מבחני מיון
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • מאמר מלא

    המחקרים הרבים שבחנו את שיטות המיון הקיימות מוליכים למסקנה הפסימית, שמקצוע ההוראה כה מורכב, שהמחקר הקיים והשימוש בידע "מדעי" תורמים מעט לאיתור תכונות שמנבאות מי יהיו המורים הטובים. עם זאת, חיוני שהמכללות להוראה בשיתוף משרד החינוך ימשיכו לחפש אחר שיטות מיון ודרכי הכשרה שיצמצמו ככל האפשר את כניסתם של מורים לא מתאימים. זאת משום שלאחר השתלבותם במערכת החינוך קשה בהרבה לשפר את תפקודם או לפטר אותם (אליעזר יריב).

  • סיכום

    הכותבים חקרו את הקשר בין מאפייני מועמדים, תוצאות קבלה לעבודה וביצועי הוראה לאחר מכן. הם השתמשו בנתונים מפורטים על תהליך בקשת עבודה רב-שלבי, וכן בהערכות שנתיות של כל המורים במחוז הנבדק; ההערכות התבססו על קריטריונים שונים. הם זיהו קשר בין הנתונים לבין האפקטיביות הצפויה של מורה, אך לא בין הנתונים לבין הסיכוי לקבלה לעבודה. החוקרים בחרו לנתח את התהליך במחוז זה כי: א) במחוז זה קיים תהליך בקשת עבודה מרכזי רב-שלבי הנותן מדגם רחב של מועמדים וניתן למצוא בו מגוון של מאפיינים וציונים בעקבות הערכות כתובות, ראיונות אישיים והדגמת שיעורים; ב) מעבר של כל שלב בתהליך התבסס על עמידה בסף מסוים של ציונים שעזר לחוקרים לבדוק את התהליך; ג) המחוז מבצע הערכות שנתיות של כל המורים – IMPACT – שבהן נאספים נתונים מגוונים של ביצוע הוראה (מדובר במערכת של תמריצים וגמולים על הוראה ועוד). כך יכלו החוקרים להעריך את ביצועי המורים בכיתות ובתחומי דעת שונים, ולא היה עליהם להגביל את עצמם למדגם מסוים (Jacob, B., Rockoff, J.E., Taylor, E.S., Benjamin, L., & Rosen, R).

  • לינק

    אם יש דבר אחד שגורם לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, להתרעם הרי זה הלחץ וההיסטריה שבהם נתונה מערכת החינוך בישראל. "אני מתנגדת להתכוננות בהיסטריה למבחנים", היא מכריזה. "מצד אחד אי אפשר בלי מיצ"ב, וראמ"ה היא גוף מאוד רציני. אבל ככל שיהיו יותר מיצ"בים חיצוניים, כך המערכת יותר נלחצת. צריך להקטין את הפיקוח של מפקחים ושל משרד החינוך ולתת חופש למנהלים. לשאול אותם מה החלום שלהם, ובשלב מסוים לעשות הערכה, בשקיפות מלאה" (גלי מרקוביץ סלוצקר).

  • לינק

    פיתוח חדשני של המרכז הארצי לבחינות והערכה בדמות מערכת ממוחשבת שתבדוק את הטקסטים הנבחנים במבחנים הפסיכומטריים ותעניק להם ציון על פי מדדים שונים. בין המדדים אפשר למצוא את הימצאותן של מלים נדירות (שככל שמספרן גדול יותר כן משתפר הציון), טקסט ארוך (שגם הוא מעלה את הציון) וסימני קריאה שריבויין מוריד את הציון). יורם אורעד , כמומחה לפדגוגיה ותקשוב חינוכי מביע אי נחת .

  • לינק

    לציוני הבגרות מתאם גבוה יותר מלציוני הפסיכומטרי עם ציוני השנה הראשונה בלימודים האקדמיים. שאלה עקרונית היא מהי אותה הצלחה באקדמיה שאליה מייחסים המחקרים את תוקף הניבוי של הפסיכומטרי. האם אנחנו, כמחנכים וכאנשי אקדמיה, שלמים עם כך שהיכולת הנדרשת כדי להצליח באקדמיה היא היכולת להתמודד עם מספר גדול של פריטים בתוך פרק זמן קצר? האם איש האקדמיה "מצליח" באמת ניחן ביכולת להבחין בניואנסים דקים בין טיעונים ודעות שונות? ( צחי מילגרום) .

  • לינק

    סוגיית מעמד המורה וכישוריו מעסיקה אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות והיא הולכת ומכה בנו בהתאמה, נוכח התוצאות ההישגיות העגומות של תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים גם יחד. ברור לכל כי קיימת זיקה בין מעמדו של המורה וחוסר האונים שלו מול המציאות הקשה, לבין ההישגים הנמוכים של התלמידים והטיעון לפיו ציוני הסף של הפונים ללימודי הוראה נמוכים בממוצע מציוניהם של כלל הפונים ללימודי השכלה גבוהה בישראל. מאמר זה מתמקד במדדים מקצועיים ובאמות מידה הנדרשות בתהליך הקבלה ללימודי הוראה בשני היבטים: עקרונות אתיים ומקצועיים בתהליכי הקבלה למערכת החינוך, ונתוני סף ורף של המועמדים. הטענה המרכזית היא שכדי לשנות את מעמדם של המורים ולחולל מהפכה באיכות ההוראה שלהם וברמת אישיותם, יש צורך לברר קודם מהו תהליך המיון הראוי לקבלתם והאם נבחנו הנתונים שהציגו על פי תבנית גנרית מוגדרת ומוסכמת של קבלת תפקיד כראוי לכל ארגון מקצועי ( קטקו, תמר) .

  • סיכום

    מחקר שנערך השנה במכללת תל חי השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה שקיבלו תמיכה אקדמית, לבין ממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כמו כן נבדקו שיעור הנשירה בקרב שתי הקבוצות, ויכולת הניבוי של מבחני הבגרות והפסיכומטרי לגבי הצלחת הסטודנטים בלימודים.תוצאות המחקר מצביעות על כך שציון הבחינה הפסיכומטרית אינו מנבא הצלחה בקרב סטודנטים לקויי למידה. הישגיהם של סטודנטים בעלי ליקויי למידה אינם נופלים מאלה של סטודנט רגיל ולעתים גבוהים מאלה של סטודנטים שאינם לקויי למידה. (חיים ביאור).

  • לינק

    ההחלטה של רשות ההכשרה והפיתוח הבריטית לחייב את המועמדים להכשרת מורים לעבור מבחנים פסיכומטריים אישיותיים לפני הקבלה להוראה מעוררת מחלוקת בקרב גורמי חינוך באנגליה , במיוחד בקרב איגודי המורים והמרצים . ההחלטה לפתח כלי דיאגנוסטי שיאפשר למוסדות הכשרת המורים למיין ולאתר את המועמדים הראויים נתקבלה בעקבות ממצאים על קליטת מועמדים לא מתאימים להוראה במשך שנים ועל שיעור נשירה גבוה משורת ההוראה בקרב מורים חדשים בבתי הספר. הכלי הדיאגנוסטי לבדיקת התאמה אישיותיות של מורים יבדוק מיומנויות שאינן רק קוגניטיביות אלא גם רגשיות ואישיותיות .

  • לינק

    המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין