התכנית המפורטת והתקצירים של הכנס השביעי גולשים באינטרנט -2008 שייערך במכון מופ"ת ב23 ביוני 2008 . בתכנית באתר הכינוס מפורטים עשרות מושבי הכנס , התקצירים והנושאים העיקריים בכינוס , ביניהם: סביבות חדשניות ולמידה אחרת, כיוונים חדשניים בלמידה מרחוק, מאפיינים של קורסים מתוקשבים, רשתות תקשוב בהכשרת מורים, בלוגים והכשרת מורים, הוראה ולמידה באמצעות מאגרי מידע, עולמות חדשים של התרבות הדיגיטאלית , מבעד לקורי רשת האינטרנט, תקשוב בית ספרי ושותפיו ללמידה: קהילות מקוונים ופורטלים חינוכיים , היבטים תרבותיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה ולמידה מקוונות ועוד הרצאות של מומחים מהעולם שיועברו בוידאו-קונפרנס במהלך הכינוס במכון מופ"ת .

בשנים האחרונות התפתחו בבתי ספר בארה"ב סוג של התנסויות מתוקשבות הנקראות, מסעות וירטואליים. מדובר על אמצעי דידקטי של הפעלת תלמידים במסעות חקר וירטואליים באינטרנט כפעילות אותנטית שנועדה מצד אחד להעביר לתלמיד תכנים חדשים בצורה בלתי אמצעית ומעניינת ומצד שני לפתח אצל התלמידים יכולות של איסוף מידע, הבניית מידע וחקר מקורות מידע. המחקר הנוכחי ביקש לחקור את האפקטיביות של סוג הפעלות מתוקשבות אלו (EFT) בבתי הספר בארה"ב כאשר אוכלוסיית המחקר כללה 1500 מורים ותלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי האפקטיביות של למידה התנסותית באינטרנט היא גבוהה, בדרך כלל, לא רק ברמת האתגרים שניתנו לתלמיד אלא גם ברמת החשיפה של התלמידים לטכנולוגיה שהופעלה. יש חשיבות לאינטראקטיביות של ערוצי המדיה באינטרנט המשמשים מעטפת טכנולוגית למסע החקר הוירטואלי. כאשר ההפעלה המתוקשבת שודרה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון שילוב קטעים של סרטי וידאו באינטרנט, פורומים מתוקשבים, משחקים ממוחשבים, וחומרים מלווים במולטימדיה (כגון אתרי פלאש) גילו התלמידים עניין רב יותר, סקרנות והפיקו יותר תועלת מההפעלות המתוקשבות. עוד נמצא כי מסעות חקר וירטואליים באינטרנט הם בעלי ערך לא רק לתלמידים אלא גם למורים שמוצאים בהם אמצעי גמיש ורלבנטי להעברת תכנים חדשים וליצירת מוטיבציה בקרב תלמידים ( Jerrell C Cassady, Alison G Kozlowski, Mark A Kommann).

מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).

המחקר מנסה להעריך את ההליכים של הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר-מקרים בכמה אוניברסיטאות בארה"ב בהם קיימים מסלולים של הכשרת מורים. ההוראה המתוקשבת מבוססת חקר המקרים התבססה על שימוש מושכל בפורומים מתוקשבים ועל דיונים מונחים שיזמו המרצים באמצעות הפורומים על מנת להציג את המקרים בפני פרחי ההוראה ועל מנת לדון בהם. נבדקו מודלים שונים של דיונים מתוקשבים על מנת להעריך את הוראת חקר המקרים לסטודנטים להוראה בפורום מונחה, פורום חופשי ומערכת צ'אט סינכרונית. (Mitchem, K., Fitzgerald, G., Hollingsead, C., Koury, K., Miller, K. & Tsai, H)

זהבה ויצמן, מורה למדעי המחשב בבתי ספר בצפון ממליצה על למידה מתוקשבת המשולבת עם פגישות פא"פ. היא מציינת כי יכולתה כמורה הפועלת כמנחה של כיתה לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת, התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית, וכך בתהליך של תיקון ושיפור, לה כמנחה יש תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים. התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר. כאשר בנוסף ללמידה המתוקשבת, מצטרפות פגישות פא"פ. במפגשים אילו, מתקיים דיון קצר בתחילת השיעור.

נוכח ההתרחבות המהירה של הלמידה המתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות נדרשות המחלקות לגייס מורים המסוגלים להעביר את הקורסים בצורה מתוקשבת כי רבים מאנשי הסגל הבכיר אינם מיומנים דיים בהוראה מתוקשבת. המורים שמגויסים להעביר את הקורסים המתוקשבים הם ברוב המקרים מורים מהחוץ אשר תנאי שכרם ירודים בהשוואה למרצים הרגילים ותנאי ההעסקה שלהם גרועים למדי. נראה כי האוניברסיטאות האמריקאיות מודעות לצורך לתת מענה של למידה מרחוק לסטודנטים, אך אינן מוכנות להשקיע במרצים הקיימים לצורך השבחת ההוראה המתוקשבת שלהם.

אחד ממאגרי ה-WIKI הטובים בתחומי התקשוב החינוכי הוא אתר הוויקי שפותח על ידי Daniel K. Schneider מיחידת המחקר TECFA באוניברסיטת ג'נבה בשוויץ. האתר כולל מעל 700 ערכים ומאמרונים בתחומי התקשוב החינוכי ובמיוחד ראוי לציון המדור העוסק בשיטות הוראה ואסטרטגיות ממוחשבות בתחומי התקשוב החינוכי, שם יש סקירה טובה ויעילה של מודלים פדגוגיים מעניינים (ולא תמיד מוכרים, אך בהחלט משמעותיים) לתחומי הלמידה המתוקשבת. אתר הוויקי של שניידר מתעדכן כל הזמן ויכולים להוסיף ולערוך תכנים גם אנשים מבחוץ.

בעקבות מאמרון מעניין של קמי בין, מומחית ללמידה מתוקשבת בארה"ב על חוסר התועלת של הגדרת מטרות הלמידה בקורסים מתוקשבים ובלמידה בכלל התעורר ויכוח מעניין בין אנשי חינוך בעולם על תועלת וחוסר תועלת בהגדרות היבשות של מטרות למידה במסמכי סילבוס, ביחידות לימוד ובאתרי קורסים ללומדים. מסתבר כי רוב הלומדים וגם מרבית מתכנני הקורסים ומעבירי הקורסים שונאים את ההגדרות הפורמאליות של מטרות הלמידה ונוטים להתעלם מהם לחלוטין. במידה רבה הגדרות של מטרות הלמידה נכפות עליהם על ידי המערכות הביורוקרטיות שאיתן הם נאלצים לחיות בדו-קיום בשלום. גם המומחים לתהליכים קוגניטיביים של למידה סבורים כי פירוט מטרות למידה בקורסים, ובמסמכי תכנים ללומדים אינו תורם בהכרח למוטיבציה של הלומדים.

כאשר המושג למידה מתוקשבת הולך ומאבד את הפופולאריות שלו בעולם לטובת מושגים מעורפלים יותר כגון למידה ניידת (Mobile learning), למידה משולבת וכדומה נשאלת השאלה אם יש חיים לאחר פטירתה השקטה של הלמידה המתוקשבת. כותב נייר העמדה, דיקאן הפקולטה למידענות ולעיצוב באוניברסיטת Cape Town, עורך סקירה ספרות יעילה הבוחנת את הסיבות העיקריות לכישלון של הלמידה המתוקשבת בחינוך ובחיי הארגונים מעבר לחינוך. בסקירה נכללים מודלים תיאורטיים מעניינים של ואחרים תוך ניסיון להראות כי מיישמי הלמידה המתוקשבת לאורך השנים התעלמו ממודלים משולבים אלו ונתנו עדיפות לפלטפורמות טכנולוגיות על חשבון יצירת האיזון הפדגוגי והאתגר הלימודי –חוויתי (Johannes C. Cronje)

גיבוש והבניית הידע המצטבר בסוגיות של למידה מתוקשבת ופדגוגיה מתוקשבת הוא מטלה לא קלה, אך אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליטה כבר לפני 3 שנים לנסות לגבש בסיס ידע מתועד בנושא למידה מתוקשבת. בתחילה השתמשו באתר אינטרנט רגיל אשר סיכם והציג את הידע הסכמתי המצטבר בנושאי למידה מתוקשבת, אך לפני כשנתיים העלו את כל הסיכומים לאתר WIKI כמפעל ידע שיתופי. לא בדיוק אנציקלופדיה לתקשוב חינוכי, אבל בהחלט בסיס מידע שיטתי ההולך ומתפתח ומציג את קווי המיתאר והנדבכים העיקריים של התחום. כמפעל תיעוד הבנוי בצורה שיתופית על WIKI הוא מתעדכן ומשתנה כל שבוע ופתוח גם לתוספות של גורמים מעבר לאוניברסיטת מלבורן.

במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. לדעת המחברים השינוי הטכנולוגי היום יש בו כדי לאפשר שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה, הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכני ( אברום רותם ומשה חיימוביץ)

מטרת מאמר זה היא לתאר תהליך של בניית קורס אקדמי בנושא "שיטות מחקר וסטטיסטיקה" בקורס מקוון במלואו וברוח הגישה הקונסטרוקטיביסטית. בקורס הושם דגש על טיפוח של ארבעה סוגי אינטראקציות: לומד-תוכן; לומד-מורה; לומד-לומד; לומד-ממשק. כך נוצר דיאלוג דינמי רב-רבדים בין הלומד לבין המרצה והעמיתים בתהליך בניית הידע. הקורס תוכנן על-פי המודל: "למידת מושגים דרך ייצוגים מרובים", הכרוך בבחירת מושגי מפתח בתחום התכנים הנלמדים והצגתם במגוון מתודות. כל זאת כדי לאפשר ללומדים עצמאות ושליטה בתהליך הלמידה, כמו-גם על מנת להיענות לשונות סגנונות הלמידה שלהם. המודל יושם הלכה למעשה בבניית הקורס והאתר, והוא יוצג מלווה בממצאים כמותיים ואיכותניים המתארים אותו (רחל שגיא)

סטודנטים שיילמדו בשנת הלימודים הקרובה באוניברסיטה הפתוחה, ייקחו חלק בניסוי במסגרתו יכתבו עבודות משותפות באמצעות טכנולוגיית Wiki. במסגרת הניסוי, הסטודנטים יכינו עבודות משותפות והמנחים יבדקו וינקדו אותן באמצעות כליו הייחודיים של ה- Wiki, המאפשרים צפייה בשינויים שנעשו, ומתן ציון המשקלל את איכותו הכוללת של התוצר המשותף ואת תרומתו האישית של כל סטודנט לאורך ביצוע המטלה. מטרת הניסוי היא בחינת האפקטיביות של Wiki כסביבת למידה שיתופית, תוך מתן חופש ליצירתיות של צוותי ההוראה ובחינה קפדנית של איכות המטלות.

בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

קצב הגידול של בתי ספר וירטואליים בשנים האחרונות הגיע ל-25% שנה. עפ"י נתוני המועצה האמריקאית לחינוך מקוון פועלים כבר 170 בתי ספר וירטואליים מלאים בארה"ב לצד 25 תוכניות ממלכתיות ללמידה וירטואלית בבתי הספר המקוונים. עפ"י נתוני המועצה יש כיום בים חצי מיליון למיליון תלמידים המשתתפים בקורסים וירטואליים בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר יסודיים. שימוש גובר בקורסים הוירטואליים מסתמן גם בהוראה מתקנת שמעבירים בתי ספר רגילים באינטרנט לתלמידים בבית. בבתי ספר לא מעטים בהם יש צפיפות בכיתות נוטים להשתמש באינטרנט על מנת להעביר חלק מהקורסים לתלמידים הלומדים מהבית. ספינת הדגל של בתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובעולם הוא ביה"ס הוירטואלי של פלורידה המונה אלפי תלמידים והמעביר גם קורסים וירטואליים ל-55 אלף תלמידים הלומדים ברחבי ארה"ב.

הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)