ישראל
מיון:
נמצאו 310 פריטים
פריטים מ- 261 ל-280
  • לינק

    ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)

  • לינק

    למרות העלייה הגדולה במספר המוסדות ובמספרי הסטודנטים הלומדים בהם, ליוצאי אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים סיכוי רב יותר להתקבל ללימודים ולהגיע לכלל סיומם המוצלח. ההמאמר מתאר תמונת מצב חברתית שעדיין זורר בה אי שוויון הזדמנויות, סוקרים גישות קיימות ומעלים שאלות הנוגעות לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לבני עדות המזרח, לתושבי יישובי הפריפריה, לערבים ולנשים. ישנן בעיות חברתיות ומשפטיות הנוגעות ליישום מדיניות של העדפה מתקנת; לטענת המחברים ללא רפורמות הכוללות פעילות אקטיבית, לא יצטמצמו בעתיד הנראה לעין הפערים הקיימים במערכת ההשכלה הגבוהה. (מיכל סלע, יובל עברי)

  • תקציר

    מושג הסטנדרטים שהחל להתגבש לפני שני עשורים, הוצג כתרופת פלא לריפוי חוליי החינוך. לדעת ד"ר עמי וולנסקי, מושג זה הוביל לנוקשות בשיטות הלמידה, לאחידות במטרות ולראיית המבחנים כחזות הכל. לטענתו הסטנדרטיזציה הוצבה בדרגת חשיבות כה גבוהה עד שאנרגיות, משאבים, גמישות ויצירתיות בדרכי העבודה של בתי הספר שותקו ונעלמו. מחקרים מן השנים האחרונות שבדקו את תוצאותיה של מדיניות זו זועקים בממצאיהם על נזקים חינוכיים מצטברים במדינות השונות. הממצאים מצבעיים על כך שריבוי מבחנים הביא להתפתחות דפוסי הוראה מכניסטיים, דפוסים המכוונים להצלחה בבחינות באופן שהמאיס את תהליך הלמידה הן על התלמידים והן על המורים. השיטה יצרה עומס בלתי נסבל על המורים, ובעקבות כך גם לשחיקה מקצועית ולנטישת ההוראה.

  • סיכום

    במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?'

  • תקציר

    התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

  • תקציר

    למתבונן כיום במערכת החינוך בישראל נדמה כי המורה טוב הוא זה שגורם לתלמידיו ללמוד ושתלמידיו מצליחים בבחינות. לגישה זו השלכה מידית על דמות המורה שאותו יש להכשיר. גישה זו ממקדת את המבט אל מה שאפשר "להעריך", "למדוד" ו"להשוות". לדעת שלמה בק תפיסה זו מוטעית ומסוכנת. היא אמנם מפתחת תלמיד שיודע להשיג ציונים גבוהים, אך ספק אם מצמיחה תלמיד שבאמת מבין, יודע ויודע ללמוד. לטענתו במוקד תהליך ההוראה צריך לעמוד הדיאלוג עם הילד במובן הקלאסי-יווני של המילה, ובמוקד תהליך ההכשרה המקצועית להוראה צריכה לעמוד אישיותו של המתכשר על כל רבדיה.

  • סיכום

    המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

  • סיכום

    פדגוגיה ביקורתית בהכשרת מורים מחנכת להשקפת עולם הבוחנת באופן ביקורתי את מבנה מערכת החינוך, וכיצד מערכת החינוך ממסללת ילדים על פי הרקע שלהם. הטענה המרכזית של חגית גור היא שללא התייחסות לתודעה החברתית של המורים לא יתחולל שינוי מהותי של יצירת חינוך שוויוני. הכשרת מורים על פי הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של צדק חברתי, בקשר שבין מדיניות הממשלה לחינוך. היא מאפשרת ללומדים לחוות תהליך של יצירת ידע, שמביא בחשבון את העולם שלהם יחד עם המפגש עם מקורות מידע שונים. תהליך שההתנסות בו מאפשר אחר כך יישום בהוראה. הם מתנסים בשינוי חברתי באמצעות החינוך עוד בזמן הכשרתם ולומדים לראות במרכזיות מטרה זו ייעוד של הבחירה המקצועית שלהם.

  • לינק

    תקציר מחקרו של פרופסור יזהר אופלטקה כפי שפורסם בשנת 2007 בכתב העת Teacher College Record בארה"ב . מחקרו של פרופסור אופלטקה עסק בקשר שבין ניהול רגשות ודפוסי התנהגות ע"י מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי. הממצאים מלמדים כי ניהול רגשות של המורים במגזר הדתי אינו מוכתב ע"י גורמים מבחוץ, אלא ע"י שיקולי דעת אישיים של המורים כגון דאגה אכפתיות ותפיסת עולם חינוכית. למסגרת הניהול והמסגרות החיצוניות אינן הרבה השפעה על ניהול הרגשות של מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי.

  • סיכום

    המאמר מציג תוצאות ניתוח מאבחן של דפוסי ידע של תלמידי כיתות ח בישראל ובסינגפור, שעלו במבחן הבין-לאומי במתמטיקה TIMSS-R. הניתוח נעשה במתודולוגיה פסיכומטרית המכונה rule space שפותחה בידי תצואוקה (Tatsuoka) המאפשרת אבחון של הפרט במבחנים בקנה מידה גדול במגוון אפיונים כגון ידע נושאי, מיומנויות ותהליכי חשיבה מתמטית. תוצאות הניתוח הן ההסתברות לשליטה בכל אחד מהאפיונים שהוגדרו. במאמר מוצגים הפרופיל הישראלי והסינגפורי ברמת האפיון וברמת המקבצים של דפוסי הידע שעלו מהניתוח. הפרופיל הישראלי שעלה מן הממצאים מאיר את האפיונים הדורשים שיפור. פרופיל הביצוע של המדגם הסינגפורי מאפשר להיווכח מהו הרף הגבוה שהושג במבחן זה. בדיון נעשה ניסיון להבין את הסיבות ליתרון הסינגפורי. (מנוחה בירנבוים)

  • רפרנס

    המונוגרפיה מציגה מחקר הבוחן זיקות בין שינויים חברתיים שהתחוללו בחברה הישראלית בשלושת עשורים (שנות השבעים, השמונים והתשעים) לבין מערכת ההכשרה להוראה בישראל. לצורך בחינת הזיקה בין שינויים חברתיים לשינויים בתכניות הלימודים נבחרו שלוש מכללות אקדמיות השוכנות במרכז הארץ, שלכל אחת מהן זיקה לתפיסת עולם ייחודית. מקור הנתונים העיקרי שנבדק לצורך המחקר הוא תכניות הלימודים במדעי החינוך, במסלול להכשרה להוראה בבית הספר היסודי. המונוגרפיה מציגה סכמה ייחודית לניתוח מסמכי תכניות הלימודים, כלי המאפשר בדיקה חוזרת של הנתונים, של הממצאים ושל המענה האפשרי לשאלות המחקר. (לאה שגריר)

  • לינק

    החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.

  • רפרנס

    מטרות המחקר היו לשקף עמדות והרגשות של סטודנטים "אחרים" בנוגע להתנסות ולהכשרה להוראה במכללה יהודית חילונית; לבחון את המאפיינים, היתרונות והחסרונות של התנסות סטודנטים “אחרים“ בקבוצת התנסות יהודית חילונית בבית ספר שותף ממלכתי יהודי; לדון בהצעות של סטודנטים “אחרים“ להכשיר להוראה סטודנטים מתרבויות שונות ולהציג מתודה מחקרית המשלבת שימוש בכתיבות ובסיפורי חיים ככלי מחקר. מהמחקר עולה שינוי בזהות המכללה היהודית-ממלכתית מבלי שהתקיים דיון מעמיק במשמעות השינוי, בעמדות הסגל כלפי הזהות החדשה, בשינויים שיש לתכנן בהתאם לזהות שהתגבשה ובדרך לשפר את איכות החינוך והחיים במדינה באמצעותה. אחת ממסקנות המחקר היא שיש לעצור את ההתעלמות מהצורך הדחוף בהגדרה ברורה של ייעוד המכללות לחינוך היהודיות-חילוניות ולהתאימן בצורה מכוונת ומובנית לייעוד. (נירית רייכל, עדנה מור)

  • תקציר

    המאמר עוסק בעבודת המורה בכיתה הטרוגנית מנקודת מבטו של המורה, על פי גישתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין ובזיקה להיבטים ההיסטוריים-חינוכיים שהביאו להתפתחות הכיתה ההטרוגנית במדינת ישראל. תפקידו של המורה המלמד בכיתה הטרוגנית הם לזהות את קשיי הלמידה הנובעים מדפוסי חשיבה שונים אצל הלומדים, לעצב דרכיה וראה כדיאלוג מתמשך ולסייע ללומדים לפתח חשיבה מופשטת מורכבת ואחראית, כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם. (אורנה שץ-אופנהיימר)

  • לינק

    ספר זה עוסק במצב האוריינות בישראל, לאור שאלת המחקר מהו מצב האוריינות בישראל?. המחקר מציג את הייחודיות של ישראל בזירת האוריינות, את המדיניות והיעדים הרשמיים של משרד החינוך בתחום החינוך לאוריינות, את ההישגים (והכשלונות) בתחום זה לאור מבחנים פנים-ארציים ומבחנים בינלאומיים, את הגישות השונות לחינוך בתחום ואת המתחים ביניהן. המחקר מקיף ועוסק בנושא גם בתחום חינוך מבוגרים, במגזרים הערבי והחרדי ומנקודת מבט מגדרית. הדיון המסכם של ממצאי המחקר בוחן אותם לאור ששת העקרונות והמטרות של "חינוך לכל" (Education For All – EFA), כפי שהוצגו על ידי ארגון אונסקו, החותר למימושם. זהו "חקר מקרה" מקיף, הבוחן את נושא האוריינות בהקשר של מדינה. המחקר על אוריינות הגביל את עצמו בדרך כלל לחקר האוריינות בעולמות מתוחמים ומצומצמים יותר, כמו גנים, בית ספר, מכללות, אוניברסיטות, כיתה מסוימת, שכונות, וכן הגביל את עצמו לחקר ז'אנרים ספציפיים, כמו עולם התקשורת הבינאישית, השיח המוסדי, השיח האקדמי, לשון לימודים, שיח מקצועי (משפטי, צבאי, מתמטי) ושיח ציבורי (שושן ברוש-ויץ).

  • לינק

    משה"ח ומט"ח פיתחו אתר בגיאוגרפיה האמפשר למידה מתוקשבת על הלחימה בלבנון בקיץ האחרון. באתר "גיאוגרפיה אקטואלית" ניתן מידע מגוון על המדינות ישראל, לבנון, סוריה ואיראן, המקומות שהיו בחדשות, האירועים המרכזיים שקדמו ללחימה ועוד. הייחוד באתר הוא שאת חלק מן המידע ניתן לגלות תוך כדי טיסה וירטואלית מעל כל האיזורים בעזרת תוכנת המיפוי וצילומי האוויר של Google Earth. בנוסף, מאגר המידע מאפשר היכרות עם מדינות האזור ועם נושאים הקשורים ללחימה: אירועים גיאופוליטיים, ארגונים שונים, ישובים מרכזיים שהיו מעורבים, השפעת הלחימה על הסביבה והתשתיות ועוד. באתר פורום שאלות מומחים ופורום הבעת דעות. למורים מוצעות הפעלות ומערכי שיעור.

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), גיבשה במהלך שנת 2006 מתכונת מעודכנת של הערכה ארצית, שביסודה ההבנה שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה אלא כלי בשירות הלמידה. מתכונת זו נועדה לתת מענה מקצועי הולם בתחום המדידה וההערכה החינוכית לכל בעלי העניין, ובפרט לבתי-הספר. המיצ"ב יתקיים החל מהתשס"ז לקראת סוף שנת הלימודים (במקום בחודשים נובמבר-דצמבר). בחינת מיצ"ב חיצונית בכל תחום דעת הנכלל במיצ"ב תתקיים פעם בארבע שנים (במקום פעם בשנתיים). בתי-הספר שבשנה נתונה לא ישתתפו במבחן מיצ"ב חיצוני יקבלו את מחברות הבחינה ואת השאלונים, יחד עם מחוונים ועם חומרי עזר נוספים, לצורך העברה עצמית (מיצ"ב פנימי). בתי- הספר לא יידרשו לדווח על תוצאות המבחנים בהעברה עצמית, והשימוש בהן יהיה לצרכים פנימיים.

  • לינק

    קישורן הוא מאגר נגיש ומקצועי של קישורים לחומרי למידה ברשת האינטרנט. המאגר פותח כדי לאפשר למורים גישה נוחה ושימושית לחומרי למידה, הנמצאים באינטרנט הסמוי. קישורן מציע מאגר פריטים ממוין, וממשק קל ונוח למשתמשים. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל. המורים המשתמשים יגלו, שהגדרה מדויקת תשלוף עבורם פריטים מדויקים מן המאגר. כך למשל, מי שיחפש חומר הקשור למושג "חג שבועות" ימצא בקישורן 32 קישורים לחומרי למידה שונים, מהם 21 מיועדים לבית הספר היסודי, תשעה דפי עבודה, וכל השאר חידונים, דפי צביעה ומשימה אינטראקטיבית. חומרי הלמידה, שפותחו על ידי גופים שונים ועל ידי מורים אותרו על ידי מידענים מקצועיים בנבכי האינטרנט. קישורן עלה לאוויר בסוף מרץ 2006 (דפנה שטרן)

  • לינק

    סטנדרטים עלולים למלא פונקציה חוסמת או סלקטיבית – או לחילופין פונקציה של האצת קידום לימודי וחברתי. סטנדרטים כחסמים מבדלים תלמידים בעלי הישגים גבוהים מתלמידים בעלי הישגים נמוכים ובידול זה – כידוע היטב לכולנו – הוא בידול על פי מוצא ומעמד חברתי. בין שני קטבים אלה על מערכות החינוך להתנווט, ולדרכי – למצוא את הנתיב לפיו הבלימה או הסלקציה תהיה מינימאלית, וההאצה והדרבון (בפרט ליוצאי שכבות חברתיות חלשות יהיה מרבי. שחברה מודרנית גדולה, חייבת להציב מגוון רחב של סטנדרטים, שהרי בני האדם שונים אלה מאלה, ואין זה הוגן מנקודת ראות פדגוגית – לצפות לכך ש כל ת ל מ יד י ה א ו מ ה יעברו דרך קוף המחט של מספר סטנדרטים קטן. תלמידים יוכלו להוכיח את הישגיהם לאו דווקא בתחום האינטלקטיבי בלבד, ובכל תחום בו תינתן להם אפשרות להפגין את הישגיהם חייבות להיות אופציות רבות להיבחן ולהיבדק. ההנחה הרווחת היא שכל הסטנדרטים במערכת חינוך הם סטנדרטים של הישג אינדיבידואלי. ואולם לא אלה פני הדברים. יש ויש מקום לסטנדרטים קבוצתיים – קולקטיביים (חיים אדלר)

  • תקציר

    על סמך הדיונים המתקיימים מעת לעת בפורומים השונים של רשות המחקר של מכון מופ"ת, בנוגע למחקר המתבצע במכללות להכשרת מורים הוחלט לבדוק: מהם תחומי המחקר המיוצגים במחקרים? מה הנושאים הנחקרים ביותר? מהן שיטות המחקר הבולטות? האם חל שינוי במדדים אלו לאורך השנים? לשם כך נותחו שתי חוברות תקצירי מחקרים מהשנים תשנ"ט –תשס"א ותשס"ב – תשס"ד, וכן הצעות נוספות מהשנים תשס"ה – תשס"ז. הממצאים מתבססים על הנתונים הכמותיים וניתוח התקצירים. (נעמי פייגן, עדנה צרפתי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין