למידה מרחוק
מיון:
נמצאו 298 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    בעקבות ההכללה של פעילויות הנתמכות מבחינה אלקטרונית, המחברים צופים שבעתיד הקרוב האות 'e' ב'למידה מקוונת' ('e-learning'), המציינת את השימוש במדיה האלקטרונית ובטכנולוגיות תקשורת ומידע בחינוך, תושמט ול'למידה מקוונת' יתייחסו פשוט כאל 'למידה' ('learning'). מאמר זה מציג ניסיון בהבנת הגורמים לשינוי השם ובחיזוי תוצאותיו (Paiva, Joao; Morais, Carla; Costa, Luiza; Pinheiro, Ana, 2016).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על אינדקס מקוון אשר יכול לסייע ביצירת חוויית למידה נהדרת: "מייק טיילור (Mike Taylor) אחד המומחים המובילים בתחומי פיתוח הדרכה/עיצוב הוראה (Instructional Design) בארה"ב פיתח לאחרונה אינדקס יעיל באינטרנט הנותן לנו מבט מהיר על תחום ה-Instructional Design. האינדקס מציג ביריעה אחת את מקורות המידע העיקריים של התחום, כגון אגודות מקצועיות, תיאוריות ועקרונות, פרסומים מובילים, בלוגים, ומומחים שכדאי לעקוב אחריהם" (עמי סלנט).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    משרד החינוך ישיק השבוע את התוכנית "האתגר 5", שתאפשר לתלמידי תיכון "ללמוד מרחוק", ולמורים לעקוב אחרי התקדמותם. "אנחנו רוצים להראות שאפשר ללמד אחרת, לעשות כיתה 'הפוכה'. זו פדגוגיה חדשה". השר בנט: ה'מוקים' מאפשרים לכל ילד ללמוד מתמטיקה דרך המחשב (שחר חי).

  • לינק

    לוחות חכמים (interactive whiteboards) נמצאים בשימוש הולך וגובר באופן מהיר כיום, בייחוד בלמידה מרחוק. כאמצעי להוראה הם מאפשרים למציג לתקשר בו-זמנית עם סטודנטים רבים במרכזים שונים ברחבי המדינה. מחקר זה הוא ייחודי במובן זה שנוצרה קהילת למידה שיתופית בין שתי קבוצות המופרדות זו מזו במרחק. אם משתמשים בהם באופן נכון ויעיל, ללוחות חכמים יש פוטנציאל להגביר את התנסויות ההוראה והלמידה של הסטודנט. מאמר זה מתמקד בתפיסות של סטודנטים (לומדים מבוגרים) מצוותי ניהול בית-ספרי שונים, לגבי התנסויותיהם במספר מפגשי לוחות חכמים (van Niekerk, Molly Patricia, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מטא-אנליזה זו היא לבחון את היכולת של סביבות למידה מקוונות לסייע לקידום המאפיינים הקריטיים של התפתחות מקצועית של מורים שזוהו על ידי דסימון (Desimone, 2009) כמיקוד בתוכן (content focus), למידה פעילה (active learning), קוהרנטיות (coherence), משך הזמן (duration) והשתתפות קולקטיבית (collective participation). ניתוח של 20 מחקרים אמפיריים ביקש לחשוף את מטרת המחקר, המתודולוגיות שבהן השתמשו, והממצאים העיקריים. מחקרים רבים ציינו את היכולת של סביבה מקוונת לערב את המורים בלמידה פעילה, בהשתתפות קולקטיבית ובפעילויות למידה ממוקדות תוכן (Surrette, Timothy N.; Johnson, Carla C. , 2015).

  • תקציר

    אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

  • תקציר

    במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

  • סיכום

    ניהול שיחות מקצועיות הוא מרכיב חיוני בעבודתם של מורים ושל רופאים. במחקר ניסויי זה נבדקה האפקטיביות היחסית של שלוש פעילויות הכשרה שונות שהתבססו על למידה מרחוק ובה צפייה בווידאו של מקרים ועל משחק תפקידים ו/או שילוב ביניהם, זאת תוך פיקוח על ידע קודם ויכולות קוגניטיביות של הנחקרים. הממצאים עשויים לסייע בידי מתכנני תוכניות לפיתוח כישורי שיחה, במיוחד במקצועות הרפואה והחינוך. הם גם מאירים את התרומה של האסטרטגיות השונות ששימשו בהתערבות זו לפיתוח כישורי שיח ותקשורת ולכוחו של שימוש בווידיאו בהכשרה להוראה (Gartmeier, M., Bauer, J., Fischer, M., Karsten, G., & Prenzel, M).

  • לינק

    כמחנכים, אחת מהמטרות שלנו היא לעזור לתלמידים להגיע לרמות עמוקות יותר של למידה. אולם, כיצד זה מתבצע, בייחוד בקורסים מקוונים? מחקר-עיצוב זה בחן את המושג של למידה עמוקה באמצעות סדרה של שינויי עיצוב בקורס חינוך עבור סטודנטים לתארים מתקדמים (Shearer, Rick L.; Gregg, Andrea; Joo, K. P. , 2015).

  • לינק

    המודלים של למידה מסורתית לא נדרשו בעבר להתמודד מעולם עם היצף המידע והתכנים והשמירה על רמת ההתעניינות הערה של הלומד המבוגר. המציאות כיום השתנתה. במהלך הלמידה המתוקשבת באינטרנט נחשף הלומד לכמויות עתירות מידע מחד ומצד שני צריך לשמור על התעניינות רציפה במהלך הלמידה. על רקע זה מנסה המרצה האוסטרלי Ryan Tracey להציע מודל תפיסתי להפעלת סביבות הלמידה המתוקשבות האינטרנטיות עם לומדים מבוגרים (למידת מבוגרים) ועם סטודנטים (עמי סלנט).

  • תקציר

    הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה מרחוק, תוך התמקדות ב-Hellenic Open University עבור אנשים עם לקויי ראייה, על מנת שתהפוך לנגישה לחלוטין ותסייע בצמצום הדרה חברתית (Maria Liakou and Evaggelia Manousou , 2015).

  • לינק

    במסגרת האקדמיה ברשת מציע אגף טכנולוגיות מידע מגוון הרצאות סינכרוניות המיועדות למורים, תלמידים והורים. ההרצאות מועברות על ידי מומחים במגוון תחומי מדע, הגות ורוח ומועברות בשידור חי באמצעות כיתה ווירטואלית ללמידה מרחוק. חלק מההרצאות נקבעות בשיתוף פעולה עם המפמ"רים של תחומי הדעת ונוגעות לתכנית הלימודים, אחרות מהוות הרצאות העשרה. ההשתתפות במפגשים היא חופשית וללא עלות (אפרת מעטוף).

  • לינק

    צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההבדלים בדפוסי הצפייה בהרצאות בווידאו של סטודנטים מחמישה-עשר מוסדות אקדמיים, משלוש ארצות שונות: ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. דפוסי השימוש שנחקרו היו סוג המכשיר שבו השתמשו, התקופה במהלך הסמסטר שבה הוצגו קטעי הווידאו ואחוז הנשירה. הממצאים הראו שסטודנטים ברחבי העולם מעדיפים לצפות בשיעור וידאו מקוון באמצעות המחשבים האישיים, בעוד שהם בקושי השתמשו במכשירים הניידים; הם מעדיפים קטעי וידאו קצרים, בייחוד בסוף הסמסטר, או שהם נוטשים לאחר מספר דקות צפייה מינימלי (Ruti Gafni and Danielle Filin, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

  • סיכום

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).

  • סיכום

    הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

  • תקציר

    שירותים של התערבות מוקדמת יעילה דרושים כדי לשרת את הצרכים של ילדים קטנים הסובלים ממוגבלויות ואת הצרכים של משפחותיהם. המטרות של מאמר זה הן: (א) לתאר את האתגרים הקשורים לשירותי התערבות מוקדמת יעילה בבית, (ב) לדון ביתרונות הפוטנציאליים של שימוש בהתערבויות מבוססות אינטרנט כמודל לשירות משלים, ו-(ג) לתאר התערבויות עכשוויות מבוססות אינטרנט באמצעות סקירת הספרות הקשורה להדרכה מרחוק דרך האינטרנט של הורים לילדים קטנים הסובלים מאוטיזם (Meadan, Hedda; Daczewitz, Marcus E. , 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין