-
סיכום
מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבותה של גישת הפדגוגיה החברתית (social pedagogy) להתמודדות עם בעיות חינוכיות-חברתיות. גישה זו זוכה לעניין רב בשנים האחרונות כתיאוריה לטיפול בבעיות קיימות בתחום העבודה החינוכית-סוציאלית. הנחת היסוד של הפדגוגיה החברתית היא, כי לכל ילד זכות להתפתח בדרך ייחודית, שתאפשר לו השגת אוטונומיה. גישה זו גורסת, כי יש ללוות ילדים ובני נוער במהלך התפתחותם, תוך שיתוף פעולה עימם וכדרך להעצמתם. העצמה, בהקשר זה, היא אידאל אתי ואינה נתפסת רק במובנים של רכישת השכלה. היא מאפשרת לפרט למצוא את דרך החיים המתאימה לו וגם מיטיבה עם האנושות בכללותה (מיכאל וינקלר).
-
תקציר
מחקר זה בוחן את השימוש בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי ככלי ללמידה שיכול להוביל ליעילות מוגברת ולמסוגלות עצמית אקדמית לשם ביצוע משימות למידה.השוואה בין שתי הקבוצות מראה כי כאשר הילדים השתמשו בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי, המסוגלות האישית והאקדמית שלהם עלתה, ההתאמה האישית של הבלוגים שלהם הקלה על השימוש במשאבים שנאספו והם גם הפכו ליותר מעורבים באופן פעיל במשימות (Hwan-Ik Yeo; Yekyung Lisa Lee, 2014).
-
לינק
משחקי הדמיון של ילדים הם אמצעי ההבעה והתקשורת העיקרי העומד לרשותם. חשיבותם להתפתחות הילד ולאיכות תפקודו במישורים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי רבה ביותר. משחק הדמיון מהווה כלי עיקרי בחינוך בגיל הרך ובטיפול בילדים. ספר פורץ דרך זה המבוסס על סקירה מקיפה של הספרות הרלוונטית ועל ניסיונו רב השנים של המחבר בוחן את משחקי הדמיון מן הזוויות ההתפתחותית, הרגשית, התקשורתית-חברתית והבין-תרבותית. הוא מציג גם גישה חדשנית לטיפול בילדים באמצעות משחק וליישומי המשחק בחינוך ( שלמה אריאל ) .
-
מאמר מלא
אני כן חכם כתוב מנקודת מבטו של גלעד, ילד שיש לו הפרעת קשב וריכוז והוא מקבל מן הסביבה שלו מסרים שליליים ותחושה שהוא טיפש. הסיפור עוקב אחר פגישותיו עם פסיכולוג שבית הספר שולח אותו אליו כדי לעבור אבחון. כשהפסיכולוג זוכה באמונו של גלעד (לא בלי קושי) מספר לו גלעד על קשייו בבית הספר וגם על הרעיונות ועל הפטנטים שהוא ממציא, על השיעורים וגם על ההפסקות. בסוף הספר מקבל גלעד את האבחון. הוא מבין שני דברים חשובים שיכולים לשנות את חייו: הוא מבין שהוא לא טיפש ושיש לו ADD – הפרעת קשב (יעל דקל).
-
לינק
המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).
-
תקציר
המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).
-
לינק
בימים אלה עלה לאוויר העולם אתר מידע אנציקלופדי חינמי חדש מתהווה – אאוריקה. אאוריקה היא מעין משלים מתבקש לוויקיפדיה . היא פונה בעיקר לילדים בני 9-13 וגם לקטנטנים בני 4-8 אך גם לבני נוער ומבוגרים סקרנים. האתר משלב טכנולוגיה מתקדמת לצד חוויה של פעם . אפשר לדפדף באתר על פי מגוון רחב של קטגוריות נושאיות, אפשר גם לחפש , אפשר לשאול שאלות ואפשר גם לשמור ערכים ( יפה אהרוני) .
-
לינק
בארצות הברית כבר עושים זאת, בבריטניה זה כנראה יקרה בקרוב. בארץ אימצו פרו יקט אמריקאי ובקרוב יתקיים בבתי הספר "יום הקוד הישראלי". האם יש ללמד מדעי המחשב, כולל תכנות, כבר בבית הספר היסודי? בארצות הברית כבר צומחת במהירות תנועה כלל ארצית ללימודי תכנות במערכת החינוך. 20 אלף מורים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, לימדו השנה שיעורי תכנות ( שיר חכם).
-
לינק
מאמר זה עוסק בהדרכת הורים לילד בעל לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. החיים בצל לקות למידה כוללים היבטים טרגיים של בדידות, תחושת שונוּת וניכור, אך בד בבד הם עשויים לכלול חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר זה מתאר המחבר את ניסיונם של ההורים להרגיש שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים שהם חווים עקב לקות הלמידה של בנם, וכן את הדרך שעשו יחד בתהליך ההדרכה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה לסיפור הלקות ( פלג דור חיים).
-
לינק
במאמר מוצגים שני מחקרים שבחנו את תרומת הקריאה בספרים אלקטרוניים לאוריינותם של ילדי גן. במחקר א׳ נמצא שהקריאה בספר האלקטרוני תרמה לקידום אוצר המילים של הילד ולהבנה טובה שלו את הסיפור ברמה דומה לתרומת הקריאה של המבוגר לילד. ובמחקר ב' נמצא שהקבוצה שקראה את הספר האלקטרוני בתיווך של מבוגר התקדמה יותר משלוש הקבוצות האחרות בציון האוריינות הכללי וכן בהכרת שמות אותיות, בניצני קריאת מילים ובהמשגת הכתוב בספר (אורה סגל-דרורי, עפרה קורת ועדינה שמיר, 2014).
-
לינק
ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .
-
לינק
יש סטריאוטיפים מסוכנים רבים בסביבה בה אנו חיים, כמו,"סטודנטים אסיאתים טובים יותר במתימטיקה", "בנים תמיד יותר טובים בספורט", ואולי המסוכן מכולם , הוא, ש"ילידי הדור הנוכחי, כולם ילידים דיגיטלים". קל לראות את הסכנה בשני הסטריאוטיפים הראשונים, הם נוטים להשפיע על הדרך שבה מורים, הורים, עמיתים והחברה בכלל, מסווגת ומצדיקה טיפול בקבוצה המיוצגת על ידי הסטריאוטיפ. מחברת המאמר Mary Beth Hertz , איננה בטוחה שמספיק אנשים מקדישים מספיק מחשבה לסטריאוטיפ השלישי המסוכן באותה מידה, המיתוס ( Mary Beth Hertz) .
-
לינק
-
לינק
המאמר מציג מודל להתערבות מערכתית בבעיות התנהגות בבית הספר בניצוחו של הפסיכולוג החינוכי. המודל מבוסס על עקרונות פסיכולוגיית העצמי של קוהוט. בחלק א', הנוכחי, המחברים דנים באמונות השגויות המרפות את ידיהם של אנשי חינוך בבואם להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים בבית הספר, ומציגים את עקרונות פסיכולוגיית העצמי ואת תפיסתה הייחודית בנוגע להתפתחות של בעיות התנהגות ( עירית חגי ויהודה חגי).
-
לינק
איך ילדים חזותיים לומדים לקרוא? צריך הוראה 'קצת' אחרת…אתי כץ מספרת על תהליכי למידה של תלמידים שלמדו לקרוא בשיטות אחרות בסרטון זה.TEDxTalpiot – Etti Katz – Creating Personal Symbols . הרבה מחנכים מדברים היום על הוראה המכוונת לשונות בין ילדים.בסיפור שמביאה אתי כץ בהרצאתה בכנס בתלפיות היא מתארת גילוי שלה, כמורה לאמנות. היא לא נשארה במקום של הגילוי אלא המשיכה ופיתחה כלים חזותיים שמסייעים לתלמידים עם לקויות להבין מילים, לזכור ולפרש לעצמם סימנים. לסקירה של לימור ליבוביץ בבלוג המועיל והחשוב שהיא מפעילה ( לימור ליבוביץ) .
-
לינק
מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)
-
לינק
המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).
-
לינק
כל צבעי הנפש, ספרה החדש של ד"ר עדנה ניסימוב-נחום (הוצאת מופ"ת, 2013), מביא לפנינו מחקר, תובנות וכלים יישומיים לטיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. ניסימוב-נחום, ראש התוכנית לתואר שני באמנות במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, מנתחת בשפה בהירה את דגם ההתנהגות הזה ומציעה מודל מקורי לטיפול באמנות בילדים במטרה לצמצם אותו. "מעשה היצירה מתיר לאדם לבטא תוקפנות באופן סימבולי, ובו בזמן ליהנות מתהליך ומהתוצר מבלי לפגוע בזולת, דבר שנורמות החברה אינן מאפשרות בהתנהגות הבינאישית", היא מבהירה ( יעל אפרתי).
-
לינק
ספרו החדש של פרופ' משה ד' כספי הוא המחשה משכנעת ביותר של תפיסתו את החשיבה הילדית כמקור השראה ולימוד למבוגרים. במשך כעשור הקשיב כספי לשיחות, לאמירות ולמחשבות של ילדים, ותיעד אותן. הצטבר אצלו אוסף עשיר ומרשים של אמירות שמייצגות את החשיבה היצירתית של הילדים, אשר מעלים פליאות, שאלות ותובנות על תופעות שונות מתוך עולמם הפנימי והעולם החיצוני המוחשי (עדנה ענבר).
-
סיכום
יצירתיות היא רוח הרפאים החמקמקה של העידן שלנו: כולם רוצים קצת ממנה, מנהלים יהרגו כדי שהעובדים שלהם יתברכו בה, אבל היא הולכת ומתרחקת מאיתנו באקלים המהיר, השטחי והמצומצם רגשית של היום. נהפכנו לחברה צינית, מדידה והישגית, וסתם יצירתיות, במובן הפשוט של המלה, נהפכה מתכונה אנושית שטבועה בכולנו לנחלתם הבלעדית של קומץ מבורכים מלידה .שמו האנגלי של הספר החדש של קן רובינסון (Ken Robinson) "לצאת מהקווים" הוא Out of Our Minds, שאפשר לתרגם כ"לצאת מעצמנו" ( חנוך רבינוביץ).
ילדים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין