוחדת לאור הביקור המתמדת המעלה לא אחת את הצורך ברפורמה במערכת החינוך ובהכשרת המורים. הספר דן בשאלות הללו מנקודת מבט המקצועית של מרצים למדעים במכללות לחינוך. אופי שאיפותיו ומורכבותן, מידת שביעות רצונו מהמצב הקיים, נטייתו למעורבות, לחידוש ולדרישה לשינוי – כל אלה משפיעים על תפיסתו את תפקידו במכללה ועשויים להשפיע גם על מידת היענותו לשינוי עתידי במערכת הכשרת המורים. המחקר המתואר בספר חשף חמישה טיפוסים של מרצים למדעים במכללות לחינוך: המדען, המחנך לערכים, המומחה להוראה, מטפח הלמידה והנכנע לאילוצים. נטיותיו האישיות של כל אחד מהטיפוסים ותפיסת התפקיד שכל אחד מהם גיבש לעצמו משפיעים הן על האופן שבו הם קולטים ומפרשים את המציאות המכללתית והן על אופן תגובתם לה ( אקשטיין, לאה).

  • לינק

    מחר 98 הייתה רפורמה מרחיקת לכת , פרי עבודתה של ועדה בראשותו של פרופסור חיים הררי ,שמטרתה להעניק לבוגרי בתי הספר בישראל מידע בסיסי וחיוני במדעים וטכנולוגיה . עשור אחרי המועד שנקבע להשלמתה מנתחים שלושה חוקרים ממכון וייצמן למה כמעט לא נותר ממנה דבר. יש כמה תובנות המציינים החוקרים בסיכום שלהם : היעדר תכניות לטווח ארוך: למשרד החינוך לא היו ועדיין אין תכניות ארוכות טווח, מובנות ומחייבות. היעדר אורך רוח: אחד הדברים שמכשילים שינוי במערכת החינוך הישראלית הוא טלטלת ה"רפורמות" בכל כמה שנים והעובדה שרפורמה חדשה סותרת על פי רוב את קודמתה. מערכת החינוך בנויה באופן שאינו מאפשר לראות שינויים משמעותיים בני קיימה בפחות מעשר שנים. לכן שר חינוך המבקש לקדם את מצב החינוך המדעי בישראל יתקשה לראות את פרי עמלו בזמן כהונתו בתפקיד ( פורטס , דיוויד. רוני מועלם , תמי לוי נחום ).

  • לינק

    פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .

  • לינק

    אתר "קסם של מדע" הוא סביבה מתוקשבת להקניית ידע ומיומנויות חשיבה במדע וטכנולוגיה. באתר סביבות שונות: סביבת הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, משק וסביבת הנחל. בכל סביבה תמצאו פעילויות מגוונות בנושאים מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר קסם של מדע מבית מטח מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מקנה לילדים הכרה והבנה של מושגים ותופעות במדע וטכנולוגיה וכן מיומנויות חשיבה נדרשות, בדרך של משחק והנאה. תבניות המשחק השונות שבאתר מאפשרות לילדים לרכוש מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך.

  • לינק

    טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

  • לינק

    הספר מציג את טיפוח אסטרטגיית החשיבה `קבלת החלטות` כמרכיב חיוני לתפקוד יעיל, מיטבי וערכי בחברה בכללה. יתר על כן, יש בו כדי להאיר את היישום של אסטרטגיית חשיבה זו בתכניות הלימודים של מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי (1999) ולחטיבות הביניים (1996). מטרתן המרכזית של תכניות אלו, הנשענות על תפיסת העולם של ה- STS , הוא פיתוח אזרחים המעורבים בתהליכים חברתיים, המסוגלים לנקוט עמדה ולקבל החלטות מושכלות. הספר נכתב על יסוד עבודת הדוקטורט של הכותבת, אשר ביקשה לבחון את האמונות ואת העמדות של בני נוער בישראל סביב סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת – חלוקת המים בין מדינות האזור. בחינת מערכת הערכים אשר הובילה להכרעות בדילמות הקשורות בסוגיה העלתה כי הבניה של אסטרטגיית החשיבה קבלת החלטות תרמה לשינוי עמדות ושיפרה את יכולת הטיעון של אותם בני נוער ( דרסלר , מירי).

  • סיכום

    המאמר בוחן את תפיסותיהם המקצועיות של מרצים דיסציפלינריים המלמדים את מקצועות המדעים במכללות לחינוך. ממצאי המחקר מלמדים, כי מרכיבים אובייקטיבים של המציאות המכללתית, וביניהם אילוצים שונים והאופן שבו הם נתפסים בעיני המרצה, נקלטים באופנים שונים על ידי מרצים שונים ומשפיעים על תפיסת תפקידם. ניתוח הממצאים העלה חמישה טיפוסים שונים של מרצים דיסציפלנריים: "המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים", המובחנים זה מזה בתפיסותיהם במגוון נושאים הקשורים לתפקידם ולנטיותיהם האישיות (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)

  • לינק

    פיתוח חשיבה בחומרי למידה זוכה בשנתיים האחרונות לחשיבות רבה יותר הן בתכנון הלימודים הכולל לבתי ספר יסודיים והן בתכנון המי"צב . צוות מרכז למדע ריכז באתר מטר כמה מקורות מידע מועילים בנושא . במדור לקראת מיצ"ב תמצאו ניתוח של פוטנציאל לחינוך החשיבה במשימות מתוך חומרי הלמידה החדשים של שלוש ההוצאות לאור: רכס פרויקטים בע"מ, רמות וכנרת זמורה ביתן.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין