בשל גישת "התלמיד במרכז" המאפיינת את הלמידה מבוססת בעיות ופרויקטים, מסוג based learning (PBL) problem- ו- project-based science (PBS),, קל למורה "לא" לספק לתלמידים משוב מתאים או תמיכה מספקת על מנת לקדם חשיבה ביקורתית. למרות זאת, המחקר הראה ששתי השיטות הנ"ל יעילות ביותר כאשר מוגדרות מטרות לימודיות מתאימות, תמיכה ומשוב מוטמעים כחלק מההוראה, וישנן אפשרויות רבות להערכה עצמית ותיקון(Barron et al. 1998) . אמצעי תמיכה בהוראה ללמידת תלמידים מופיעים בצורות שונות. במאמר זה המחברים מתארים איך ניתן להשתמש בהערכה מעצבת לתמיכה בשיטות למידה מסוג – PBL ו-PBS שיש בהם כדי לאתגר את התלמידים על מנת להגדיל את הישגי התלמידים ( Trauth-Nare, Amy; Buck, Gayle).

שיטת הבעיות המורכבות נמנעת מגישה דידקטית, ומאפשרת לתלמידים להשתמש בידע בעל רלוונטיות מידית. גישה זו באה לענות על אחת הבעיות המרכזיות בחינוך בכלל: כיצד לגרום לתלמידים להכיר בחשיבות הנלמד בבית-הספר, ובקשר של החומר הנלמד לעולם הממשי, הנמצא מחוץ לבית-הספר? השיטה המוצעת עונה על בעיה זו בכך שהיא מתבססת על יצירת הדמיה של התמודדות עם בעיה בעולם היום-יומי, כפי שמדגימה אדוה שביב בהמשך. יתרון חשוב נוסף של השיטה הוא יחסה לשימוש במידע: שיטת הבעיות המורכבות מחייבת את התלמידים, וכמובן את המורים, שלא להסתפק בספרי הלימוד, ולצאת ולחפש מידע בערוצים אחרים – ספריות שונות, אך גם אינטרנט, סיורים באתרים שונים, ראיונות עם אנשים (מומחים בתחומים שונים או בעלי מידע רלוונטי, בעלי אינטרסים כצד בין הצדדים השונים בסיטואציה הבעייתית), וכד' ( אדוה שביב).

כחלק מתוכנית פיתוח מקיפה באוניברסיטאות התורכיות נערכים שם בשנים האחרונות מאמצים להגביר השילוב של האינטרנט ושיטות ההוראה המתוקשבות המתקדמות בפקולטות שונות. לאחרונה נתפרסם בכתב העת השפיט Computers & Education מאמר של חוקרים תורכיים המציגים את היתרונות של שיטות ההוראה החדשניות והפדגוגיה החדשנית ששולבו בליבת הלימודים בפקולטה למינהל עסקים שם . אחת מדרכי ההוראה החדשניות שננקטה בתהליך הלמידה המתוקשב היא שיטת הוראה מאותגרת בעיות (problem-based learning ) אשר יושמה כחלק מהוראה ולמידה בקורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק. ממצאי המחקר מלמדים כי שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בסביבה מתוקשבת אינה רק אמצעי להשבחה קוגניטיבית של הסטודנטים , אלא דרך להגברת השייכות של הלומדים לקהילת לומדים. הסטודנטים שלמדו בשיטת למידה מאותגרת בעיות לא רק הצליחו יותר בלימודיהם אלא גם תפקדו טוב יותר כחלק מקהילת לומדים המחויבת ללמידה שיתופית מקוונת ( Baturay, Meltem Huri; Bay, Omer Faruk).

מרבית המחקרים שנכתבו עד כה בנושא של למידה מאותגרת בעיות או למידה מאותגרת פרויקטים חקרו בעיקר את ההתמודדות של הלומדים. לשם שינוי, המאמר הנוכחי בדק בעיקר את דרכי ההתמודדות של המורה בהקשרים של למידה מונחית פרויקטים. הטרנספורמציה שצריך לעבור המורה ממעביר ידע למומחה היא לא פשוטה ומחייבת הפנמת תהליכים רפלקטיביים. המורה נדרש לשנות את מאפייני התפקיד שלו ממצבים ברורים מראש ללמידה שהיא יותר בלתי ודאית והרבה יותר מורכבת. המורה נדרש לפעול לא רק כמומחה אלא כמתווך חברתי בין התלמידים , העובדים לעתים בצוות או בקבוצה של פרויקטים . ממצאי המאמר הוצגו בכינוס הבינלאומי החשוב של Networked Learning Conference 2010 שהתקיים בשנת 2010 בדנמרק.

למידה על פי בעיות –PBL -problem-based learning היא שיטת למידה עצמית , שבה לומדים מכוונים את זמן למידתם וכן את היקף הלמידה ואת נושאי הלמידה ללא הרצאות או הכוונה אחרת, אלא על סמך דיונים קבוצתיים בבעיות מציאותיות שמוגשות להם. השיטה התפשטה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה במוסדות להשכלה גבוהה , בתחילה ברפואה ובמקצועות הבריאות , ולאחרונה גם בפקולטות ובמחלקות אחרות. המאמר מתאר את השיטה המקורית, מציג את מטרותיה , סוקר את הבסיס התיאורטי-מדעי שלה, מונה את חסרונותיה ומתייחס לווריאציות בשיטה המקורית, המאפשרות את שילובה עם ההוראה המסורתית ( דן בנור).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם למידה מתוקשבת משפרת משמעותית את שיטת הלמידה בחקר מקרים של סטודנטים באוניברסיטה. הכוונה ללמידה של סטודנטים בקורסים בתחומי החינוך המיוחד. המחקר נערך בשיטה איכותנית בשלוש אוניברסיטאות אמריקאיות שונות. כל מקרה שהוצג בפני הסטודנטים כלל מקרים אמיתיים של למידה בכיתה בביה"ס תוך התבססות על צילומי וידאו ולאחר מכן נערכו דיונים מתוקשבים לגבי המקרה באינטרנט מהבית או במעבדות האוניברסיטה. הדיונים המתוקשבים חייבו את קבוצות הסטודנטים לנתח את המקרה ולגבש באופן משותף או יחידני רפלקציה ודרכי התמודדות בנושא. בחלק מן המפגשים המתוקשבים היה מנחה מתוקשב של מערך הקורס אשר כיוון את הסטודנטים להוראה בדומה לקורסים המסורתיים פנים –אל-פנים. ממצאי המחקר תמכו באופן מובהק בעדויות קודמות כי שיתוף הסטודנטים בפורמים ממוחשבים ובצ'טים כחלק ממערך חקר המקרים אכן משפר משמעותית את הרפלקציה , התובנה ועומק הלמידה שלהם בהשוואה לקורסים פנים-אל-פנים. עם זאת, מצא המחקר כי בחלק מקבוצות הדיון המתוקשבים היו חלק מן הסטודנטים בלתי פעילים ובלתי מעורבים , אך דומה כי דפוס פעולה זה ניכר גם בקורסים פנים-אל-פנים (Katherine Mitchem, Gail Fitzgerald, Candice Hollingsead, Kevin Koury ).

למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

בלמידה מבוססת על בעיות, המורה פועל כעין מדריך ומכוון, יותר מאשר מקור ל"פתרונות". למידה מבוססת על פתרון בעיות דורשת לבצע פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית. הסקירה הנוכחית מציגה את האסטרטגיה של למידה מאותגרת בעיות (PBL) מנקודת המבט של הלומד. כלומר, מדובר על תדריך ללומד כיצד לבצע הלכה למעשה הליכי למידה עצמאיים ולהתמודד עם שיטת למידה מאותגרת בעיות. למידה מאותגרת בעיות מתאימה ללומדים מבוגרים ולסטודנטים במכללות, אך מחייבת הכנה מראש של הלומדים לשינוי המורכב המצופה מהם. תדריך זה יש בו כדי לסייע למרצים ולמורי מורים הנערכים לשלב למידה מאותגרת בעיות בכיתה או בקורס.

ספרה השיטתי של פרופסור Maggi-Savin-Bade על למידה מאותגרת בעיות בסביבה מקוונת מעורר עניין רב במכללות ובאוניברסיטאות הבריטיות. הספר שיצא לאור ב2007 , זכה לאחרונה לביקורות טובות ומשמש את המרצים ומורי המורים ברחבי העולם. הספר מציג הלכה למעשה את פרקי תכנון למידה מאותגרת בעיות בסביבה ממוחשבת מנקודת מבט יישומית. הספר מציג כמה וכמה דגמים ודוגמאות להעברת קורס או שיעור מאותגר בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת ואינטרנט. אחד הפרקים בספר חשוב זה דן בסוגיות של הערכת הלומדים בשיטת ה-PBL בסביבה מקוונת.

בעוד למידה מאותגרת בעיות נחשבת מזה שנים כשיטת הוראה מוצלחת ומוכחת בבתי ספר לרפואה בעולם, קיים קושי משמעותי ביישומה כשיטת הוראה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הקושי נובע מאתגרים רבים, בחלקם מנטאליים, איתם נאלצים מורי התיכון להתמודד במהלך יישומה של שיטת ה-PBL כשיטת הוראה חלופית המאתגרת את התלמיד ללמוד בסביבה חקרנית של חקר מקרים או סימולציה של בעיות אוטנטיות. המאמר מציע כמה הצעות פדגוגיות שנועדו לסייע למורים לאמץ את שיטת הוראה מאותגרת הבעיות בכיתה. האתגרים העיקריים שיש להציב בפני המורים הם יצירת תרבות של שיתופיות וחילופי מידע בכיתה, סיגול תפיסת תפקיד אחרת במהלך ההוראה בכיתה ומעבר להנחיה ולתמיכה בלמידה עצמית של תלמידים. המאמר החשוב מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט על מנת להעביר את המורים מתרבת הוראה פרונטאלית לתרבות הוראה מאתגרת בעיות (Peggy A. Ertmer, Krista D. Simons)