הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך הציגה במרץ 2010 ממצאים מהערכה ראשונית של רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. לפי הממצאים, בעקבות יישום הרפורמה חל שיפור במעמד המורה. מראיונות עומק עם מורים שהצטרפו לרפורמה עולה כי לפי תחושתם, חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונה ביכולתו להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים של תלמידיו. 99% מהמפקחים והמנהלים ו- 88% מהמורים אמרו כי היו רוצים לראות את המשך יישומה של הרפורמה. בנוסף, 96% מהמפקחים, 93% מהמנהלים ו-71% מהמורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה מציינים כי חל שיפור בעבודת בית הספר. בעיני העוסקים בחינוך, המאפיין החיובי הבולט של הרפורמה הוא השעות הפרטניות אשר מאפשרות את חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד.

במערכת זו , שפותחה לאחרונה ע"י מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך , מוצג מידע משולב של מרכיבים מרכזיים במערכת החינוך: מוסדות (בתי ספר וגני ילדים); עובדי הוראה; תלמידים, כיתות ותקציב. את המידע ניתן לנתח לפי מאפיינים שונים כגון: מגזר, פיקוח, שכבת גיל ועוד. המערכת הממוחשבת מאפשרת להציג את המידע בצורת טבלה או גרף, עפ"י אופי המידע המתבקש. המידע במערכת זו נסמך על המידע הרשום במאגרי משרד החינוך. המערכת מאפשרת בחירת ערכים מתוך מאפיינים שונים. הערך הנבחר ייצבע בירוק.

מנכ"ל משרד החינוך , ד"ר שמשון שושני מסר, כי בתשס"ח היו 70% מהשעות הפרטניות במסגרת רפורמת אופק חדש "שעות רוחב", המתקיימות במקביל לשיעורים הרגילים בכיתה. משמעות עובדה זו היא, שתלמידים המשתתפים בשיעורים פרטניים מפסידים שיעורים רגילים, המתקיימים באותה עת בכיתת האם. שושני הוסיף, כי המשרד פועל לכך שבשנת הלימודים הבאה, תשע"א, 70% מהשעות הפרטניות יהיו "שעות אורך", שיתקיימו בנוסף לשיעורים הרגילים.

המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

פרופסור דוד חן , לשעבר ראש ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב כתב מאמר מעניין בעיתון "הארץ" על החמצת המהפיכה הטכנולוגית בבתי הספר. בארגונים המודרניים שיש בהם תכנון ובקרה, פועלת מערכת הערכה המזינה משוב מתמיד. הצורך במתן דין וחשבון על התפקוד השוטף להנהלה, לדירקטוריון ולמשקיעים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בארגונים. לעומת זאת, אף כי במערכת החינוך יש מערכת הערכה ארצית, בחינות הבגרות ובחינות פנימיות – לא קיימת מערכת משוב המחברת את תוצאות ההערכה עם תהליכי קבלת ההחלטות. הפערים בין התרבות הארגונית של מערכת החינוך וארגונים מודרניים עמוקים בכל הממדים. היכולת להטמיע טכנולוגיה מחייבת שינוי מרחיק לכת בתרבות הארגונית של מערכת החינוך, ובכל הממדים. טכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיות ידע בפרט, מחייבות תרבות ארגונית המבוססת על מחשבה מדויקת, תפישה מערכתית, גישה כמותית ומעבר לכל אלה – מסגרת פעולה רציונלית. בלי השינוי הזה לא יעזרו תקציבי עתק, פרויקטים אינסופיים ורטוריקה מתלהמת.

כחלק מתפיסת האוניברסיטה הפתוחה להפיץ את הידע בכל מקום, עלו ספרי האוניברסיטה הפתוחה שנפתחו לפא"ר גם ב Google Books. הספרים פתוחים ב 100% וניתן לעשות בהם חיפושים כמו בכל ספרי גוגל האחרים. פרויקט זה הוא השלב הראשון של העלאת ספרי האוניברסיטה ל Google Books. בשלב הבא מתכננת האוניברסיטה להעלות את כל הספרים של האוניברסיטה לפרויקט.

ישראל היא סגנית אלופת העולם בהקמת בתי ספר דמוקרטיים. 24? מוסדות כאלה פועלים אצלנו, ובאפריל הקרוב יתקיים כאן הכנס הבינלאומי בתחום. במכון הדמוקרטי בראשות יעקב הכט מודים שאינם מצליחים לעמוד בעומס הפניות לפתיחת בתי ספר. יתרונות: הכיתות בבתי הספר הדמוקרטיים הן קטנות ורב גילאיות, מתוך מחשבה שאין באמת קפיצות קוגניטיביות משמעותיות אצל ילדים בגילאים סמוכים. נימוקים נוספים הם שגם מבוגרים לא היו רוצים לחיות בעולם שתוחם פעילויות רק לבני 36 או 41 ושהעירוב הגילאי מפחית אלימות. לאחר ביקור בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל-אביב, קל להתרשם שצייתנות היא לא הערך המרכזי במוסד. בעוד שבבית ספר רגיל ישררו דממה במהלך השיעורים ורעש בהפסקות, הדמוקרטי מתאפיין בתכונה בלתי פוסקת. יש תנועה של תלמידים במסדרונות, אווירה משוחררת ותקשורת חברית עם החונכים ועם המנהל.חסרונות: לדעת אריה קיזל : "בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו לרוב על ידי הורים איכותיים, שלא היו מרוצים ממערכת החינוך ורצו לבנות לילדיהם בית ספר חדש שיציע מורים אינטליגנטים. יש לי הערכה עצומה למי שמשקיע אלפי שעות כדי לבנות בית ספר לילד שלו, אבל התוצאה היא שמשפחות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ובכך מערערות אותם. אם ההורים החזקים, אלה שחינוך הילדים בראש סדר העדיפויות שלהם, היו משביתים את הלימודים עד להשבחת בתי הספר, היה זה מהלך מוערך ואחראי. אבל הם דואגים רק לילדים שלהם ומפקירים את החלשים לנפשם".