מדעים
מיון:
נמצאו 131 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    לימור ליבוביץ דנה בפוסט שלה בהרצאה מאתר TED העוסקת באופן שבו הנפשות עשויות לסייע למדענים לבחון השערה: "הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני ההנפשה הידועים בהוליווד, רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה. המחשה של מידע מורכב מסייעת לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע. היא לא הסתפקה בזה. היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה (ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע) ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות, לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו…תרופות מצילות חיים".

  • סיכום

    ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש. הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית. מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים (Sarah B. Boesdorfer).

  • סיכום

    כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

  • מאמר מלא

    חקר המוח וחינוך חולקים בינהם תחומי עניין משותפים הנוגעים לנושאים מרכזיים בחינוך ולמידה. למרות נושאי העניין המשותפים, אין עדיין בנמצא שיתוף פעולה פורה בין התחומים ולעיתים נדמה שלא ניתן לגשר על הפער ביניהם. שני תחומי הדעת מפותחים, לכל אחד יש את הפילוסופיה, השיטות, הנחות היסוד, ההדגשים והשפה הייחודית לו. ובהעדר שפה משותפת, הנשענת על ידע משותף, התקשורת קשה. בהיות שני תחומי הדעת מפותחים ומקיפים, לא ניתן לצמצם אף אחד מהם למשנהו. שהרי המורה הטוב ביותר אינו בהכרח חוקר המוח הטוב ביותר, וחשוב יותר, חוקר המוח הטוב ביותר אינו בהכרח המורה הטוב ביותר. מה אם כן יכול להיות היחס בין התחומים, ואיך ניתן ליצור נירו-פדגוגיה? (אהוד נורי, יעל עדיני, אבי קרני).

  • סיכום

    במכון המחקר הרפואי (Howard Hughes Medical Institute (HHMI מאמינים בכח של אנשים הפועלים כיחידים, לקדם מדע דרך מחקר והוראה מתקדמת שיהיה לרווחת האנושות. הפרופסורים ב-HHMI מחויבים ומתאימים את עצמם להכשרת סטודנטים לתואר ראשון למדעים ובמיוחד ליצירת מעורבות רבה יותר של הסטודנטים בתהליך הלמידה. שיטות ההוראה המתקדמות במכון מחקר רפואי זה במדעים, השמות דגש על התנסות מעשית, החלו לחלחל בקהילה האקדמית, וגרמו להנאה והתלהבות בקרב הלומדים. בכתבה זו, ארבעה פרופסורים של HHMI משתפים אותנו בכמה מהאתגרים שעמדו ועומדים בפניהם (Nicole Kresge).

  • תקציר

    המאמר מפרט את המאמצים של החוקרים להעריך ולהשוות את למידת נושא החשמל בשלוש מדינות. לא מפתיע שהערכות נרחבות וגדולות מימדים נראות בעיני החוקרים כמקורות משמעותיים של מידע על היעילות של חינוך מדעי. אולם, הערכות אלה אינן מספקות מידע על הסיבות ליעילות ייחודית או חשוב מזה, פחות מידע, מאחר והערכות אלה מבוססות על מדידות חד פעמיות של הישגי התלמידים. כדי לזהות סיבות ליעילות של חינוך מדעי, חייבים לחקור את למידת התלמידים כתוצאה של הוראת מדעים (Geller, Cornelia. Neumann, Knut Boone, William J. Fischer, Hans E).

  • סיכום

    מחבר סקירת הביקורת מציין שעשה טעות בזה שהחל לקרוא את "על הוראת מדעים: עקרונות ואסטרטגיות שמחנך צריך לדעת", מבלי להשתמש במרקר (עט מדגיש). הוא כותב כי יכול להיות שזה הספר הטוב ביותר על הוראה שהוא קרא במשך 37 שנים שהוא במקצוע. למרות שהמיקוד שלו הוא הוראת המדעים, כל מורה יצא נשכר מהשימוש בו (Peterson Ralph).

  • תקציר

    המסגרת של תכנית הלימודים במדעים, K-12 Science Education, מפרטת מטרות שאפתניות ללמידת תוכן מדעי והתנסות מעשית של תלמידים במדעים. אולם, מסמך זה מספק למורים הדרכה מועטת לגבי התנסויות מעשיות בהוראה, המהוות מרכיב מרכזי על מנת לסייע לתלמידים להשיג מטרות אלה. המחקר מצביע על כך שהתנסויות הוראתיות של מורים יכולות להשפיע על מידת העניין ועל ההישגים יותר מאשר דרגות מתקדמות של נסיון הוראתי, וכך זיהוי של קבוצת ליבה של התנסויות הוראה במדעים מהווה מפתח לשיפור הוראת המדעים (Matthew Kloser).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את ההתנסויות של תלמידים משש חטיבות ביניים עירוניות בתכנית חקר מדעי אותנטי. המחקר מסתמך על נתונים הכוללים ערכים מיומני הוראה, תיקיות עבודה של תלמידים, וראיונות חצי מובנים של קבוצת מיקוד בת שישה משתתפים (Rivera Maulucci, Maria S. Brown, Bryan A. Grey, Salina T. Sullivan, Shayna).

  • סיכום

    ההצלחה של יזמות חינוכיות חדשות בהוראת המדעים תלויה באופן משמעותי במורים. הזדמנויות לפיתוח מקצועי אפקטיבי הראו שהן מעודדות ותומכות במורים באימוץ התנסות הוראתית מעשית מבוססת חקר. בייחוד נטען שאמצעים אפקטיביים לכך שמורי מדעים ילמדו על חקר מדעי היא דרך הקשר של התנסויות לימודיות המאפשרות למורים לשקוע בתרבות של המדע. המטרה של מחקר איכותי זה הייתה לחקור את ההתנסויות האישיות והקולקטיביות בהתפתחות המקצועית של המשתתפים, מחשבות, רפלקציות ואמונות מתפתחות, גישות וידע בהקשר לתכנית מחקר שוליאות בת שבועיים עבור מורים למדעים בחינוך העל-יסודי (Kazempour, Mahsa; Amirshokoohi, Aidin).

  • לינק

    מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פותח בימים אלה תוכנית ייחודית וחדשנית בשם "אלפא" בשיתוף עם עמותת "קרב" ליזמות בחינוך. התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של תלמידים מחוננים שהמדע בנפשם, במיזם תלת-שנתי הפתוח לתלמידים העולים בשנת תשע"ה לכיתה ט'.

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מזהים אמונות לגבי הוראה ודפוסים של הוראה שהוערכו והודגשו על ידי חברי סגל בהשכלה הגבוהה בארה"ב המתמחים בתחומים של מדעים, של טכנולוגיה, של הנדסה ושל מתמטיקה.בהתבסס על הרעיון שהוראה אפקטיבית ממוקדת בסטודנט יותר מאשר במורה וחייבת לכלול איזון בין סביבות למידה הממוקדות בידע, בלומד, בקהילה ובהערכה; המחברים משתמשים בנתונים מראיון כדי לחקור כיצד האמונות לגבי הוראה, שעליהן דיווחו חברי הסגל, מקושרות לשיקול שלהם לגבי ארבעת סוגי הסביבות הללו ( Allendoerfer, Cheryl; Wilson, Denise; Kim, Mee Joo; Burpee, Elizabeth, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה הושק באמצעות מענק של הקרן הלאומית למדע National Science Foundation GK-12 שבו עמיתים בוגרים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) מוצבים בכיתות ומעורבים בפעילויות STEM עם תלמידים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12).החקירה בדקה באם נוכחות עמיתי ה-STEM השפיעה על הדימוי הסטריאוטיפי של מדען בעיני התלמידים(Hillman, S. J., Bloodsworth, K. H., Tilburg, C. E., Zeeman, S. I., & List, H. E).

  • לינק

    דע-לי היא מערכת המיועדת למורים ולתלמידים והמציעה כלי עזר ללימוד מדעים לחטיבות הביניים באמצעות משחקי שאלות ותשובות. השאלות מכילות קישורים למולטימדיה (כגון תמונות, סרטונים והדמיות) המסייעים בהבנת החומר, והתשובות מלוות בהסברים מפורטים. המערכת מציעה מאגר גדול של משימות ושאלות המותאמות באופן מלא לתוכנית הלימודים. עיקר השימוש מיועד לעבודת התלמידים בביתם ויכולות לשמש – כשעורי בית או לצורך הכנה לבחינות.

  • לינק

    מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).

  • לינק

    בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

  • לינק

    הדגש הנוכחי על שילוב טכנולוגית מחשב וצמצום התכניות החליף את פרוייקטי האומנויות והיצירה. יתרה מכך, היד על האופי המוחשי של עבודת יצירה בבניית מודלים מדעיים, מאפשר לתלמידים להבין תפיסות קשות ומורכבות ולהיות מעורבים ובעלי מוטיבציה כשהם לומדים לפתח מיומנויות חשיבה מרחביות, הגיוניות ונסיבתיות. שימוש אנלוגי הוא לעזר בהבנת מושגים ותפיסות מדעיות מורכבות ולא שגרתיות. מחקר זה על תלמידים של 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מתקדמים, בחן את עבודת ותפיסות התלמיד, במשך לימוד יחידה מדעית, על ארבעה סוגי מאובנים.

  • לינק

    מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

  • לינק

    יזמה של ממשלת מדינת ויקטוריה שבאוסטרליה קראה לפיתוח תכנית לימוד מקצועית של המומחים למדעים שנועדה להתמודד עם הירידה בעניין שמגלים התלמידים במדעים וזאת, על ידי השקעה בבנית הידע ויכולת הקליטה של המורה. התכנית מתייחסת לצורך בתמיכה בלימודי, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה. Science, Technology, Engineering and Mathematics (STEM

  • לינק

    במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין