במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).

מאמר זה מבקש להציג את תמונת המצב של לימודי הכתיבה האקדמית במכללת לוינסקי לחינוך, המושתתים על המתווים המנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (ברוריה מרגולין, 2012).

שימוש במאמר הכולל הפניות שפורסם בכתב עת הכולל הערכת עמיתים (peer-reviewed) הוא האמצעי המכובד ביותר של תרומה לגוף הידע. אולם, המחברים טוענים שפרסום מידע המבוסס על הוכחות דרך המדיה החדשה – בייחוד דרך בלוגים – גם יכול להיות צורה תקפה של למידה אקדמית (Powell, D. A., Jacob, C. J., & Chapman, B. J., 2012).

הכתיבה האקדמית, בהיותה אובייקט שאליו אפשר להתאוות, מופיעה כמראית עין של ניטרליות ואובייקטיביות; כתיבה שמישירה מבט אל התופעה הנחקרת בלי אינטרסים; מתקיימת בעולם האמפירי והניתן לידיעתם של בני אדם. אך אם נתבונן בכתיבה זו מן נראה שהדבר אינו כך כלל.ד"ר מילי אפשטיין ינאי דנה במאמרה כאן בכתיבה האקדמית ובסתירות שבה, וכן היא עוסקת בהקבלות בין כתיבה זו לבין היבטים אחרים של הפעילות האקדמית. בייחוד עניין אותה כוחן של הסתירות הללו לעורר מבוכה, אי־שקט, ובעקיפין – חקירת ידע. היא מדגישה כי כתיבה אקדמית נוטה לשאוף להתרת הפרדוקס ולפרימת המתח המהותי שבו, באמצעות העדפת פתרונות רטוריים הדוגלים בניטרליות ובאובייקטיביות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכל אלו? אולי שרשתות של יחסים הן בעלות השפעה על הפקת המשמעות במגוון הרמות של העשייה: בניהול האקדמי ובזיהוי הסמכות; בחיפוש אחר 'פתרון' ובהתמודדות עם היעדרו; בכתיבה, בעריכה; במעשה הקריאה והפרשנות (מילי אפשטיין ינאי).

כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל ע"י סטודנטים ולומדים. במאמר זה מנסה ד"ר גד בן שפר להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, מציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, ומסביר את מגבלותיה וגם מציע דרך חלופית להתמודדות. מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים,

המאגר נועד לשמש פורטל של משאבי לשון ואוריינות (ר"ת: מילו"א) לתועלת מורי המורים והסטודנטים במכללות, לחוקרים ולמורים באקדמיה ובמערכת החינוך. המדור העיקרי של המאגר הוא ספרייה דיגיטלית בנושאים הנוגעים לידע הלשון והאוריינות שנאספו משך שנים רבות על ידי ד"ר צבי שראל. במאגר מגוון של טקסטים ומטלות קריאה וכתיבה ברמות שונות, כדי לענות על צרכיהם של לומדים בעלי מוכנות שונה ורמת לימודים דיפרנציאלית. המאגר שנבנה ופותח לצורכי הכשרת המורים, מכיל גם הערות דידקטיות המכוונות לדרך ההוראה של נושאים שונים. המאגר הממוחשב הוא ביסודו הוא אסופת מאמרים ותקצירי מאמרים, רשימות ביבליוגראפיות וקישורים למרכזי אוריינות .

במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

מאמר זה מדווח על ממצאיו של פרויקט מחקר שנמשך שלוש שנים וביקש לבדוק את השונות בכתיבה של סטודנטים מדיסציפלינות שונות. בקורס באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה שעסק בהיסטוריה של המדע, סטודנטים בעלי רקע של לימודי אמנות השיגו ציונים גבוהים בהרבה מסטודנטים בעלי רקע מדעי. נתונים מטקסטים ומראיונות מצביעים על כך שההבדלים בכתיבת חיבורים בין הסטודנטים יכולים להיות קשורים בתרבות הדיסציפלינרית (אמנויות מול מדעים) ובאפיסטמולוגיה. הממצאים תומכים בהיפותזה לפיה הכתיבה של הסטודנטים מעוצבת בידי הרקע הדיסציפלינרי שלהם, ומעלים את השאלה עד כמה ניתן להעתיק מיומנויות תקשורת מהקשר דיסציפלינרי מסוים למשנהו.

כתיבת עבודות על ידי תלמידים היא חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית במערכות החינוך בארה"ב ובאירופה. יזמוֹת חינוכיות שהתחילו בארה"ב עוד בשנות השישים חיזקו והדגישו באופן מיוחד מרכיבים של כתיבת עבודות וניירות עבודה ע"י תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים.ממצאי מחקר מלמדים על קשר הדוק וישיר בין מיומנויות כתיבה להישגים לימודיים בכל רמות החינוך, החל מבתי הספר היסודיים, דרך בתי הספר התיכוניים ועד למוסדות להשכלה גבוהה, כמו מכללות ואוניברסיטאות. ככל שכישורי הכתיבה היו מבוססים יותר, כך היו ההישגים גבוהים יותר (דליה כהן גרוס)