מדיניות בחינוך
מיון:
נמצאו 392 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

  • סיכום

    החינוך הוא משרתם של שלושה אדונים — אדון חברה, אדון תרבות ואדון יחיד. כל אדון כזה מייצר מגה־נרטיב חינוכי התומך במטרת חינוך שהוא רוצה לקדם; והם לא הולכים יחד (יורם הרפז).

  • לינק

    ספר ראשון היוצא לאור בעברית, הסוקר ומנתח בצורה מקיפה היבטים שונים של תהליך האינטרנציונליזציה במערכת החינוך בישראל. הספר עוסק במדיניות ובמנהל החינוך בהקשרים גלובליים, בין-לאומיים ובין-תרבותיים, ומציע תמונה עדכנית ורב-גונית של חזית המחקר בתחום זה. פרקיו התאורטיים מספקים הבנה מעמיקה של הנושא ודנים בהשפעת הגלובליזציה על החינוך, תוך התמקדות במערכת החינוך הישראלית. הספר מיועד לכל העוסקים והמתעניינים בחינוך, ובמיוחד לחוקרות ולחוקרים בתחום זה (מירי ימיני).

  • לינק

    המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).

  • סיכום

    אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    תלמידים מצטיינים במתמטיקה לא בהכרח מצטיינים גם בתחומים אחרים; המתמטיקה הנלמדת בבית הספר אינה מסייעת הרבה לחיים מחוץ לבית הספר; תלמידים שאינם מצוידים ביכולות מתמטיות מולדות (והם הרוב הגדול) יתקשו במתמטיקה חרף מוריהם המצוינים. חלק ראשון מתוך שניים (יורם הרפז).

  • סיכום

    הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).

  • סיכום

    המאמר יוצא בביקורת נוקבת נגד זרמים פוסט-מודרניים ופוסט-ציוניים בחינוך. תוך כדי שהוא בוחר בס' יזהר כמייצגם, המאמר קורא לשיקומה של התפיסה החינוכית ההומניסטית-יהודית והלאומית-ציונית, ליישומה במציאות החברתית והכלכלית של ימינו ולהחזרת עטרת הפילוסופיה בהכשרת המורים, בעיצוב תכניות הלימודים ובתפקוד המחנכים (אליעזר שביד).

  • לינק

    בהמשך לפרסום הדוח המתריע על כך כי רוב התלמידים לומדים מקצועות שלא יהיו קיימים בעתיד, כותב יורם אורעד במאמרון בבלוג שלו ש"כדי שהתלמידים של היום, שיהיו בעוד שנים בוגרי העתיד, יהיו מוכנים לכך צריך לחשוב כיצד להכינם אל העתיד הן במישור הפרקטי והן במישור הרגשי, לא רק משום שרוב העבודות כבר לא יהיו קיימות אלא גם משום שאלה שיישארו על כנן (עבור בני אדם) יצריכו הסתגלות לשינויים מהירים מאד" (יורם אורעד).

  • סיכום

    התביעות ממערכות החינוך בשני העשורים האחרונים רבות וניתן לומר שלא היו דומות להן לפני כן. באופן בולט יש דרישה לשוויון בחינוך ולתוצרים שווים לכל התלמידים כולל מיעוטים ותלמידים מאוכלוסיות חלשות, ולמצוינות והצמחת כל הלומדים להיות בעלי יכולת לחשוב, להצדיק, לתקשר ליצור ולפתור בעיות בדרכים שיאפשרו להם להיות שותפים אפקטיביים בחברה של המאה ה-21. טענת הכותבים היא שמערכות החינוך לא השתנו בהתאם. לדעתם ההוראה באמריקה כיום היא "לא-שיטה" (non-system) של נסיבות מקריות ולא תוצר מתוכנן המוביל למטרות הנ"ל. באמריקה קיימים פערי הישגים בין אוכלוסיות מיעוטים כבר מהכניסה לגני ילדים והם הולכים ומתרחבים לאורך הזמן. ארה"ב אינה נמצאת במקום גבוה במבחנים בין-לאומיים (מקום 17 בקריאה, 20 במדעים ו-27 – במתמטיקה), גם כתוצאה מרמות העוני והאפליה התורמות בבירור לתוצאות אלה (Mehta, J., Theisen-Homer, V., Braslow, D., & Lopatin, A).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בגישה רב-תיאורטית כדי לבחון את הקשרים בין מדיניות מוסדית לגבי הערכת הפדגוגיה של אנשי סגל לבין שימוש של אנשי סגל בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד (learner-centred assessment) בכיתות שלהם לתואר ראשון בארה"ב. המחברים מצאו ראיות חזקות לכך שלא היה זה מספר השיטות אלא סוגי השיטות שבהן השתמשו מוסדות כדי להעריך הוראה אשר קושרו באופן מובהק למידה שבה חברי סגל השתמשו בפרקטיקות של הערכה ממוקדת לומד בקורסים שלהם לתואר ראשון (Myers, Carrie B; Myers, Scott M; Stewart, Tammy; Nynas, Suzette, 2015).

  • סיכום

    במקום להמשיך לקנא בכיתות הקטנות בפינלנד או במשכורות המורים הנאות בסינגפור ובארה"ב – החליטו במשרד החינוך לצאת למחקר השוואתי, שינסה לגלות את סוד ההצלחה של הרפורמות בחינוך במדינות נבחרות. עם זאת, ציונים וחדרי מורים מעוצבים הם לא הכל – ובכל מקום על הגלובוס, מתברר, נאבקים לבנות מערכת חינוך חדשנית, שתדע להתמודד עם אתגרי המחר (תמירה גלילי).

  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד רשויות המדינה בנורבגיה ובפינלנד מתכננות את תכנית הלימודים הלאומית כדי לספק תנאי מדיניות שונים עבור עבודה על תכנית לימודים מקומיות ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הנושא נחקר באמצעות השוואה בין האופן שבו הרשויות הלאומיות בנורבגיה ובפינלנד יוצרות מרחב עבור תכנית לימודים מקומית (Molstad, Christina Elde, 2015).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את מימושה של הזכות ל׳חינוך מותאם׳ מבחינה תרבותית בחינוך המיועד לאוכלוסייה הערבית בישראל, ובפרט את הזכות להשפיע על תוכני הלימוד במערכת הכשרת המורים הערבים. הדיון בחינוך לאוכלוסייה הערבית מתרחב במאמר מהמערכת הפורמלית למערכת הכשרת המורים הערבים, תוך התמקדות בשיח המשפטי. הדיון בזכות להשפיע על תוכני החינוך הוא, לטענתנו, דיון עקרוני בזכות לתרבות ובמידת החופש התרבותי שקבוצת המיעוט נהנית ממנו בבחירת הזהויות שלה ובקביעת הערכים שעל פיהם היא רוצה לחיות ולחנך את הדורות הבאים (אימן אגבאריה, יוסף גבארין).

  • רפרנס

    כן בבית ספרנו הוא ספר שרואה אור בזמן הנכון. הוא עוסק בשאלה כאובה המלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו ונוגעת לשאלת תפקידם של המורים ויכולתם, זכותם וחובתם להביע את עמדותיהם הערכיות בבית הספר. לי עצמי ברור כי אין הוראה הבאה ממקום ניטרלי או ממלכתי. מאחורי כל תהליך של הוראה עומד סדר יום ערכי מסוים, וטוב שהוא מוכר וידוע לתלמידים, ואינו מסתתר מאחורי היומרה לנתק את החינוך מהפוליטיקה (יולי תמיר).

  • לינק

    ערכה הרב של השקעה בגיל הרך מתועד במגוון מחקרים התומכים ומצביעים על הדיבידנדים בהם זוכות אומות המשקיעות בשלב החינוך המוקדם. המסמך המובא בזאת נועד להביא בפני מקבלי ההחלטות, דרגים מקצועיים ודרגים נבחרים כאחד, ממצאים השוואתיים על הנעשה באומות העולם בתחום החינוך המוקדם, ובכך לסייע להגדיר יעדי המשך לפיתוח וצמיחה של שלב חינוך זה כמו גם הגברת הישגיו (עמי וולנסקי, אודט סלע, איתי אשר).

  • סיכום

    הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, בוחן את השיעור הפיני ומשוכנע שרק שינוי תרבותי כולל בחברה הישראלית יוכל להבטיח שינוי של מערכת החינוך שלה. רפורמה חינוכית אינה יכולה להצליח אם אין בה ביטוי לתפיסת עולם חברתית־לאומית רחבה וחיבור בין עקרונות חיים כוללים למערכת חינוך שאמורה לשקף אותם (שי פירון).

  • סיכום

    עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין