בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).

יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).

האם יש מישהו שמתנגד ללמידה מותאמת אישית (מה שמכנים באנגלית "personalized learning")? המונח זוכה למגוון פרשנויות, ולא כל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר. יש מי שרואה בו גישה חינוכית שמאפשרת ללומד לכוון את הלמידה של עצמו בהתאם לרצונות ולהתעניינויות שלו, ואילו אחרים רואים בו בסך הכל דרך לגוון את ההוראה על מנת להבטיח שבסופו של דבר כל תלמיד יצליח להגיע לידע הנדרש ולאותם הישגים. חדירת התקשוב לתוך מגרש החינוך, והפרטניזציה (המילה "הפרטה" איננה נראית לי המילה המתאימה) שהתקשוב מאפשר, הביאו לכך שהגישה השנייה – דרכים "אישיות" לאותם הישגים – היא הרווחת היום (ג'יי הורוויץ).

ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו… במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).

לוחות חכמים (interactive whiteboards) נמצאים בשימוש הולך וגובר באופן מהיר כיום, בייחוד בלמידה מרחוק. כאמצעי להוראה הם מאפשרים למציג לתקשר בו-זמנית עם סטודנטים רבים במרכזים שונים ברחבי המדינה. מחקר זה הוא ייחודי במובן זה שנוצרה קהילת למידה שיתופית בין שתי קבוצות המופרדות זו מזו במרחק. אם משתמשים בהם באופן נכון ויעיל, ללוחות חכמים יש פוטנציאל להגביר את התנסויות ההוראה והלמידה של הסטודנט. מאמר זה מתמקד בתפיסות של סטודנטים (לומדים מבוגרים) מצוותי ניהול בית-ספרי שונים, לגבי התנסויותיהם במספר מפגשי לוחות חכמים (van Niekerk, Molly Patricia, 2015).

לאחרונה מסתמן מעבר אינטנסיבי בארה"ב ללמידה מטאבלטים למחשבים ניידים מסוג כרומבוק. מחשבי כרומבוק שמריצים את מערכת ההפעלה כרום OS של גוגל הפכו ברבעון השלישי של 2014 להתקני המחשוב הפופולריים ביותר שנרכשים על ידי בתי ספר בארה"ב לשימוש התלמידים. המחשבים הללו השאירו מאחור את מכשירי האייפד של אפל שמילאו את המשבצת הזו בשנים האחרונות. גם בישראל החל ניסוי של משרד החינוך ליישום מחשבי כרומבוק בלמידה פעילה בבתי הספר. הסקירה סוקרת את תהליכי היישום בבתי הספר בחו"ל ובישראל (עמי סלנט).

בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי את מאמרם של אברום רותם ועידית אבני 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית (מיזם "מתקוונים לאתיקה"). הורוויץ מדגיש לכל אורך המאמרון שלו את הצורך בהגדרת מטרות החינוך, ומבקר את רותם ואבני על כך "…שהתייחסות לתפיסות מסויימות כ-"מיתוסים" מאפשרת להם להימנע משאלה משמעותית יותר של איזו "למידה" הסביבה הדיגיטאלית יכולה לשרת" (ג'יי הורוויץ).

מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).

במאמרון מרתק אודות פני החינוך, ג'יי הורוויץ מציין כי "נכון להיום עתיד התקשוב החינוכי, כמו עתיד התקשוב בתחומים רבים אחרים, נמצא בנתונים, ב-big data. ומתברר שהמקור העשיר ביותר לנתונים הוא דווקא החינוך". הורוויץ מבקש להתריע מפני "תפיסת העולם המכניסטית שמנחה את הפרויקטים שמבקשים לאסוף עוד ועוד נתונים ועל פיהם לקבוע כיצד הלמידה צריכה להתרחש. תפיסת העולם הזאת באה לביטוי חד במיוחד אצל חוסה פריירה, מנכ"ל Knewton".

מחשב נייד מסוג כרומבוק, המבוסס על מערכת ההפעלה הבסיסית של גוגל , מוכיח עצמו כפתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית ( Hetz Ben Hamo).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג המועיל שלה על פלטפורמת Learni – פלטפורמה המיועדת לבתי ספר בהם משתמשים בספרים דיגיטליים באמצעות טאבלטים. הפלטפורמה מאפשרת קניה והפצה של ספרי לימוד דיגיטליים המאושרים על ידי משרד החינוך באמצעות חנות וירטואלית .המערכת מזמנת למידה אינטראקטיבית ושיתופית, המבוססת על ספרים דיגיטליים ויחידות לימוד שנוצרות על ידי המורים ומשותפות לקהילה. כך שהתלמידים יוכלו ליהנות מפעילויות מקוריות שיצרו מוריהם. מורים יכולים ליצור בקלות, באמצעות עורך התוכן המצוי באתר, תכנים אינטראקטיביים (ספרי לימוד מקוונים, סיכומי שיעורים וכד'), אותם הם יכולים להפיץ לכיתה או לקבוצת הלימוד שלהם.

עיקרי הרצאתה המרתקת של ד"ר גילה קורץ ביולי 2014 במט"ח. בהרצאתה התייחסה ד"ר גילה קורץ ל3 נושאים : תמונת מצב עכשווית , כיווני התפתחות , אתגרים. אחת המגמות החשובות עליהן הצביעה ד"ר גילה קורץ היא טשטוש הגבולות בין המרחב הכיתתי למרחב החוץ-כיתתי ( תקשוב זה לא רק למידה מרחוק) , כמו כן שינוי בנגישות לתוכן – נגישות למידע עכשווי אותנטי הופכת את הלמידה למשמעותית יותר , יצירת תוכן ע"י לומד תורמת להעלאת תחושת הבעלות שלו על הלמידה , יש חשיבות ללמידה חברתית – בנייה שיתופית של ידע באמצעות מרחבים שיתופיים ברשתות חברתיות ( גילה קורץ) .

מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).

על פניו נראה המאמר כמציע תובנות חשובות להבדלים בין קורסים מקוונים מסוג MOOC לבין קורסים מקוונים רגילים . המאמר מציע 11 הבדלים ברורים בין קורסי MOOC לבין קורסים מקוונים . נטען כי בעוד קורסים מקוונים מתמקדים יותר בתכנים , הרי קורסי ה-MOOC מתמקדים יותר על יצירת הקשר (context ) כמעטפת לתכנים . עוד נטען כי קורסים מקוונים הם יותר סטטיים מבחינת התכנים ואילו קורסי הMOOC מתפתחים באופן דינאמי יותר כי יש יותר שיתופיות ויצירת תכנים ע"י משתתפי הקורס. הטיעונים האלו לא בהכרח משקפים את המציאות בשדה . קורסים מקוונים רבים הם יותר דינאמיים בהשוואה לקורסי ה MOOC ויש בהן קהילות מקוונות פעילות של לומדים הנוצרות באמצעות פורומים או קבוצות דיון/מרחבי דיון בפייסבוק. קורסים מקוונים רבים מדגישים את עניין מיומנויות הלומדים ( לדוגמא : פיתוח יכולות כתיבה או פיתוח יכולות חיפוש מידע ואוריינות מידע) ולכן שאלת ההקשר (context ) שכביכול יוצרים קורסי הMOOC היא לא יותר מאשר סיסמא ריקה ( Sahana Chattopadhyay‏).