הערך של הרצאות בהשכלה הגבוהה הוא חלק משיח החינוך המודרני בכל רחבי העולם. מחקר זה מבקש להעריך את חשיבותן של ההרצאות עבור מתכשרים להוראה בגני ילדים, בחינוך הקדם יסודי, ובחטיבות הצעירות של החינוך היסודי. המחברים ניתחו הישגים אקדמיים של מתכשרים להוראה שנכחו בהרצאות בנושא של הוראה ולמידת מתמטיקה בהן הנוכחות היא בגדר רשות או עם חובת נוכחות. ציוני הבחינות של סטודנטים בקורס במתמטיקה עם נוכחות בגדר רשות או עם חובת נוכחות נותחו בעזרת מודל לוגיסטי הבוחן את הקשר בין דרישה לנוכחות בהרצאה לבין ציונים. המחקר מספק עדויות לתפקיד החיובי המשמעותי שיש לנוכחות בהרצאות עבור סטודנטים לשם רכישת מיומנויות בהוראה ובלמידת מתמטיקה (Alzhanova-Ericsson, Alla T.; Bergman, Christina; Dinnetz, Patrik, 2017).

מאמר זה מוקדש לבחינת אמצעים לעידוד תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ללמוד מדעים. מחבריו מצאו שבעקבות עבודה ניסויית במעבדה, גדל העניין שהביעו תלמידים בלימודי מדעים. לפיכך, עבודה ניסויית במעבדה יכולה להוות תוסף חשוב בחינוך מדעי. לפי החוקרים, כאשר תלמידים עוברים ללמוד בבית ספר על-יסודי, פוחת העניין שהם מביעים בלימודי המדעים. יש לעודד את אותם לעסוק בנושאים מדעיים הנוגעים לחיי היום-יום, למשל שינוי אקלים וטיהור מים, משום שהדבר מגביר את המוטיבציה שלהם ללימוד המקצועות המדעיים.

ספרו החדש של אלן הסה (Alan J. Hesse), מעביר את תאוריית הברירה הטבעית והאבולוציה בצורה מהנה, קלה להבנה ובפורמט קומי לכל הגילאים. הספר מציע לקוראים הצצה למסעו של דרווין אל איי הגלאפגוס, תוך עמידה על תיאור המאפיינים ההכרחיים של מסע זה. לקראת סוף הספר ולאחר תיאור מפת המסע, נדונים עקרונות הברירה הטבעית, באמצעות דוגמאות הלקוחות מסיפור המסע. נאמן לפורמט ספרי הקומיקס, הספר מציע גרפיקה הומוריסטית ודיאלוגים לצד העובדות המדעיות (Alexandra D. Owens).

מחקר זה בוחן האם השתתפות של 42 סטודנטים בקולג' בסביבה לבניית ידע תסייע להם לעבוד כקהילה כדי להבנות את הידע הקולקטיבי שלהם לגבי ההיסטוריה של המדע, ובהתאם, לפתח השקפה מדעית מעודכנת יותר. הממצאים מצביעים על כך שפעילויות בניית הידע של הסטודנטים הביאו לפיתוח של שיתוף הפעולה המקוון שלהם כתהליך למידה ולעבודה אפקטיבית של ידע קולקטיבי הנוגעת להיסטוריה של מדעי הטבע כתוצאת למידה (Hong, Huang-Yao; Chai, Ching; Tsai, Chin-Chung, 2015).

המחקר המוצג במאמר הוא מחקר איכותני המעוגן בגישות פוסט-מודרניות למחקר (Lather, 2012, St. Pierre, 2011 – post-qualitative) בהתאימו לגישה הריזומטית שמדגישה מעין "שיבוש" דפוסים שגורים של חשיבה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן מורה מתחיל, על הלמידה וההתנסויות המקצועיות שלו, נע בזמן ובמרחב בתוך מסגרת הוראה: "כיצד מקשר מורה מתחיל למדעים את מה שלמד בהכשרה לסביבת עבודתו החדשה כשהוא בונה את הפרקטיקה שלו?". מדובר במורה המלמד בכיתות ט', י"א וי"ב מדעי הסביבה ומדעי כדור הארץ. המורה התקבל לעבודה בבית הספר שבו התנסה כמתכשר (Kathryn J. Strom).

בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

נושא מרכזי בחינוך מדעי הוא הכנת מורים בבית הספר היסודי ללמד מדעים בלהיטות ובהצלחה בכיתות שלהם. לצורך שיפור הכנת מורי בית הספר היסודי להוראת מדעים, מסלול הכשרת המורים באוניברסיטה גדולה במערב התיכון של ארצות הברית פיתח קורס חדש בעל תוכן מדעי תחת הכותרת ( Physical Science in the Elementary Classroom (PSEC. המטרה של מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעות של קורס ה-PSEC על תפיסותיהם של פרחי הוראה לגבי הוראת המדעים (Bergman, Daniel J.; Morphew, Jason).

כלים של הערות הסבר שיתופיות מבוססות רשת יכולים לסייע לתקשורת בין הסטודנטים למנחים שלהם באמצעות תקשורת וקריאה מקוונת.קריאה שיתופית מטפחת אינטראקציה בין עמיתים והיא דרך חדשנית לסייע לדיון ולהשתתפות בקורסים בעלי משתתפים רבים. מאמר זה בוחן שימשו בכלי להערות הסבר מקוונות שנבחן בשני קורסים בביולוגיה (Wright, L. Kate; Zyto, Sacha; Karger, David R.; Newman, Dina L., 2013).

תחום קריטי החשוב לפיתוח פעילויות מחשב יעילות ותכנון יישומים הוא הוראת ולמידת מדעים. המטרה של מחקר זה היתה, ללמוד את היחסים בין שימוש במחשב על ידי התלמידים, איסטרטגיות הוראה בכיתה והענין בלימוד מדעים בקרב תלמידי כיתות ח' בארצות הברית ובקוריאה. כמה מדדים של מעורבות מחשב ואיסטרטגיות לימוד בכיתה נבחנו במחקר זה ותלמידים שנכללו בו היו מקבוצות מדגם של ה- TIMSS . כמה מפעילויות המחשב ואיסטרטגיות בכיתה היו signi1-cantly היו קשורות עם הנאה בלימוד מדעים ( House, J. Daniel).

כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר 2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$). הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה. הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).

הספר מדע במחשבה תחילה נכתב על יסוד ניסיונן העשיר של מחברות הספר בהוראת תכנים בתחומי מדעי החומר, פיזיקה וכימיה ובהכשרת פרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד למידה משמעותית של מושגים מדעיים בסיסיים בד בבד עם טיפוח מיומנויות למידה וחשיבה. במרכזו של כל פרק בספר מוצגים מושגים ועקרונות מתחום תוכן נבחר, שלימודם מתבסס על סדרת פעילויות המשלבות פתרון בעיות רלוונטיות מחיי היום-יום. ייחודו של הספר הוא במבנה המודולרי שלו, המאפשר למורי המורים לבחור מתוך מגוון הפעילויות והנושאים המוצעים את אלה הקשורים במושגים הנלמדים ומשתלבים ברצף ההוראה שלהם. קהל היעד של הספר הוא מורי מורים, מורים בבתי הספר היסודי והעל-יסודי, סטודנטים מתכשרים להוראה ותלמידים ( אילנה רונן, רחל צימרוט, שרון צ`כובר ).

תכנית לימודים במדעים, המבוססת על פרויקט, science (PBS) project-based, יכולה לשפר את ההבנה המשמעותית של התוכן המדעי הנמצא ברקע של תכנית זאת, על ידי התלמידים. החוקרים חקרו דרכים לתכנון תכניות לימודים במדעים המבוססות על פרויקט (pPBSc) כדי לתמוך טוב יותר בהבנה המשמעותית של התוכן המדעי. תוך שימוש במסגרות תכניות לימודים קיימות, זוהו הצרכים של התלמיד ל"יצירת דרישה" לתוכן מדעי, איך לעשות בו שימוש בביצוע הניסוי ואיך ליישם את התוכן המדעי. בפיתוח תכנית הלימודים (pPBSc 1, Bio) גילו החוקרים איך עקרונות מנחים אלה נמסרו והועברו כיעדים לתכנון תכנית לימודים ( DAVID E. KANTER) .

במסגרת שיא של תהליך חקר מדעי רב-תחומי, השתתפו תלמידי כיתות ח' בסניף מטו"ס – מדע, טבע וסביבה של ביה"ס הריאלי בחיפה ב"קמפוס שטח". מדובר בסמינר בן שלושה ימים בנושא "מים חיים בעמק הירדן". במסגרת הסמינר ערכו התלמידים סיורים באופניים בלב הסביבה הטבעית, ביצעו מדידות פיסיקליות וכימיות לחוף הכנרת, חקרו ממצאים מתחת לסלעים, סיירו במפעלי הדברה ובריכות דגים, ולנו לינת שטח במקום. מטרות סמינר השטח הן: קיום למידה משמעותית חווייתית, תוך טיפוח סקרנות, חשיבה ביקורתית ויישום מיומנויות הנדרשות ללמידת חקר, וכן חינוך לאהבת הארץ, טיפוח כבוד לאדם ולארץ.