מדיניות בחינוך
מיון:
נמצאו 394 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, בוחן את השיעור הפיני ומשוכנע שרק שינוי תרבותי כולל בחברה הישראלית יוכל להבטיח שינוי של מערכת החינוך שלה. רפורמה חינוכית אינה יכולה להצליח אם אין בה ביטוי לתפיסת עולם חברתית־לאומית רחבה וחיבור בין עקרונות חיים כוללים למערכת חינוך שאמורה לשקף אותם (שי פירון).

  • סיכום

    עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).

  • לינק

    מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).

  • לינק

    שמעון פרס, נשיא המדינה עד לפני פחות משנה, ממשיך גם בשנה ה-92 לחייו לעבוד מהשכם בבוקר ועד שעות הלילה הקטנות • "אני לא מאמין בחופש ולמעשה איני יודע כיצד להתנהג בחופשה" • שמעון פרס מדבר על חשיבות החינוך, על גילויי הגזענות והאלימות, הצורך בסובלנות, התקווה שלא אבדה לשלום אזורי ומה צריך לעשות כדי שלמדינת ישראל יהיו עוד זוכים בפרס נובל (גד ליאור).

  • לינק

    אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות (יולי תמיר).

  • לינק

    המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).

  • לינק

    בתגובה לריאיון עם פאסי סאלברג "בעוד עשר שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבתי ספר – הם יהיו מיותרים", כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי "קיומם של בתי ספר אינה הבעיה המרכזית בקידום החינוך. הבעיה מתקשרת, בין היתר, לחוסר עדכניותם, למיעוט הרלוונטיות שלהם, לחוסר התאמתם לשינויים המתרחשים בחברה ולמיעוט האוטונומיה שלהם, ולא פחות מכך – לצורתם החיצונית שבמקרים רבים רחוקה מלזמן עשייה, למידה וחדוות למידה, חקירה, סקרנות ועוד" (יורם אורעד).

  • לינק

    הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).

  • לינק

    פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

  • סיכום

    תזונה בת־קיימא היא תזונה המבטיחה את הנגישות למזון בריא ואיכותי גם לדורות הבאים, עם פגיעה מינימלית ביצורים חיים אחרים החולקים עמנו את מרחב המחיה. התזונה המערבית הנוכחית פוגעת בנו, בכדור הארץ ובדורות הבאים. מה אפשר לעשות? להשקיע בחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימא. לא רק בילדים, גם במבוגרים (חיים חביב).

  • לינק

    יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

  • לינק

    השאלה המנחה את כותבי הספר היא מה "עובד" בחינוך בבריטניה ומה –לא? הספר הוא מדריך למחקרים עדכניים העוסקים בשיפור תוצרי למידה של תלמידי גן, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון באוריינות, מתמטיקה וטכנולוגיה. הספר רלוונטי בעידן הכלכלה הגלובלית שבה המדינה מנסה להתחרות בארצות שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן בחינוך. הכותבים דנים בשאלה אם המדיניות החינוכית אכן הונחתה ע"י עדויות מחקריות ובוחן כשלים חינוכיים שבטאו התנגדות לשינוי במערכת הבריטית כמו גם סיפורי הצלחה (Cassen Robert, McNally Sandra & Vignoles Anna).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשאלת התפקיד הגדל והולך של קרנות פילנתרופיות וגופים פרטיים בעיצוב מדיניות ומעשה בהכשרת מורים בארה"ב, זאת תוך הצגת מערכות ההכשרה הקיימות ככושלות ומכשילות. השאלה המרכזית: אם הנטייה ההולכת ומתחזקת להעברת האחריות על הכשרת מורים לגופים מסוג זה היא הפתרון לבעיות האמיתיות הניכרות בהכשרת מורים איכותיים. תשובת הכותבים לכך שלילית, והם פורסים במאמר את מאפייני התופעה ואת הטיעונים של מצדדיה ושל שולליה, ומציגים את עמדתם הם (Zeichner, K., & Pena-Sandoval, C).

  • לינק

    לומדים מפינלנד מביא לקורא עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. מתוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים (פאסי סאלברג).

  • לינק

    מה היא המדיניות המומלצת לשיפור החינוך בעת הזו? האסופה שלפניכם נכתבה עבור השר החדש, אישה או גבר, שייכנס למשרד החינוך. מטרת קובץ המאמרים הזה היא כפולה: להציע לשר/ה הנכנס/ת נקודות מבט שונות על מה שנדרש למערכת החינוך הישראלית בזמן הזה; וליצור שיח מושכל בין אנשי החינוך באשר הם: בתי הספר, אקדמיה, משרד החינוך, ראשי רשויות ובעלי-עניין אחרים (אברהם פרנק ואורן יהי-שלום).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • לינק

    התכנית ׳אקדמיה-כיתה׳ תביא לידי השבחת ההכשרה להוראה ותגדיל את מוכנותם של המורים החדשים להיכנס לבתי הספר כמורים עצמאיים. בדגם הכשרה זה תורחב ההתנסות הקלינית של הסטודנטים, והם יוכלו לחוות את תרבות בית הספר ולהיות שותפים לה מתוך שילוב של הידע האקדמי עם הידע הפרקטי. התכנית תתרום להגברת מעורבותם של המוסדות האקדמיים בבתי הספר, לעיצוב ההדרכה הפדגוגית ולפיתוח מקצועי של כלל מורי בית הספר; בבתי הספר יתפתח מסלול קידום למורים המכשירים, שאליהם יוצמדו הסטודנטים כחלק מקידומם הפרופסיונלי; התכנית תתרום להעלאת הישגיהם של התלמידים בבתי הספר, שיזכו לתשומת לב רבה יותר ולמענה לצורכיהם; היא תגדיל את מעורבות המחוזות, הרשויות המקומיות ומרכזי הפסג"ה בתהליך הקליטה של מורים חדשים ושילובם במערכת החינוך (נח גרינפלד).

  • תקציר

    המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

  • סיכום

    הספר פדגוגיה אמיצה: מימוש של חינוך מדעי ביקורתי, שכתב אנדרו גילברט (Gilbert), מביא משב רוח רענן אל החינוך המדעי. זהו ניסיון לבחון את הוראת המדעים והלמידה בבית הספר התיכון מבעד לעדשות של התאוריה הביקורתית (Kabba E. Colley).

  • סיכום

    עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין