הכותבת , עיתונאית בעיתון הגארדיין הבריטי, פנתה למומחים בתחום החינוך וביקשה את חוות דעתם בנושא. "זה לא בהכרח נכון שהמורים יודעים פחות על טכנולוגיית המידע (IT)- הם לא יודעים איך ללמד זאת. נראה כי תכנית הלימודים תמיד מפגרת מאחור. התלמידים שלי לא רוצים ללמוד להכין מצגות " . ילדים הם מאוד נסיינים ודוחפים את גבולות היכולת שלהם, אבל המבוגרים נוטים להיות יותר זהירים. יש דברים רבים שאנחנו יכולים ללמוד מאנשים צעירים, אבל הילדים זקוקים למסגרת כדי שתסייע להם ללמוד-וזה מה שהמורים מספקים." ( Janet Murray.).

Report Horizon הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI. הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק ( אהרוני יפה).

ההתפתחות המהירה של הרשת החברתית או שירות המיקרובלוגים טוויטר באינטרנט פירושה כי מעל 300,000 איש מצטרפים כל יום כעוקבים ונעקבים לשירות . נוכח התרחבות אדירה זו אין האקדמיה בעולם ובישראל יכולה להשאר שוות נפש. לאחרונה פורסם סקר גדול על טוויטר בהשכלה הגבוהה בארה"ב: מעל 35% מסגל ההוראה עושה שימוש בטוויטר. 17% מעולם לא נגעו בטוויטר, מסתמנת מגמת עלייה בשנה הקרובה, מי שלא נכנס לטוויטר זה בעיקר בגלל עומס מידע, ככלי להוראה בכיתה ותקשורת עם סטודנטים – לא מוצלח, ככלי להתעדכנות בחדשות בזמן אמת ומקור מידע – מוצלח מאד . הסקר התפרסם בארה"ב במסגרת סדרת סקרי ה- faculty focus הנערכים כל שנה ונחשבים כאמינים מאד. בסקר השתתפו 1400 מרצים חוקרים, מדריכים ובעלי תפקיד באוניברסיטאות בארה"ב. .

אוניברסיטאות עומדות בפני כמות גדולה של השינויים ולא מעט לחץ לבדוק ולהתאים את השירותים שלהם כדי שיתנו מענה על צרכיו של עולם משתנה. ללא ספק, האינטרנט, תוכנות קוד פתוח, תנועת OER ו – מאידך גיסא – המשבר הכלכלי העולמי, כל אלה מעוררים את הרפורמה בתחום ההשכלה הגבוהה. קובעי מדיניות, ארגונים בינלאומיים, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים בתחום החינוך מסכימים כי בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) יש פוטנציאל לעורר שיתוף פעולה בינלאומי, כדי ליצור נתיבי למידה גמישים כדי לפתוח את הגבולות של האוניברסיטה. המאמר נותן הצצה לתוך העולם המורכב הזה וכיצד כל המוסדות מתנסים עם ההגדרת של קמפוסים וירטואליים.

דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.

הדוח השנתי של HORIZON מתאר את המשך העבודה בפרויקט New Media Consortium Horizon Project שהחל בשנת 2002. מטרת הפרויקט היא לאתר ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בהשכלה הגבוהה. הדוח של שנת 2010 מתמקד בתיאור שש הטכנולוגיות הצפויות להיות המשפיעות ביותר, לדעת מחבריו. בטווח הקצר – השנה הקרובה – צופים מחברי הדוח שהשימוש במכשירים ניידים, שרוב הסטודנטים כבר משתמשים בהם היום, ילך ויתגבר, וייווצרו הזדמנויות חדשות לפעילויות לימודיות. מגמה נוספת לטווח הקצר היא ה"למידה פתוחה" (OCW), הצפויה להשתלב במגמות המובילות בהשכלה הגבוהה. בטווח הארוך יותר (שנתיים עד שלוש שנים), צופים מחברי הדוח עלייה בהיקף השימוש בספרים אלקטרוניים ובטכנולוגיות מהסוג simple augmented reality. לבסוף, בטווח של ארבע עד חמש השנים הבאות, יש צפי לאימוץ נרחב של טכנולוגיות מהסוג gesture-based computing ו- visual data analysis (VDA), שתי טכנולוגיות המצויות כעת במרכז ההתעניינות המחקרית, אבל עדיין אינן נפוצות באוניברסיטות. gesture-based computing מבוסס על מכשירים הנשלטים על-ידי תנועות טבעיות של גוף המשתמש, מגיבים אליו ויוצרים אתו אינטראקציה. Visual data analysis הוא שדה מתפתח המשלב סטטיסטיקה, כריית נתונים (data mining) ווִיזוּאָלִיזַצְיָה.

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

הדו"ח השנתי השישי של ה-Horizon Project (שיתוף פעולה בין Educause וה-New Media Consortium) הוא פרי עבודתם של חוקרים, פרקטיקנים ומומחים בתחומי טכנולוגיות, חינוך, למידה ארגונית ועוד מרחבי העולם. מטרת הפרויקט לאתר טכנולוגיות חדישות שלא נמצאות עדיין בשימוש נרחב במוסדות ההשכלה הגבוהה, לבחור מתוכן (בתהליך ניפוי ודיון שיתופי המתועד בוויקי של הפרויקט) שש טכנולוגיות שסביר להניח שיכנסו לשימוש רווח בטווח של חמש השנים הקרובות ולהציג טכנולוגיות אלה תוך התייחסות לרמת הפיתוח והשימושים האפשריים בהן במוסדות אקדמיים. בדו"ח הנוכחי, שהופץ ב-20 בינואר 2009, מוצגות שש הקטגוריות הטכנולוגיות שנבחרו על-ידי המומחים של פרויקט הורייזן, והן מוצגות כאן לפי טווחי הטמעה של שנה עד חמש שנים ( תמי נויטל) .

במאמר זה מוסברת תופעת המיקרובלוג (מסרים קצרים מוגבלים באורכם למספר קטן של תוים), ומהותו הטכנית, חברתית תרבותית. המיקרובלוג איננו אופנה חולפת, למרות הביקורת החריפה המוצדקת על התופעה החברתית-תקשורתית המלווה אותה. המיקרובלוג, ויישום "הציוצים" באמצעות היישום המוכר – טוויטר, ככלי לניהול מידע קבוצתי, ארגוני כמו גם חינוכי, הנו קפיצת מדרגה בניהול ארגון ובית ספר. השילוב של דיווחים קצרים על ידי חברי הקבוצה/ הארגון, המלווים במידע נוסף בהפניות למידע נוסף גם במדיות נוספות ("מיקרומדיה") על מדיית הטכסט כתוב, תוך שילוב הסלולר בעדכון באמצעות SMS – מהווים תופעה חדשה, יישומית ומרתקת בציפיות הקונקרטיות לחינוך איכותי יותר. שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי. יש לצפות שבעתיד הקרוב מאד, "ציוצים" ישולבו במהרה גם בכלי הניהול הארגוני-פדגוגי של הפורטלים החינוכיים, ובכך נתקדם עוד שלב חשוב אל עבר בית ספר מקוון, בו הלמידה הופכת לחלק מאורח החיים, במהלך כל שעות היממה ( אברום רותם).

הדו"ח של NMC על טכנולוגיות תקשוב בחינוך (ידוע גם בשם "Horizon Report) יצא לאור בתחילת חודש פברואר 2009. הדו"ח כולל תיאור ההתפתחות העתידית של טכנולוגיות הלמידה והתקשוב החינוכי שיש בהן כדי להשפיע על בתי הספר. עורכי הדו"ח מעריכים כי בשנה הקרובה ישפיעו על בתי הספר, טכנולוגיות תקשוב שיתופיות כגון רשתות חברתיות שייכנסו ליישום נרחב בבתי הספר. אך בשנתיים הקרובות תיכנס התפתחות משמעותית יותר לבתי הספר וללמידה המתוקשבת. הכוונה לטכנולוגיות מתואמות לניהול המידע באינטרנט (a personal web) שיאפשרו למורים ולתלמידים לצבור מידע בדרך מושכלת ולנהל אותו באופן מותאם ומובנה לצרכיהם החינוכיים. תוכנות חינוכיות מתקדמות יותר יאפשרו לתלמידים בכל הרמות לצבור מידע (הן באמצעות RSS והן באמצעות כלים אחרים לאיסוף מידע), לארגן פריטי מידע על פי קטגוריות, להוסיף תגיות ומילות מפתח על מנת לגבש ולהבנות את המידע. התחזית של עורכי הדו"ח היא כי המגמה של הטמעת יישומי personal web תהיה הרבה יותר משמעותית לבתי הספר וליישומי התקשוב שלהם תוך שנתיים עד שלוש. יתפתחו כלי מידע משולבים לכתיבת בלוגים חינוכיים הכוללים מנגנונים מותאמים לניהול מידע לתלמידים ואלו ישפיעו על התקשוב החינוכי של בתי הספר יותר מכל הטכנולוגיות המתוקשבות הקיימות כיום. דוגמאות לכלי מידע שייכנסו לבתי ספר בצורה משמעותית הם Zotero , קהילת אוספי מידע בכיתה מסוג FriendFeed, וכלים לניהול מידע על בסיס שיתופי, כגון Fresca שפותח באוניברסיטת קליפורניה ועשוי להיות מותאם גם לבתי ספר.

הקורס שנבדק במחקר הוא קורס בן 15 שבועות להכשרת מורים לקריאה וליצירה של טקסטים היברידיים. משתתפיו- מורים וסטודנטים. מטרת העל שלו הייתה להגביר את המודעות של המשתתפים לטכנולוגיות חדשות ולעזור להם לבחון הגדרות שונות לאוריינות. בו זמן הייתה כוונה לעזור להם לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראת אוריינות ועל השפעתן על הוראה ועל למידה בכלל. רוב המשתתפים בקורס ציינו בכתב ובע"פ את ההכרה שלאוריינות צורות אפשריות שונות ושליטה בהן, כולל מולטימדיה הנוצרת בעזרת טכנולוגיות דיגיטאליות, עשויות להיות נגישות לתלמידים, אולי אף יותר מחלק מדרכי ההוראה הקיימות היום בבתי הספר. (McVee, M.B., Bailey, N., & Shanahan, E.)

בניגוד לדעה המקובלת כתבי עת מקוונים או E-JOURNALS אינם תופעה חדשה . הם קיימים כבר מעל 10 שנים כאשר חלקם התחילו במהדורה מקוונת מקבילה למהדורת הדפוס ובמשך הזמן ביטלו את מהדורת הדפוס. הטכנולוגיות החדשות והפיתוחים המקוונים באינטרנט מעודדים התפתחות של כתבי עת מקוונים מחד , אך בהעדר מו"לים מסחריים האחראים לצד השיווקי וההפצה של כתב העת , נוטים כתבי עת מקוונים לצאת לעתים בצורה לא סדירה. בסקירה ניתן לקרוא על הסוגים השונים של כתבי עת מקוונים (E-JOURNALS ), מעמדם בתחומי המחקר, השפעת המול"ים המסחריים , השפעת תנועת ה-OA , היבטים טכנולוגיים של פיתוח ועתידם של כתבי העת המקוונים ( עמי סלנט).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.