מאמר זה מצודד ומעודד חינוך מבוסס-מקום להנחיית מחקר ותכנון שילוב מחשבים ניידים בסביבות למידה לא פורמליות, כמו, חצרות אחוריות, מרכזי טבע גנים ופארקים. על ידי מיזוג של למידה מבוססת-מקום עם מחקר על מודעות סביבתית, החוקרות פיתחו שלושה קווים מנחים לתמיכה בלמידה לצורך פיתוח הבנה בסיסית מקיפה המתייחסת למדעים, בקהילות מקומיות ( Zimmerman, Heather Toomey. Land, Susan M).

מחקר זה בחן את השימוש באתרי רשתות חברתיות כאמצעי לביסוס סביבה מקוונת א-סינכרונית עבור שימוש בכיתה באתר רשת חברתית הנקרא Ning במהלך פרויקט לימודי קיץ, שנערך במכללה לחינוך באנגליה. הפרויקט התמקד במיוחד בפרקטיקת שפה בלתי פורמלית בעת שימוש באתרי רשתות חברתיות. המחקר מצא שהשימוש ב-Ning הגביר את הלכידות של הקבוצה ושהלומדים התחילו עבודה בקבוצות שונות ברגע ש- Ning הוצגה (Toetenel, Lisette , 2014).

מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .

תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

יש יתרונות רבים למורה האנגלית בבית הספר. הראשון – היוקרה היחסית לה זוכה המקצוע. לצד המתמטיקה נתפסת האנגלית כמקצוע נחוץ וחיוני. מכאן גם שבאופן יחסי המוטיבציה של התלמידים להצליח בתחום זה גבוהה. השני – האפשרויות לשלב טכנולוגיה בכיתה הן רבות, שכן אתרי אינטרנט רבים, חלקם אטרקטיביים במיוחד למורה, פועלים בשפה האנגלית. הכותב מביא דוגמה טובה ליתרון אחרון זה מבחינת ההפעלה הפעילה והקונסרקטיביסיטית של התלמידים בכיתתו ( דרור אלנר) .

יש סטריאוטיפים מסוכנים רבים בסביבה בה אנו חיים, כמו,"סטודנטים אסיאתים טובים יותר במתימטיקה", "בנים תמיד יותר טובים בספורט", ואולי המסוכן מכולם , הוא, ש"ילידי הדור הנוכחי, כולם ילידים דיגיטלים". קל לראות את הסכנה בשני הסטריאוטיפים הראשונים, הם נוטים להשפיע על הדרך שבה מורים, הורים, עמיתים והחברה בכלל, מסווגת ומצדיקה טיפול בקבוצה המיוצגת על ידי הסטריאוטיפ. מחברת המאמר Mary Beth Hertz , איננה בטוחה שמספיק אנשים מקדישים מספיק מחשבה לסטריאוטיפ השלישי המסוכן באותה מידה, המיתוס ( Mary Beth Hertz) .

המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .

אפרת מעטוף כתבה סקירה שימושית ומועילה המתייחסת לעבודה של מורים במסמך משותף באמצעות הכלים של מערכת גוגל DOCS . כלים אלה מאפשרים למשתמש ליצור, לאחסן ולשתף מסמכים עם אנשים אחרים. כלי גוגל מתאימים במיוחד לעבודה קבוצתית של תלמידים ומאפשרים ליווי שוטף של המורה בתהליך הכתיבה. במקור הסקירה נכתבה למורי מדעי החברה אך היא מתאימה לכלל המורים במערכת החינוך.

מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

מטרת הסקירה היא להציג את הידע שנצבר בארץ ובעולם לגבי תהליכי ניהול ידע בבתי ספר מכמה נקודות מבט: תהליכי ניהול ידע והמרכיבים העקרוניים שלהם, לרבות גישות שונות בעולם המחקר למיסוד הידע תוך התייחסות להליכי ניהול ידע . הסקירה היא ביסודה מיפוי שיטתי של גישות , הליכים ויוזמות בתחומי ניהול הידע בארץ ובחו"ל . לצורך כך נסרקו במאגרי מידע ובמנועי חיפוש אלפי מקורות מידע רלבנטיים מתוכם בחרנו להציג את תמונת המצב המצטברת לגבי מצב ניהול הידע בחינוך ( עמי סלנט)

הדו"ח "מבט על הטכנולוגיה עבור בתי הספר הנורבגיים לשנים 2013-2018: ניתוח אזורי של פרויקט הורייזון NMC" (The Technology Outlook for הוא מאמץ מחקרי שיתופי בין New Media Consortium (NMC) לבין המרכז הנורבגי לתקשוב בחינוך (Norwegian Centre for ICT in Education). דו"ח זה מיידע את המנהיגים החינוכיים לגבי ההתפתחויות המשמעותיות בטכנולוגיות התומכות בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בנורבגיה.

נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

סקירת מידע על התפתחות קורסים מקוונים מסוג MOOC בארץ ובעולם . הסקירה מבוססת על חיפוש שיטתי במאגרי מידע מקוונים בינלאומיים ועיבוד הממצאים. הביקוש בארץ ובעולם לקורסים מקוונים מסוג MOOC הולך וגדל ולא תמיד יש בהכרח הצדקה לביקורות על קורסים מקוונים מסוג MOOC הנכתבות על ידי חוקרים אשר אינם נמנים עם קהל היעד. בני נוער , סטודנטים ואקדמאים מחוץ למעגלי ההשכלה הגבוהה , מתקשרים ביניהם באמצאות כלים ופלטפורמות דיגיטאליות, ולכן הביקורת הנובעת לעתים מחוסר באינטראקציה אישית ב MOOC אינה רלוונטית לקהל יעד עתידי ( יעל שרצר- גלזר).

אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר( חובב יחיאלי) .

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

דיווח של מורה בארה"ב אשר התנסתה בהוראה מתוקשבת ובלמידה פעילה של התלמידים בכיתה של מכשירי אייפד . תהליך הלמידה הפעיל התבסס על חיבור האייפדים של התלמידים לרשת התקשורת החברתית-לימודית מסוג Edmodo . רשת Edmodo אפשרה למידה שיתופית של התלמידים אשר היו מחוברים לאייפדים והעברת מסמכים בין הלומדים. לרשת המתוקשבת Edmodo יש גם מנגנון מהיר וידידותי של עריכת סקרים מקוונים בכיתה במחשבוני האייפד.

כפי שכבר דיווחנו בחודש יוני 2013 , במוקד תכניות התקשוב בבתי הספר בארה"ב יש 2 התפתחויות שונות מבחינת הצטיידות המחשבים , טאבלטים מול מחשבים ניידים . מרבית הטאבלטים בהם מצטיידים בתי הספר בארה"ב הם IPAD מתוצרת חברת אפל. מול מגמה זו הולכת ומתחזקת לאחרונה גם התופעה בבתי ספר רבים בארה"ב הנוטים להעדיף ההצטיידות במחשבים ניידים מסוג Chromebooks מתוצרת חברת גוגל . המאמר הנוכחי מצדיק את היתרונות של הצטיידות במחשבים ניידים מסוג כרומבוק במקום טאבלטים. השיקולים העיקריים הם עלות , גמישות תפעולית וגיבוי טוב יותר במחשוב ענן באמצעות המחשבים הניידים של גוגל .

מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים…? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים. תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק ( שיר (בוים) שוורץ) .

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).