תוך שימוש במערך מחקר דמוי-ניסוי, מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון מחדש של סביבה אותנטית של למידה שיתופית מקוונת, בהתבסס על עקרונות של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning), שמכוונת לספק פיגום מפורש יותר של שלבי הלמידה עבור התלמידים. תוצאות המחקר חושפות שהתכנון מחדש הוביל לרמות שוויוניות יותר של פעילות של לומדים אוטונומיים ומכוונים לבקרה, אבל גם לירידה בתשומה של הלומדים האוטונומיים (Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim, 2012).

ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

מהלך מעניין שיזמה זהבה אפל, המתמחה בשילוב של ניידים 1:1 בחטיבות ביניים , עם תלמידים "נאמני מחשב". זהבה החליטה לנסות אסטרטגיה אחרת, לפיה במקום ללמד את המורים לעבוד בתוכנת הקריקטורות toondo היא תלמד את נאמני המחשב את עיקרי הפונקציות בתוכנה ותבקש מהם להעביר את השיעור בכיתה. זהבה הקדישה לכך 45 דקות, במהלכן רכזה את התלמידים, הסבירה להם כיצד לפתוח חשבון, ליצור רקעים ודמויות, לכתוב מלל בעברית ולצלם את מסך הקריקטורות הסופיות כדי לשמור את העבודה. אח"כ שלחה אותם הביתה לחקור את התוכנה לפרטי פרטים ולהכין מערכי שיעור לחבריהם לכיתה, בעזרתם ילמדו את הכלי לשאר התלמידים בכיתה. אסתי דורון המדווחת על כך בבלוג שלה מוסיפה כי במאמר משנת 2009 בשם "כיצד לשלב את התלמידים בתוכניות להטמעת הניידים" היא הביאה את רעיונותיה של מרטינז, שמתייחסים לשיתופם האמיתי של התלמידים.

ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

כיתה ג' של המורה חניתה חן בביה"ס היסודי הוברמן בפ"ת ממשיכה בקשר עם תלמידים עמיתים בעולם ותוך כדי כך גם משפרת את האנגלית. התלמידים מתכתבים עם תלמידים מאוסטרליה , ארה"ב וניו זילנד. "בזכות הבלוג הכיתתי התלמידים מקבלים המון ערך מוסף באנגלית. המורה חניתה חן קוראת להם פוסטים מהעולם באנגלית, התגובות שמגיעות לבלוג הם באנגלית, והיישומים השונים שהם מכניסים לבלוגים שלהם – הם באנגלית. רק כשהאנגלית נהפכת לצורך הלמידה משמעותית וקלה יותר".