ידע פעיל
מיון:
נמצאו 40 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    יותר בוגרי האוניברסיטאות בארה"ב יוצאים בעידן הנוכחי עם תארים גבוהים ועם תארי דוקטורט , אך אלו לא מעידים על מיומנויות מתקדמות שהם מציעים למשק , לכלכלה ולחברות. משנה לשנה הולך וגדל הפער בין הידע הרב שנרכש באוניברסיטאות ובין הדרישות של החברות והמשק לבוגרי אוניברסיטה עם יכולות אישיות גבוהות ומיומנויות מתקדמות. העובדה שיש יותר בעלי תואר שלישי בתחומי המחשבים עוד לא הופך אותם למתכנתים טובים הדרושים למשק. המאמר הנוכחי נכתב ע"י ד"ר Michael Schrage, חוקר עמית בMIT אשר כתב על הפער בין הערכת היתר לפעילות האקדמית ובין המיומנויות הנדרשות כיום למשק ולחברה.

  • לינק

    תהליך הפקת הידע הוא היבט חשוב ביותר של מחקר עצמי (Russell,2006). זהו תהליך שחשיבותו בכך שהלמידה שבאה בעקבותיו תורמת להתפתחות המקצועית של החוקר עצמו ושל אחרים. במאמר זה נבדקת השאלה מדוע בולטים במחקר העצמי סיפורים ומדוע הם לכשעצמם אינם מספיקים לצורך הדיווחים על המחקר העצמי. אחת השאלות המרכזיות בגישת המחקר העצמי היא כיצד ניתן להוציאו מגבולות של ידע אישי של הפרט החוקר והיוצא נשכר ממנו לכלל גוף ידע רחב שישפיע על קובעי מדיניות ועל מורי מורים אחרים (Zeichner, 2007). הטענה המרכזית של המאמר היא שמורי מורים (ואחרים) המבצעים מחקרים עצמיים על עבודתם צריכים להתבונן אל מעבר לסיפורים העומדים במרכז המחקרים העצמיים, להימנע מן הסיכון שבו חוזקות התחום יוחלשו, ולחפש ולהציג את הקשרים בין עבודותיהם לבין מחקרים עצמיים קודמים (Loughran, J).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לעקוב אחרי תהליך צמיחתם של סטודנטים להוראה על ידי בחינת תפיסותיהם בהקשר של שלוש קטגוריות ידע: צמיחה אישית, צמיחת ידע פדגוגי וצמיחת ידע תוכן, מתחילת שנת ההדרכה הפדגוגית וההתנסות ועד לסופה. המחקר התמקד בשאלות הבאות: 1. האם בעקבות ההדרכה הפדגוגית מתקיים תהליך צמיחה המתפרש על פני השנה ובאילו מימדים של קטגוריות הידע? 2. האם תהליך הצמיחה מתרחש בו-זמנית בכל קטגוריות הידע, או רק בחלק מהן? כל זאת, במטרה לבחון את הצורך בשינוי דגשים בתוכנית ההדרכה הפדגוגית. כלי המחקר כללו שאלונים של "מעגל הצמיחה" הלקוחים מתורת הקאוצ'ינג, ניתוח שיח לקביעת המימדים וניתוח סטטיסטי ותיאורי של הממצאים ( צפי טימור).

  • לינק

    מאמר מעניין של עידו הרטוגזון. מבנה הידע שבעבר קוטלג על פי מומחים בעלי הסמכות, הפך לשוויוני בו העם ממיין ומתייג וניתן לתת מספר תגים לאותו פריט. בחירת הספרים המקוונים והקריאה בהם תשתנה לחלוטין. הבחירה בספר תיעשה בעקבות קישור לקטע פופולארי בספר ולא בעקבות כריכה מושכת. לקטעים שונים בספר יהיה קישור לדיון בקטע. הכותב שוב מעלה את השאלה האם הרשת והיישומים החדשים הופכים אותנו לחכמים או טיפשים יותר. התשובה- תלוי את מי שואלים והכותב מציג מספר תשובות.

  • לינק

    המאמר עוסק בידע ובשיח בהקשר של למידת מדעים בבית הספר. במחקר החינוכי קיימות עדויות לכך שגישות פדגוגיות המעוגנות ברקעים התרבותיים ובידע היומיומי של תלמידים עשויות להשפיע על למידה (Lee & Luykx, 2006). לאחרונה חוקרים הדגישו את קיומם של מקורות ידע מגוונים המעוגנים בהשתייכות של לומדים ובהתנסויותיהם בעולמות היומיומיים שלהם שמחוץ לבית הספר (Gonzalez & Moll, 2001). חלק מהחוקרים ניסו לחשוף את התפקיד המרכזי שיש למורה בגיוס מקורות ידע אלה בהוראת מדעים (Upadhyay, 2006). חשוב לבדוק כיצד מקורות ידע מגוונים אלה מתווכים באמצעות שיח מלווה. התייחסות למקורות השיח התרבותיים השונים של התלמידים מאפשרת מעבר חלק (smooth ) בין חיי הלומדים לבין למידת מדעים בכיתה, שיח ולמידה שוטפים ושילוב של מקורות לא מסורתיים אלה בלמידה (Basu et al., 2007). גישה פדגוגית זו מובאת במאמר בהקשר של תלמידים מאוכלוסיות חלשות בכיתה ( Calabrese, A., & Tan, E) .

  • לינק

    מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).

  • לינק

    המחקר המוצג בדק את הדרך בה ניתן לתמוך במתכשרים להוראה בבניית ידע נרטיבי באמצעות ניתוח מקרים במולטימדיה, ונוצר בצורה של מחקר תכנוני/התפתחותי . מחקר המתהווה ומשתנה תוך כדי תכנונו. סביבת המולטימדיה המוצגת במאמר עשויה לעזור למורי מורים ליצור סימולציות שבהן מתכשרים יכתבו נרטיבים לאור תצפיות ופרשנויות, ישתפו עמיתים וידונו בכך. זוהי, בעיני החוקרים, נקודת מוצא לדיון על הבנת ההוראה, בניית משמעויות חינוכיות, חשיבה מחודשת והרחבת הרפרטואר של התנהגויות כיתה ( Doyle, W., & Carter, K ).

  • לינק

    המאמר בוחן את ההתפתחות של ידע פדגוגי פעיל משולב תקשוב (TPACK ) בקרב מורים למדעים בביה"ס תיכון בארה"ב תוך כדי השתתפותם בסדנת השתלמות לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידת חקר. המאמר מציג את חקר המקרה העוקב אחרי המורים המשתלמים לאור השנה בה נחשפו לטכנולוגיות המידע ויישומן הפדגוגי. הממצאים מלמדים על תוצאות חיוביות של הקניית יסודות ה TPACK על הידע היישומי והפדגוגי של המורים בביה"ס התיכון . המורים למדעים אשר נצפו ורואיינו בחקר המקרה הנוכחי הצליחו בהדרגה ובהנחיה נכונה להפעיל שיקולים פדגוגיים נכונים ביישום למידת החקר המתוקשבת בהוראת המדעים . המחקר התנהל במקביל לסדנת ההשתלמות ובחן את איכות היישום הפדגוגי בכיתות . החוקרים הם מאוניברסיטת מינוסוטה בארה"ב (S. Selcen Guzey, Gillian H. Roehrig).

  • לינק

    סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

  • לינק

    המחקר הנוכחי נערך בקרב מורים מקוונים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב המלמדים קורסים מקוונים באינטרנט (היקף המורים המקוונים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב הולך וגדל משנה לשנה ויגיע ל10% מהמורים בבתי הספר תוך כמה שנים). מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת היישום של טכנולוגיה, תכנים ופדגוגיה בהוראה המקוונת עפ"י המסגרת המושגית של TPACK. מרבית המורים חשו בטחון רב ביכולתם ללמד באופן מקוון ובמיומנויות הפדגוגיות שלהם לצורך כך. לצורך המחקר פותח כלי מחקרי תקף להערכת ומדידת יכולות המורים עפ"י מודל TPACK. ממצאי המחקר הוכיחו כי רמת השילוב של המורים בין פדגוגיה וטכנולוגיה נמוכה יותר מאשר ציפו. כלומר, המורים שלטו היטב בתכנים, אך מבחינה פדגוגית עדיין לא היו מיומנים דיים בשילוב התקשוב ההולם. ייחודו של המחקר הנוכחי בפיתוח כלי המחקר להערכת יכולות הוראה של מורים בתיכון בשילוב המתודולוגי הנכון בין תכנים, פדגוגיה ותקשוב (Archambault, L, Crippen, K ).

  • לינק

    המאמר מתאר את המסגרת המושגית של התפתחות הידע המקצועי של מורים לשילוב פדגוגי בתקשוב, תחום הידוע כיום בשם Technological Pedagogical Content Knowledge. תחום מושגי אינטגרטיבי השואב את יסודותיו הרעיוניים מתפיסתו העקרונית של פרופסור לי שולמן, הידועה בשם ( pedagogical content knowledge (PCK לה נוסף נדבך של ידע מערכתי בתחומי התקשוב. המאמר מסביר את האינטראקציה, האיזון ויחסי הגומלין בין תחומי הידע המרכיבים את TPACK: ידע, פדגוגיה ותקשוב. המינון הנכון של האינטראקציה בין נדבכים אלו יש בו כדי לייצור את הגמישות הפדגוגית של המורים ביישום התקשוב בהוראה (Matthew Koehler, Punya Mishra).

  • לינק

    עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).

  • לינק

    מטרות מחקר זה היו להתאים את המיפוי הקוגניטיבי למדידת ידע היגדי באלגברה, להציג חלק מן הידע האלגברי ההיגדי של מורי המורים למתמטיקה, לתאר את ממדיו ולמצוא את הזיקות בין הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים. המחקר התנהל בשני חלקים. בחלק א' הותאם המיפוי הקוגניטיבי לתחום האלגברה: נבחרו מושגים, נבנו מפות מושגים ונקבעו ממדים. בחלק ב' נבנו מפות עם המושגים מחלק א' ועל פיהן אופיין הידע האלגברי ההיגדי של מורי המורים, ונבדקו הזיקות בין ממדי הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של המשתתפים. ממצאים: יש זיקה גם בין סוג הרעיונות לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים: רעיונות מתמטיים למרצים יש יותר מאשר למדריכים, רעיונות דידקטיים יש למרצים פחות מאשר למדריכים. יש זיקה בין ייחודיות הידע האלגברי ההיגדי לבין ההשכלה המתמטית הפורמאלית של מורי המורים. המרצים, יותר מאשר המדריכים, עצמאיים במחשבתם ומבטאים רעיונות סובייקטיביים. מהממצאים עולה, שכאשר הזיקות בין ממדי הידע להשכלה המתמטית הפורמאלית חלשות ויש הבדלים קטנים בין המרצים והמדריכים, הם יכולים לנבוע מההבדלים בהשכלה זו, אך אין זו בהכרח הסיבה היחידה. סיבה אפשרית נוספת, אשר מלכתחילה לא הובאה בחשבון ועתה נראה שיש לה משקל, היא ההבדלים המהותיים בין העיסוקים של משתתפי המחקר ( נגה גור חרמון ).

  • תקציר

    מאמרו האחרון של פרופסור רוברט סטרנברג , על פערים בין ילדים בגילאי בתי ספר יסודיים מלמד כי ניתן לטפח אינטליגנציה של ילדים גם כאשר הם מגיעים משכבות אוכלוסיה קשות יום. טיפוח של יצירתיות וחשיבה אצל ילדים ( אינטלגנציה מצליחה) בכיתה הוא אפשרי ואינם חלק משיטות ההוראה המסורתיות. המורים יכולים להצליח לטפח יכולות חשיבה של ילדים כאשר הם נוקטים בשיטות הוראה יצירתיות יותר שנועדו לטפח ולעודד אינטליגנציה מצליחה (successful intelligence ) אצל ילדים בלימודים. מדדי ההערכה הרגילים של מערכת חינוך אינם תקפים בהכרח למודל פיתוח החשיבה והאינטליגנציה המצליחה של שטרנברג , אך אוניברסיטת Tufts University הכירה ( בה מלמד פרופסור סטרנברג ) בלגיטימיות והתקפות שלו ובבחינות הקבלה שלה לוקחת זאת בחשבון .

  • תקציר

    המאמר מנסה לבחון האם ידע ניתן להבניה ולחלוקה ממשית בין מורים המשתתפים בקהילות לומדות. על מנת לענות על שאלת זו בוחנת המחברת שני מודלים של סוגי קהילות מורים ומשווה ביניהם. השאלות המהותיות שנבחנו על ידה: מהי חשיבות העדכון המקצועי של המורים תוך כדי עבודתם, האם המורים הפועלים בקהילת מעשה צריכים להיות פאסיביים ולהסתפק בקליטת ידע בלבד מעמיתיהם (מודל א') או עליהם להיות יותר פעילים ביצירת ידע מקצועי ע"י חקר, עיון והפצה (מודל ב'). מסקנות המחברת הן שפעילות מורים בקהילות לומדות צריכה לבסס את הידע המקצועי שלהם באופן יזום ופעיל, על ידי חקר ההתפתחויות בכיתות, על ידי ניתוח מושכל של הפעילות בכיתות ועבודת התלמידים. כל זאת תוך כדי דיאלוג עם עמיתיהם לקהילה. אין להסתפק בדגם השגרתי והמוכר לנו של מורים חברי קהילה לומדת אשר ברוב המקרים רק קולטים ידע, אלא יש לבסס את פעילות הקהילה על יצירת ידע, הפצתו ושימורו בכלים שונים. (Diane R. Wood)

  • לינק

    בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה. הדינאמיקה של הידע כיום גורמת לארגונים לאמץ שיטות אחרות, במקרים רבות מדובר על אימוץ שיטות בלתי פורמאליות וכל דרגי הארגון והמשתמשים צריכים להסתגל לדפוסי שינוי אלו. במרוצת הזמן שיטות אלו וההיערכות הנדרשת יביאו להתפתחות מבנים ארגוניים חדשים בארגון ומרחבי פעילות בהם תתחולל אינטראקציה אחרת בין אנשים ותכנים. אין ספק כי מערכות החינוך הם בין הארגונים שבהם מתחולל שינוי מהותי זה, אך היא עדיין לא חשה בכך.

  • לינק

    זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

  • סיכום

    מוקד מאמר זה הוא בחינת הרכב המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים. בחלקו הראשון של המאמר נסקרים מחקרים הרלבנטיים לתחום ובחלקו השני מנתח המאמר את עמדות המורים המתחילים ומורי המורים לשאלות שהוצגו בפניהם על התכונות הרצויות של מורי המורים, המומחיות שלהם וכיצד מאפיינים אלו שונים, לדעתם, מהתכונות הרצויות של מורי בתי הספר . הממצאים במחקר זה יש בהם כדי להציע חומר למחשבה לגבי דרך הבחירה והאיתור של מורי המורים ודרך ההכשרה שלהם לעבודה (Kari Smith)

  • מאמר מלא

    עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    לדעת פרקינס רק הוראה שכוללת חשיבה פעילה תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה יעילה. לדעתו על הכיתה להפוך לסביבה, שבה התלמיד יכול לפתח "חשיבה מסדר גבוה" כלומר: עיסוק פעיל של הלומד באיסוף, בהרחבה, בשחזור, בפירוש, בהערכה, בהעברה ובהסקת מסקנות. (דיוויד פרקינס)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין