ישראל
מיון:
נמצאו 306 פריטים
פריטים מ- 281 ל-300
  • רפרנס

    הספר הוא פרי דיונים מעמיקים שהתקיימו בקבוצת החשיבה שפעלה בראשות פרופ' דוד גורדון ז"ל, במכון ון-ליר בירושלים, תחת הכותרת "היררכיה בין מקצועות: תוכני הלימוד והוראתם – משמעויות סוציולוגיות ופילוסופיות". חברי הקבוצה בחנו מחדש את הנחות היסוד המעצבות את הגישה לתכני הלימוד בישראל. המאמרים מציעים חלופות אפשרויות לתפיסה הדומיננטית: יצירת דיסציפלינה פדגוגית; התמודדות התלמידים עם דילמות חברתיות ותרבותיות; התמודדות עם שאלות של זהות קהילתית; לימוד המבוסס על טקסטים ופענוחם.

  • סיכום

    בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.

  • לינק

    בשנים האחרונות פנה אגף בכיר לכוח-אדם בהוראה במשרד החינוך ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבקשה לבצע בעבורו תחזיות לכוח-האדם בהוראה ברמת מגזר ופיקוח. בהתאם לכך פותחה בלשכה שיטה מדעית-טכנולוגית לחיזוי כוח-האדם בהוראה ברמה הארצית. מתחזית צורכי ההכשרה עולה כי במהלך השנים 2005 עד 2010, מספר המורים החדשים הבאים מקרב בוגרי המוסדות להכשרת עובדי הוראה, צפוי לגדול מכ-4200 בשנת 2004, לכ-4700 בשנת 2010 (גידול של כ-12%). מתוכם, מספר המורים החדשים הבאים מקרב בוגרים סדירים במוסדות להכשרת עובדי הוראה צפוי לגדול מכ-3300 בשנת 2004, לכ-3700 בשנת 2010 (גדיול של כ-12%)

  • לינק

    במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)

  • לינק

    המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

  • סיכום

    מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)

  • סיכום

    פרופ' שורצולד מנסה לחבר את היבטי החברה להיבטי הלשון העברית ולהראות שהשינויים בעברית של זמננו נובעים מן המגמות המשתלטות על חברה הישראלית היום. ביקורתה מתמקדת בעשרה עניינים חברתיים: תרבות זרה; אלימות; חילון; תפיסת תרבות; ריחוק מתרבויות אחרות; רשלנות; אנוכיות; מתירנות; קיטוב; חינוך. לדעת המחברת לכולם נגיעה לשימושי הלשון העברית היום.

  • מאמר מלא

    המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

  • סיכום

    מטרת המחקר היתה לחשוף את תוכניות הלימודים מן ההיבט של רב-תרבותיות בשני מוסדות חינוך המכשירים מורים להוראה באמצעות בדיקת התפיסה המוסדית ככלל. ממצאי המחקר מעידים על כך, שתחום הרב-תרבותיות נמצא "על המפה" בשתי המכללות שנבדקו, והמודעות לו הולכת וגוברת. אולם ניכר, שהוא עדיין לא מוצה ולא חדר לכל תחומי העשייה. מורי המורים יודעים מהי רב-תרבותיות וסבורים שהיא צריכה להיות משמעותית יותר במכללות להכשרת מורים. מה שלא ברור להם, למורי המורים, הוא כיצד עושים זאת. (חנה עזר, שוש מלאת, דורית פטקין)

  • סיכום

    מטרת המחקר לזהות ולנתח שינויים כפי שהם באים לידי ביטוי בתכניות הלימודים שפורסמו לאורך שלושה עשורים בשלושה מוסדות הכשרה בישראל – בהתייחס לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית תוך השוואה בין הממצאים העולים מן העשורים השונים ובין הממצאים העולים מן המוסדות השונים; מתוך הנחה שאירועים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ואחרים שחלו בחברה ישפיעו על תכניות הכשרה בתוקף היותן כלי המכוון את הכשרתו של המורה לעתיד. נבנתה סכימה ייחודית לניתוח תכניות לימודים באמצעותה נותחו 874 סילבוסים. נמצאה זיקה ברורה בין שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל לבין שינויים בתכניות הלימודים של המוסדות להכשרת מורים. (לאה שגריר, יעקב עירם)

  • רפרנס

    הספר הוא תוצר של פעילות בינלאומית שהשתתפו בה 25 מדינות מטעם ארגון ה-OECD. מטרותיה העיקריות של הפעילות היו לסכם ממצאי מחקר הקשורים לקווי מדיניות העוסקים במשיכה, בפיתוח ובהשארה של מורים אפקטיביים במערכות חינוך; לזהות קווי מדיניות ופרקטיקות חדשניות ומוצלחות בנושאים אלה; לסייע בחילופי מידע וניסיון בין המדינות המשתתפות; ולהציע חלופות של קווי מדיניות למקבלי החלטות. כתיבת הדוח הישראלי מתייחסת למציאות שהתקיימה בישראל עד מרס 2003 (רות זוזובסקי, סמדר דוניצה-שמידט)

  • לינק

    דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).

  • רפרנס

    בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.

  • מאמר מלא

    האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

  • רפרנס

    מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את קשרי הגומלין בין קובעי המדיניות החינוכית ובין חוקרי חינוך תוך כדי התמקדות בממצאי מחקר (Third International Mathematics and Science Study). המאמר דן בשאלה: האם קידום המצוינות בהישגים הלימודיים פוגע בשוויון בחינוך? ניתוח נתוני TIMSS-1999 הראה כי קיים קשר שלילי חזק בין ממוצע ההישגים לרמת הקיטוב (פער הציונים בין התלמידים המצטיינים בכל מדינה לבין התלמידים הנחשלים באותה מדינה). המאמר מתאר את הלקחים שהפיקו קובעי המדיניות ובתוך כך בוחן את סוגיית הקשר בין מחקר ובין מדיניות לאור מחקרים בין-לאומיים ( זמירה מברך וגלית ליברמן),

  • תקציר

    העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

  • תקציר

    נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין