ידע פעיל
מיון:
נמצאו 40 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בעקבות פטירתו המצערת של פרופ' משה כספי, ג'יי הורוויץ מייחד מאמרון מעניין למורשתו רבת הפנים: "כספי נחשב נביא החינוך הפתוח בארץ, אבל על אף הכבוד אשר בהגדרה כזאת, היא מצומצמת מדי כדי להכיל את עושר המחשבה החינוכית שלו. יתכן שרעיונותיו החינוכיים היו רבים ומגוונים מדי, שלא להגיד פורצי דרך ומערערי מוסכמות, כדי שהם ייושמו במערכת החינוך. משה ראה למרחקים, והצביע על הכיוונים שבהם החינוך צריך לצעוד, ונדמה לי שהוא הבין שבמידה רבה בית ספר שיתפקד כמו שהוא דמיין לעצמו כבר לא יהיה בית ספר כפי שאנחנו מכירים אותו היום" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • לינק

    ספרו החדש של פרופ' משה ד' כספי הוא המחשה משכנעת ביותר של תפיסתו את החשיבה הילדית כמקור השראה ולימוד למבוגרים. במשך כעשור הקשיב כספי לשיחות, לאמירות ולמחשבות של ילדים, ותיעד אותן. הצטבר אצלו אוסף עשיר ומרשים של אמירות שמייצגות את החשיבה היצירתית של הילדים, אשר מעלים פליאות, שאלות ותובנות על תופעות שונות מתוך עולמם הפנימי והעולם החיצוני המוחשי (עדנה ענבר).

  • סיכום

    לדעת ולהבין באופן מספק פירושו להיות בעל ידע שלא סתם "יושב" במוחו של הסטודנט, אלא מתפקד בחיוניות ומסייע לסטודנט להבין באמת את העולם ולפעול בהתאם. דיוויד פרקינס (Perkins, 1992) בספרו Smart Schools כינה ידע זה בשם "ידע מחולל" (generative knowledge). זהו ידע בעל משמעות רחבה, שכולל שליטה בעובדות ובמיומנויות והיכרות עם בעיות ופתרונות, ידע המהווה מקור לשאילת שאלות ומתן תשובות לבעיות לא טריוויאליות. הידע הזה הופך לכלי עבודה של התלמיד, והוא משתמש בו במצבים שונים בחייו, ולא רק כאשר הוא נדרש לבצע מטלת חובה שניתנת כשיעורי בית. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הנה מסגרת רעיונית שמסייעת להתמודד עם החיפוש אחר הבנה עמוקה( ציפי ליבמן) .

  • לינק

    הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

  • לינק

    מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד בהתאמה שבין מפת מושגים -CMaps שלוקחים בחשבון במיוחד, את המורכבות הרבה של חומר הלימוד. קבוצת תלמידי כיתה ו' יצרו CMaps עבור שני נושאי לימוד בדרגת קושי משתנה. ההתאמה בין מורכבות CMaps לבין מבחן הסיום הייתה קטנה אך בעלת משמעות רבה בשני חומרי הלמידה. קיימת מורכבות של CMaps יחסית לידע ארוך הטווח בחומר הלימוד הקשה, אבל לא בהקשר לאחד הקל. יתרה מכך, המספר הרב של שגיאות טכניות עושה את זה כמעט בלתי אפשרי להעריך את הידע של התלמידים ( Conradty, C. C., & Bogner, F. X) .

  • לינק

    סקר קצר של תפיסות מוכיח, כי מרבית האנשים מפרשים טכנולוגיה ככלים, במיוחד כלים ומכשירים משוכללים. אלה שעוצרים לחשוב על ההגדרה יותר לעומק עושים צעד נוסף וטוענים שהטכנולוגיה היא ידע המיושם לייצור כלים ומתן פתרונות מעשיים לצרכים אנושיים. אך הגדרה זו אינה כוללת את מלוא ההיקף של מהות הטכנולוגיה, כשם שיצירה מוסיקלית או אפילו היכולת ליצור אותה אינם מגדירים את מלוא ההיקף של מהות המוסיקה. הטכנולוגיה היא תהליך חשיבה ועשייה מורכב, ספירלי ותמידי, הנובע מצורך בסיסי המייחד את האדם: לתת מענה לצרכיו ולשפר אותו, שוב ושוב ללא לאות, הפסקה או סיפוק. בחינת היכולת הטכנולוגית מגלה כי היא מורכבת ממערכת שלמה של כישורים, ששום יצור חי אחר אינו מפגין.מסיבות תרבותיות-היסטוריות, פיתוח תבונה טכנולוגית בחינוך עדיין נתפסת כחינוך סוג ב'. אנחנו עדיין מתעקשים להנחיל פריטי ידע ולהשתמש בשיטות ואמצעי הוראה מסורתיים ועיוניים במהותם, מבלי לעצור ולחשוב באופן אמיץ וכן מה מכל זה עדיין נדרש – ומדוע ( ליאת בן דוד) .

  • לינק

    המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי שלמתכשרים להוראה. במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ( Abbit, T.J.).

  • לינק

    סקירת ספרות זו בוחנת את התפתחות המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג Technological Pedagogical Content Knowledge (TPACK) עם התמקדות בהערכת ה-TPACK בהקשר של תכניות להכשרת מורים. במאמץ להדגיש את הופעתם של כלים ושיטות הזמינים לאחרונה לשימוש עם קבוצה מסוימת זו, מחקר זה מספק סקירה של הכלים והשיטות כמו גם דיון באתגרים, במטרות ובשימושים הפוטנציאליים של כלים אלה עבור הערכה המבוססת על שילוב הידע הפדגוגי מסוג TPACK בהתנסויות בהכשרת מורים. המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג TPACK משלבת את תחום הידע ב"טכנולוגיה" לתוך המושג שטבע Shulman בשנת 1986 ונקרא pedagogical content knowledge (PCK) כדי לפנות לחשיבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות לימודיות כמו גם לפוטנציאל שגורם לשינוי הלמידה של טכנולוגיות אלה (Jason T Abbitt).

  • לינק

    אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

  • סיכום

    במשך כ-20 שנה, שלושה מרכיבים של ידע מורה נדונו בהרחבה והם: ידע תוכן (CK), ידע תוכן פדגוגי PCK,) וידע פדגוגי כללי ( GPK)). למרות שקיים גוף ידע גדול ומפותח של הבהרות אנאליטיות ובחינות אמפיריות ביחס לשני סוגי הידע הראשונים, במיוחד בהקשר של הוראת מתמטיקה, קשה למצוא ביטוי לניסיונות להבין את הסוג השלישי. מטרת העבודה המוצגת במאמר הייתה לפתח מסגרת תיאורטית על ידע פדגוגי כללי של מתכשרים להוראה שניתן לבחנה אמפירית במדינות שונות בהקשר של מתמטיקה Teacher Education Study in Mathematics) TEDS-M).חוקרים משלוש המדינות, ארה"ב, גרמניה וטייואן, פעלו במטרה לסגור פער מחקרי זה ע"י המשגה של מסגרת תיאורטית ופיתוח מבחן סטנדרטי לבחינת ה-GPK. המבחן הועבר למדגם של מתכשרים להוראה בחטיבות ביניים(middle school) במדינות אלה ( Konig, J., Blomeke, S., Paine, L., Schmidt, W.H., & Hsieh, F.J.).

  • לינק

    מטרת עבודה זו הייתה לחקור את היחסים בין מבנה ידע לבין דרכי ייצוגו הדיגיטלי בקורס לתואר שני, משולב תקשוב, במדעי החינוך במרכז ללימודים אקדמיים. איסוף הנתונים וסיווגם בוצע על בסיס שלושה מודלים לבחינת איכויות ידע: הטקסונומיה של בלום, יציבות התוכן של מאייר ומודל ההוראה של מאייר. ממצאי המחקר מצביעים על שימוש במגוון עשיר של ייצוגי ידע דיגיטליים. בנוסף, מעידים הממצאים שייצוגי הידע השונים אמנם אינם זהים בפוטנציאל תרומתם לתהליך הלימודי אך, עם זאת, מזמנים אפשרויות רבות להתנסות לימודית עמוקה ועשירה( גילה קורץ , חני גורן , דוד חן ).

  • לינק

    במאמר זה של ד"ר אמנון כרמל מוצגת חלופה לארגון הידע הקיים בבית הספר. ארגון הידע הקיים מבוסס על "מקצועות בית ספריים", וכאן מוצעת מסגרת חדשה לארגון התכנים הנלמדים המכונה "דיסציפלינה פדגוגית". חלקו הראשון של המאמר מציג בקצרה את עיקרי התאוריה של ארגון הידע שפותחו על ידי המחבר במאמרים קודמים. בחלק השני נחשפות שתי דיכוטומיות אופייניות שמשתקות את הדיון החינוכי בשאלת ארגון הידע הראוי. הראשונה היא זו שבין ייצור של ידע חדש לבין הפצה של ידע קיים; השנייה היא זו שבין גישה דיסציפלינרית לבין גישה אינטגרטיבית. טענה מרכזית במאמר היא שהדיסציפלינה הפדגוגית היא חלופה שמצליחה להתגבר על דיכוטומיות אלה. שאר חלקי המאמר מוקדשים להצגה שיטתית של הדיסציפלינה הפדגוגית, לתיאור השלכותיה המעשיות ולדיון ביתרונותיה על פני אפשרויות אחרות שמוצעות בשיח החינוכי ( אמנון כרמון).

  • לינק

    בעשור האחרון רב השימוש בנרטיבים של מורים במחקר החינוכי. המחקר הנרטיבי מזמן תובנות על ידע המורים ועל זהותם המקצועית ומציע גישה להתפתחות מקצועית מתמשכת. אולם הידע על דרכים שבהן מורים משתמשים בסיפורים אישיים כדי להבנות את הידע המקצועי שלהם אינו רב. המחקר הנוכחי מראה כיצד קבוצה של מורים בסיפור סיפורים כצורה של דיאלוג מקצועי. המחקר הנוכחי דומה לרבים אחרים בראיית סיפור סיפורים ככלי בידי מורים לחקור את עבודתם. הוא ייחודי בכך שהציג תפיסה של סיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי. הסיפור הוא חלק משיח בין מורים על התפתחות מקצועית, היקפה ומשמעותה. (Savvidou, C).

  • לינק

    איך להקנות מיומנויות של הוראה מצטיינת? מאחר ואליזבט גרין גרין מה"ניו יורק טיימס" אינה מתמודדת במאמרה עם שאלה חשובה זו מציעה פרופסור נירה חטיבה שתי הצעות מעשיות המבוססות על ידע של אחרים ושלה: א. יש להקים מאגר ארצי נגיש של סרטי הדגמה. ב. יש להעניק למורים, במסגרת בית הספר, השתלמויות קבוצתיות וייעוץ אישי ביישום מיומנויות הוראה בכיתה. פרופסור נירה חטיבה מציעה להקים רשות ארצית שתעסוק בצילום שיעורים של מורים מצטיינים וראיונות עמם בכל תחומי התוכן ובכל רמות בית הספר ובהכנת סרטי הדגמה של מיומנויות הוראה של ידע פדגוגי כללי, של ידע פדגוגי של תחום התוכן ושל סוגי הידע האחרים החשובים להוראה טובה. כל הסרטים הללו יעמדו לשימוש המורים בספריית בית הספר ובמוסדות אחרים ובאתר אינטרנט נגיש למורים. הסרטים יהוו גם תשתית להשתלמויות קבוצתיות, רצוי במסגרת בית הספר, שבהן ינתחו ויישמו מיומנויות של הוראה טובה. עוד מוצע ע"י פרופסור נירה חטיבה : הקמת מערך של ייעוץ קבוצתי ואישי: כל בית ספר יעסיק רכז פדגוגי שיהיה אחראי לכל הפעילויות לקידום ההוראה בבית הספר (חטיבה, 2008א). התפקיד כבר קיים אמנם, אך הוא אינו מוגדר ואינו מתוקצב כראוי.

  • לינק

    פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר בתחום של ידע מורים. המאמר המתפרסם בגיליון אוקטובר 2010 של כתב העת "הד החינוך" נחשב לאחד ממאמרי המפתח בתחום. שולמן מציג בו את עקרונות תפיסתו על ידע של מורים ומותח ביקורת על גישות המתעלמות מתוכני ההוראה ומעדיפות מיומנויות הוראה כלליות . "אנחנו מחמיצים שאלות על תוכנם של השיעורים הנלמדים, השאלות שנשאלות על התוכן הזה וההסברים הניתנים לו. מזווית של פיתוח והכשרה של מורים עולות הרבה מאוד שאלות. מאין מגיעים הסבריו של המורה? איך המורה מחליט מה ללמד, איך לייצג את מה שהוא מלמד, איך לשאול תלמידים על החומר ואיך לטפל בבעיות של אי־הבנה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של הלמידה התמקדה כמעט רק בשאלות האלה בשנים האחרונות, אבל מנקודת מבטם של הלומדים בלבד. עמיתיי ואני מנסים לפצות על חוסר האיזון הזה באמצעות תכנית המחקר שלנו, המכונה "צמיחת הידע בהוראה" (Knowledge Growth in Teaching). מהם מקורותיו של ידע המורים? מה המורה יודע ומתי הוא למד את מה שהוא יודע? כיצד נרכש ידע חדש, כיצד מאוחזר ידע ישן וכיצד משתלבים השניים ליצירת בסיס ידע חדש?"

  • לינק

    על השאלה העיקרית של המאמר – "האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?" – גרין משיבה בחיוב וטוענת שיש לזהות את הידע המהווה בסיס להוראה מצטיינת ולהקנות למורים בבתי הספר ולסטודנטים במוסדות להכשרת מורים את הידע הזה. אליזבט גרין, הכתבת לענייני חינוך של עיתון "הניו יורק טיימס" מתארת במאמרה את פעילותו של דאג למוב בבתי ספר בניו יורק. למוב גילה שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות נרכשת של המורה. מדובר במיומנות שאפשר להתמחות בה, להתאמן עליה ולרכוש אותה כשם שמתאמנים ורוכשים יכולת נגינה. גרין גילתה שמורה זקוק למומחיות בשלושה סוגי ידע: ידע כללי של הוראה (לדוגמה: ידע הטכניקות של למוב); ידע של "איך ללמד את הידע של תחום התוכן" (לדוגמה: ידע של הנושאים המתמטיים שהמורה אמור ללמד בכיתה); ידע של הוראת תחום תוכן מסוים (לדוגמה: הטכניקות שפיתחו דבורה בוֹל וצוותה). המאמר מתייחס גם לפעילותה של החוקרת דבורה לוונברג בול, שבדקה את תחום התוכן והשליטה של מורים בהוראת המתמטיקה. המסקנה של בול וצוותה: ידע של תחום תוכן מסוים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין