למידת עמיתים
מיון:
נמצאו 62 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

  • לינק

    אחת הבעיות הקשות בהם נתקלים מורים בבתי הספר היא בעיית חוסר העניין של התלמידים בהכנת שיעור הבית ומעורבות נמוכה למדי של התלמידים לגבי בדיקת שיעורי הבית ע"י המורה. מורים מנסים להתמודד עם הבעיה בדרך יצירתית . כך לדוגמא , המורה בביה"ס יסודי בניו יורק הפכה את בדיקת שיעורי הבית לסוגיה שיתופית של קבוצות תלמידים במקום הלמידה היחידנית שהייתה מקובלת עד כה. קבוצת תלמידים בודקת ביחד את שיעורי הבית של חברי הקבוצה. התלמידים עורכים השוואה בין דפי שיעור הבית ומנסים לתקן ולהבהיר סוגיות .

  • לינק

    המאמר שלהלן מציג ומנתח ממצאי מחקר בן שלוש שנים, מתשס"ח עד תש"ע, אשר בחן הוראה נעזרת ויקי (Wiki) בשלוש קבוצות לימוד של מורים וכלל 51 משתתפים. הלימודים נערכו במסגרת תכנית לקבלת תואר "מוסמך בהוראה" (M.Ed.) במכללה אקדמית לחינוך בצפון הארץ. המאמר מתמקד בניתוח תהליכי הלמידה של קבוצות מורים בסביבת ויקי. המטרה היא להצביע על התנאים שכדאי להתחשב בהם בעת תכנון פעילות לימודית של קבוצות לומדים מבוגרים בסביבת ויקי. סביבת הלמידה הזו נבחרה משום שהיא אינטראקטיבית, היפרטקסטואלית, שיתופית, זמינה ושקופה לכל הנעזרים בה, כמו גם מותאמת בעיקר לעוסקים בטקסטים (פויס, יעל).

  • תקציר

    המחקר עוסק בתחרויות בין-צוותיות מקוונות בשיפוט עמיתים שהתקיימו במסגרת לימודים במכללה. בתחרויות סטודנטים הגישו תוצרים דיגיטליים.ניהול התחרויות נתמך על ידי סביבה מקוונת שמיועדת לתכנון וניהול פעילויות שיתופיות מקוונות. כיוון שתחרויות בין-צוותיות בשיפוט עמיתים הינן יעילות במיוחד בקידום הלמידה, ולמרות זאת, כמעט ולא נעשה בהן שימוש בחינוך הגבוה – מטרת המחקר היתה להתחקות אחרי התחושות של סטודנטים כלפי חווית הלמידה, בנסיבות הייחודיות הללו, שבפוטנציה עשויה להיות כרוכה בלחץ רב. המחקר התבצע עם מדגם של 85 סטודנטים לתואר ראשון בשני קורסים שונים. נמצא מתאם גבוה בין הערכות העמיתים להערכות המרצה ( דן כהן -וקס, מיקי רונן, רונן המר) .

  • לינק

    בתקופה שיותר ויותר מורים קשורים לקהילות מתוקשבות ולקהילות מעשה בחינוך הופעתו של הספר "המורה המתוקשר" (The Networked Teacher ) מעידה על התגבשות והתבגרות שלב המעבר מהמורה הבודד למורה הפועל במרחב הרשתי המתוקשב. הספר החדש שנכתב ע"י Kira J. Baker-Doyle הוא מלאכת מחשבת של ביסוס תאורתי ומתודולוגי של ניתוח והבניית התפתחותו המקצועית של המורים החדשים כחלק מקהילת למידה וקהילת עמיתים שיתופית. נקודת המוצא למרבית פרקי הספר היא ראיית פעולת המורה ברשתות החברתיות וקהילות העמיתים כחלק מהתפתחותו המקצועית והשבחת ההוראה שלו. הספר עוסק במקורות התמיכה לעבודתו של המורה במרחב של ביה"ס ומעבר לו , והמרכיב החשוב הם עמיתיו למקצוע בקהילת ביה"ס אבל גם בקהילת המורים הרחבה יותר. הפרק

  • לינק

    בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

  • תקציר

    מאמר זה מתאר מודל לשילוב לימוד שיעור במסגרת שיבוץ מתכשרים להוראה ומדווח על ההצלחה של יישום מודל כזה בקרב סטודנטים להוראה ובקרב המורים המאמנים האחראים עליהם מטעם בית הספר (cooperating teachers). לסטודנטים להוראה יש הזדמנות לדון ברעיונות חשובים רבים זה עם זה ועם המורים המאמנים האחראים עליהם (cooperating teachers), כולל ב"רעיונות הגדולים" של מתמטיקה, ובציפייה לשאלות הסטודנטים ולתשובות האפשריות שלהם. לסטודנטים להוראה יש גם הזדמנות מובנית לתצפית עמיתים (peer observation) על בסיס קבוע והזדמנות לשתף פעולה עם עמיתיהם ( Gurl, Theresa).

  • תקציר

    מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

  • לינק

    המחברת מתארת כי היא ועמיתיה פיתחו פרקטיקה המבוססת על השראה של פרקטיקת הסבבים הרפואיים, שבהם הרופאים לומדים ומשפרים את הפרקטיקה שלהם. הם מכנים גישה זו "סבבים לימודיים". הסבבים הלימודיים מהווים עבור מחנכים דרך לעבוד יחד כדי לשפר את ההוראה. הפרקטיקה משלבת שלושה אלמנטים נפוצים לשיפור: תצפית בכיתה, אסטרטגיית שיפור, ורשת של מחנכים. הסבבים הלימודיים הם תהליך של חקירה. האנשים המבצעים סבבים אמורים ללמוד משהו בעצמם (City, Elizabeth A. , 2011).

  • לינק

    קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).

  • לינק

    מהלך מעניין שיזמה זהבה אפל, המתמחה בשילוב של ניידים 1:1 בחטיבות ביניים , עם תלמידים "נאמני מחשב". זהבה החליטה לנסות אסטרטגיה אחרת, לפיה במקום ללמד את המורים לעבוד בתוכנת הקריקטורות toondo היא תלמד את נאמני המחשב את עיקרי הפונקציות בתוכנה ותבקש מהם להעביר את השיעור בכיתה. זהבה הקדישה לכך 45 דקות, במהלכן רכזה את התלמידים, הסבירה להם כיצד לפתוח חשבון, ליצור רקעים ודמויות, לכתוב מלל בעברית ולצלם את מסך הקריקטורות הסופיות כדי לשמור את העבודה. אח"כ שלחה אותם הביתה לחקור את התוכנה לפרטי פרטים ולהכין מערכי שיעור לחבריהם לכיתה, בעזרתם ילמדו את הכלי לשאר התלמידים בכיתה. אסתי דורון המדווחת על כך בבלוג שלה מוסיפה כי במאמר משנת 2009 בשם "כיצד לשלב את התלמידים בתוכניות להטמעת הניידים" היא הביאה את רעיונותיה של מרטינז, שמתייחסים לשיתופם האמיתי של התלמידים.

  • לינק

    ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

  • לינק

    מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

  • לינק

    למידה מכישלונות היא ענין מקובל. למידה מהצלחות היא ענין נדיר . במכון ברוקדייל מלמדים אנשים להפיק לקחים מהצלחותיהם. הגישה נכנסת לעשרות בתי ספר. ראיון עם פרופסור יונה רוזנפלד , חתן פרס ישראל הראשון בעבודה סוציאלית ושרית אלנבוגן-פרנקוביץ , מומחית לסוציולוגיה חינוכית. "בשנים האחרונות אנחנו מעורבים בתכנית של למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית. התכנית פותחה בשיתוף האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך ופועלת כיום בכשבעים בתי ספר בארץ. יש סדנאות בבתי ספר שמורים לומדים בהן כעמיתים ומפיקים ידע מתוך המעשים שלהם. פעם בשבועיים הם לומדים מתוך סיפורי ההצלחה שלהם. הסדנאות האלו מיועדות לצוות בית הספר. אנחנו לא משתתפים בהן אלא בפורום מוביל, הכולל בדרך כלל מנהל, מפקח, רכז למידה שנבחר מצוות המורים ומלווה למידה מטעמנו" ( נאוה דקל).

  • לינק

    אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם ( ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown)

  • סיכום

    בדרך כלל קליטה (induction) מתמצה בחונכות שבאה לענות על חוסרים כאלה או אחרים שיש למורים מתחילים. אולם קליטה אינה רק או בעיקר מילוי פערים, מתן הכוונה למורים בראשית השנה או מתן תמיכה מעשית מתמשכת לאורכה. תוכניות קליטה צריכות להכיר בכך שגם מורה מתחיל שהינו מוכן כהלכה צריך להמשיך ללמוד על הוראה ויכול להשתמש בעזרת אחרים בלמידה זו. טענת הכותבים היא שלקליטה יכולות להיות כמה מטרות ושמתקיימות בבתי הספר תוכניות קליטה יותר או פחות כוללניות בניסיון להשיגן (Glazerman, S., et al)

  • לינק

    כיתה ג' של המורה חניתה חן בביה"ס היסודי הוברמן בפ"ת ממשיכה בקשר עם תלמידים עמיתים בעולם ותוך כדי כך גם משפרת את האנגלית. התלמידים מתכתבים עם תלמידים מאוסטרליה , ארה"ב וניו זילנד. "בזכות הבלוג הכיתתי התלמידים מקבלים המון ערך מוסף באנגלית. המורה חניתה חן קוראת להם פוסטים מהעולם באנגלית, התגובות שמגיעות לבלוג הם באנגלית, והיישומים השונים שהם מכניסים לבלוגים שלהם – הם באנגלית. רק כשהאנגלית נהפכת לצורך הלמידה משמעותית וקלה יותר".

  • לינק

    בעשור האחרון מייחס המחקר החינוכי חשיבות רבה יותר ללמידת עמיתים וההשלכות של למידת עמיתים כלמידה מתווכחת יעילה וכאמצעי לשיפור הישגים בביה"ס. המאמר הנוכחי מנסה לגבש ולהבנות את הידע המחקרי והמושגי על למידת עמיתים או השפעות עמיתים בלמידה מתוך תיאוריות בתחומי מדעי החברה, עם דגש על תחומי התיאוריות הכלכליות דווקא. כמו כן , נעשה ניסיון למזג את התפיסות מתחומי הסוציולוגיה והכלכלה לידי תפיסה משולבת של למידת עמיתים והשלכותיה. לאור הבניית התיאוריות השונות המסבירות את השלכות ויעילות למידת העמיתים מגבש כותב המאמר תפיסה תיאורטית מוכללת ללמידת עמיתים בשם group-based contagion.

  • לינק

    המאמר הוא סקירה מנתחת של מחקרים העוסקים בנושא יעילות ואיכות ההוראה. מהם התנאים הבית-ספריים המשפיעים על יעילות ההוראה? – המאמצים להיטיב את ההוראה ואת הישגי התלמידים בעיקר בבתי ספר באוכלוסיות חלשות במיוחד דורשים, בין היתר, התמקדות בתנאי העבודה של המורים ובהם: העסקת מורים המלמדים בתחום ההתמחות שלהם, זמן פנוי לעבודה עם עמיתים, נגישות ללמידה, לחומרי למידה ולטכנולוגיה וקבלת משוב מסייע על ההוראה. בתי ספר שהתאפיינו בהוראה איכותית היו בעלי מחויבות קבוצתית ללמידת תלמידים במסגרות קולבורטיביות, שהעדיפו עבודת מורים שיתופית ולא אינדיווידואלית, ושההנחה היא שניתוח, הערכה וניסוי בתיאום עם עמיתים הם התנאים הטובים ביותר שבהם מורים מתקדמים. כפי שנראה כלי הערכת יעילות ההוראה הקיימים היום הם פחות מהימנים לשיפוט המורה הבודד מאשר להערכה של כיתות ובתי ספר שלמים. דגש יתר על מבחנים מתוקננים (Standardized tests) להערכת תלמידים ומורים מסתכן בהתמקדות רבה מידי בהגדרה צרה של כשירויות בסיסיות על חשבון ההתפתחות הנדרשת ממורה ומלומד במאה ה-21. להגדרת יעילות הוראה יש צורך בכלי הערכה חדשים ובתהליכים שיאפשרו איסוף של מדידות רבות של צמיחה אקדמית לאורך זמן ( Barnett, B).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין