במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).

המאמר מתמקד בתכנון ובפיתוח של פרויקט קבוצתי מקוון אפקטיבי בארה"ב. המאמר טוען ששיתוף פעולה בין סטודנטים בוגרים כדי לבצע פרויקטים קבוצתיים מטפח למידה שיתופית שגם משפרת את המיומנויות הבינאישיות שלהם, את התקשורת ואת מיומנויות פתרון בעיות(Scherling, S. E. ).

ספרם החדש של Raymond J. Wlodkowski and Margery B. Ginsberg נועד עבור מורים במכללות ומרצים באוניברסיטאות שנדרשים ללמד ביעילות בקורסים מואצים או מרוכזים לסטודנטים ולומדים מבוגרים. מחברי הספר מראים כיצד ניתן להשביח את ההוראה בקורסים מואצים או מרוכזים , כאלו בהם שיעור נמשך לעתים כשלוש שעות. למחברי הספר ניסיון של 20 שנה בהוראה אינטנסיבית של קורסים מרוכזים ללומדים בוגרים במכללות ובאוניברסיטאות והם התמחו בכלל המכלול של יצירת מוטיבציה ללמידה בקרב סטודנטים ולומדים בוגרים הלומדים לימודי המשך אחרי תיכון.

המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)

במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)

מזה כ-25 שנה אימצו מרבית האוניברסיטאות והמכללות בקנדה את המודל של PLAR – Prior learning assessment and recognition כנקודת מוצא להערכת יכולות למידה וסיכוי למידה של לומדים מבוגרים. הPLAR מוגדר כזיהוי, הערכה וזיהוי של יכולות למידה וכישורי למידה שנרכשו מחוץ למוסדות החינוך אם באמצעות התנסות בעבודה ואם באמצעות התנסויות אחרות בחיים המקצועיים. כאמור, הבסיס הרעיוני של הPLAR משמש את המכללות והאוניברסיטאות בקנדה על מנת לקבוע את ההתאמה לתכנית הלימודים האקדמית. ועל מנת לסייע ללומדים מבוגרים לפתח למידה משמעותית בתכנית אליה התקבלו. המאמר הנוכחי מגבש את המודל הקונספטואלי והאושיות התיאורתיות של גישת הPLAR בלמידת מבוגרים (Van Kleef , Joy)

ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.