למידה משמעותית
מיון:
נמצאו 195 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • לינק

    עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • לינק

    ארגון עצמי הוא למידה מן הניסיון. מערכת קוגניטיבית רוכשת, באמצעות הניסיון, יכולות והתנהגויות חדשות. מרגע שנלמדו הן נשמרות לשימוש אפשרי עתידי בזיכרון. לפיכך פעילות קוגניטיבית תלויה בקיומה של למידה וזיכרון. ארגון עצמי איננו יכול להיות רק מולד ומתוכנת. אם הוא מולד לא יכול להיווצר בו חידוש שמביא לאינטראקציות חדשות עם הסביבה. אם אין אינטראקציות חדשות אין צורך בלמידה ובזיכרון. ארגון עצמי מתרחש רק תוך כדי תנועה. קוגניציה מתהווה, משנה ו"משפרת" מתוך עשייה, מתוך אינטראקציה. אינטראקציות של חילופי מידע ופעילות הם ממהות הפעילות הקוגניטיבית.( דב שמחון) .

  • סיכום

    המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

  • לינק

    סרט תיעודי חדש באינטרנט המציג תפיסה חדשנית לגבי המיומנויות הנדרשות בעתיד בלמידה והמשמעויות מכך מעורר עניין רב בעולם החינוך וגם קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק דנה בו ארוכות. בסרט התיעודי החדש איש החינוך מיטרה מציג את שלושת המיומנויות החשובות ( שכדאי ללמוד בבית ספר) : הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע. "בתחילת הסרטון סברתי שמדובר בעוד סרטון סיסמאות ריק מתוכן, אך מיד עם הופעתו של סוגאטה מיטרה, הבנתי שאלי יש כאן יותר".

  • לינק

    עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

  • לינק

    תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

  • לינק

    ספר חדש זה בעברית מסכם בלשון פשוטה עשרות שנות מחקר על ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית – הנאה, יצירתיות, תהליך ההשתתפות המלאה בחיים המכונה זרימה (FLOW).. אבל זרימה אינה רק נושא אקדמי. שנים ספורות לאחר פרסומה כבר יושמה התאוריה במגוון סוגיות מעשיות. בכל מקום שבו המטרה היא לשפר את איכות החיים, תאוריית הזרימה יכולה להצביע על הדרך. היא העניקה השראה לתוכנית לימודים ניסויית בבתי ספר, להכשרת מנהלים, לתכנון מוצרים ושירותי פנאי (מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי).

  • סיכום

    מה המשמעות להוראה או למה עלינו לשים לב בתכנון השיעור על מנת לעודד למידה על פי הגישה הקוגניטיבית? השאלה "הבנתם" לא מצביעה על דבר. עיבוד פעיל של המידע- התלמידים יתארו במילים שלהם את שלמדו (ללא חשיבות לשפה או ניסוח). התלמידים יחפשו יישומים של הנלמד בעצמם (מה אפשר לעשות עם הידע?). בצורה זו ניתן לפתח תחושת בעלות על המידע (המידע חשוב ויעזור לי במשהו).

  • תקציר

    המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).

  • לינק

    בהרצאה מרתקת בכינוס TED דיאנה לאופנברג משתפת את ניסיונה עם תלמידי בית ספר. היא טוענת בזכות ההתנסות בלמידה חווייתית וכן במתן לגיטימציה לתלמידים לעשות שגיאות. אחד הדברים החשובים שהיא רואה היא לא רק הלמידה עצמה אלא מעקב של התלמידים עצמם אחרי תהליך הלמידה שלהם, בין השאר דרך ביצוע שגיאות וניתוחן. בחלק מתהליכי הלמידה צריכים לאפשר לתלמידים גם להיכשל וליצור אצלם מודעות שמותר להיכשל אבל אפשר לנסות שוב בהצלחה. כל התהליך הזה מחייב את המורה לתת לתלמידים להתנסות בלמידה פעילה ומבוססת פרויקטים ואז הם גם יקראו את החומרים ויעמיקו בהם. אם לא תהיה העצמה של התלמידים בחינוך לא תהיה למידה משמעותית ובתי ספר ימשיכו לדעוך כפי שאנו רואים בתקופה האחרונה (Diana Laufenberg)

  • לינק

    הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה" על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב- Facebook שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).

  • לינק

    בתיאוריית הזרימה המפורסמת של Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מהי חווית הזרימה? לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.

  • לינק

    פרופ' חנן יניב פיתח מודל של למידה בסביבה הרפתקנית (לב"ה). המודל כולל שלושה מרכיבים: אירוע, דילמה ורצף סיפורי – הרפתקה. הנחת היסוד של המודל היא כי כל תוכן יכול להפוך להרפתקה. האתגר ביצירת למידה בסביבה הרפתקנית הוא ליצור מוטיבציה פנימית, עניין, מיקוד בעשייה ומחוברות (engagement). מודל לב"ה יוצר מחוברות ללמידה, וההרפתקה מפעילה אצל הלומד מנגנוני למידה משמעותית.

  • סיכום

    המאמר דן במודעות הציבור בארה"ב לחשיבות של לימוד מדעים לילדים מחוץ לכותלי בית הספר. המחבר דן במידע על חינוך מדעי בהיבט הלאומי והבינלאומי, של נתונים על הישגי תלמידים, תכניות לימוד בבתי ספר וגישות תלמידים ללימוד מדעים. הנושאים העיקריים כוללים, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה Science, technology, engineering and mathematics (STEM) ובפעולת הנשיא אובמה לתמיכה בהוראת המדעים. כאשר הגיעו, לאחרונה, נתונים על הישגי תלמידים במדעים, ממקורות לאומיים ובינלאומיים, התוצאות היו מאכזבות והן עוררו הנפות ידיים בתנועות אכזבה מוכרות, ממנהיגים פוליטיים בארה"ב ומומחי חינוך שחשבו על הצעדים הדרושים לשיפור הוראת המדעים בבתי ספר ציבוריים. אחד הגורמים שנתנו דחיפה חזקה קדימה ללימודים ומעורבות במדעים, זו הפעילות אחרי שעות הלימודים בבית הספר. בקליפורניה ומיזורי התחילו בבנית תכנית שתומכת ומזרזת, תכניות לפעילויות איכותיות של STEM אחרי שעות בית הספר. בין המאמצים המתוכננים, יש נסיון לזהות תפריט שיכין את צוות ההוראה, כדי שייצרו מעורבות בפעילויות STEM ותמיכה בהערכה ובשיפור של פעילויות אלה.

  • לינק

    ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)

  • לינק

    מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

  • לינק

    הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין