טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 118 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    אמנם, חלק מבתי הספר אינם מוכנים לשילוב ומיסוד של המצאות פורצות-דרך. אבל, בעשור האחרון, הרעיון של שימוש ברובוטים לקידום למידה נוסה ופותח ברחבי העולם, בעיקר בבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים. כיום, הרובוטים נחשבים כנכס פדגוגי, יכולים לשמש כסייעים פרטניים וכמדריכים כיתתיים וזוכים לסימפטיה ופידבק חיובי מהתלמידים. כמו כן, הם מצליחים להניע תלמידים לפעולה, לשמש כמתרגלים אישיים, להצית דיונים, לקדם למידה שיתופית, להגדיל את שיעור מסיימי התיכון ולסייע לתעשיית הייצור.

  • תקציר

    מחנות לימוד (Edu-camps) הינם מפגשים בהם סטודנטים להוראה מתקשרים, מחליפים רשמים ומתוודעים לכלים טכנולוגיים חדשים. יוזמה זו נוסתה והצליחה באוניברסיטת איסלנד כקורס סמסטריאלי בשם טכנולוגיות מידע ותקשורת בו למדו סטודנטים לתואר ראשון בהוראה. סטודנטים להוראה אשר נחשפים לכלים ולגישות דיגיטליות חדשות, בשלב מוקדם בקריירה המקצועית, עשויים להיות מודעים יותר למגוון האפשרויות הטכנולוגיות והתקשורתיות בהוראה. לא זו בלבד, הם עתידים להעשיר את העולמות הדיגיטליים והטכנולוגיים של עמיתיהם ותלמידיהם.

  • סיכום

    שילוב טכנולוגיה ומסכי מדיה בלמידה הפך להיות דבר שבשגרה בחינוך לגיל הרך. עם זאת, קידום למידה חוץ-כיתתית אינה כה מודגשת. המאמר הנוכחי סוקר את הספרות המחקרית אודות השפעות הטכנולוגיה ולמידה חוץ-כיתתית על התפתחותם של ילדים צעירים. בהתבסס על הספרות הרלוונטית, מאמר זה כולל המלצות להכשרת מורים לגיל הרך לגבי יצירת איזון הולם בין שימוש בטכנולוגיה לבין למידה בחוץ.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

  • תקציר

    32 מורים מתחילים דיווחו על אודות אירועים בולטים משנתם הראשונה בהוראה בשנה בה התפשט נגיף הקורונה. השינויים הדרמטיים הרבים הובילו לטשטוש הגבולות בין הבית לבין בית הספר, להחרפת הכעסים והחרדות התוך-משפחתיות ולמתחים בין שיקולים מקצועיים לבין אילוצים בריאותיים. חרף הקשיים האלו, ההתמודדות המזדמנת עם הדילמות, האתגרים וההזדמנויות שנבעו ממשבר הקורונה הניעו את המורים המתחילים לבחון ולגבש את תפיסותיהם, ערכיהם, עמדותיהם ואמונותיהם. באמצעות כך, רובם הצליחו לעצב את תפקידם הערכי וזהותם המקצועית – כמורים וכאנשי חינוך.

  • תקציר

    מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

  • סיכום

    אחת ההמשגות הבסיסיות במשנתו הפילוסופית של מרטין בובר מתייחסת לשני סוגים של הוויה: 'אני-הלז' אשר משקף קיום אגוצנטרי-אינסטרומנטלי ו'אני-אתה' אשר משקף מפגש דיאלוגי וקשרי גומלין. על פניו, נראה כי הטכנולוגיה היא הדוגמה האולטימטיבית למה שמייצר את התודעה 'אני-הלז'. באמצעות תיאור של ניסוי שנעשה במסגרת קורס מיינדפולנס בהכשרת מורים בארץ מדגים המאמר כיצד ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי לטפח קשב, מודעות והוויה של 'אני-אתה'.

  • תקציר

    בעידן של למידה מהבית, גובר הצורך של המורה לקבל בזמן אמת תמונת מצב פרטנית ומקיפה של תלמידיו מבחינת נוכחות, התפתחות חברתית-רגשית, התנהגות, ציונים והישגיות. בהקשר זה, הומצאו ממשקי טכנולוגיה הדדיים אשר מאפשרים למורים לקבל קבל מידע שוטף, מאובטח ומהימן על התלמידים במהירות הבזק.

  • סיכום

    כיום משולבת הטכנולוגיה בכל היבט של החיים המודרניים. למרות שיש לה היבטים חיוביים רבים, כמו למידה מקוונת וחיבור חברתי, לשימוש לא הולם בה יש השלכות שליליות במיוחד בקרב בני נוער. מספר השעות שבני הנוער מבלים בטכנולוגיות שונות הולך ועולה משנה לשנה והם חשופים לאינטראקציות שליליות ברשת, כמו שידול מיני ובריונות. בנוסף, לשימוש מופרז בטכנולוגיות שונות השלכות שליליות על הבריאות המנטלית, החברתית, הרגשית והפיזית. יש חשיבות להגברת המודעות לסוגיה חשובה זו ולאיזון השימוש בטכנולוגיה עם פעילויות אחרות התומכות בהתפתחות מיטבית של ילדים ובני נוער.

  • תקציר

    בריונות רשת כגד מורים מוגדרת כמגוון רחב של אינטראקציות תקשורתיות מקוונת המיועדות להעליב, להטריד, להדיר ולגנוב זהות של מורים על ידי תלמידים. למרבה הצער, אין תקנון משפטי ברור בנוגע למצבים בהם תלמידים עושים שימוש בלתי-הולם בפלטפורמות מקוונות מתוך במטרה לפגוע במורים.כדי להתמודד עם בריונות רשת נגד מורים, החובות והזכויות של התלמידים והמורים צריכות להיות ברורות. למרות של שלא ניתן לכתוב מסמך מדיניות עבור כל תרחיש עתידי, אסור להתעלם מהמציאות התקשורתית המשתנה או לחכות לתקדים פלילי בשביל לפעול. בהקשר זה, המאמר מציע המלצות למנהלי בתי ספר ולמורים.

  • תקציר

    משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.

  • תקציר

    גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

  • סיכום

    נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

  • סיכום

    מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.

  • לינק

    עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?

  • לינק

    טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים רבים אחרים מופיעים בחייהם של ילדיהם מרגע לידתם, אבל מהו מקומן של הטכנולוגיות הללו בשנות חייהם ובחוויות הלימודים הראשונות של הילדים? בעידן ה"טכנו-פעוט" אוסף מאמרים זה מתמקד בחקירת פוטנציאל השימוש בטכנולוגיות על-ידי ילדים, ולא בשאלה מה הטכנולוגיות יכולות לעשות בשבילם.

  • תקציר

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים משתמשים בפלטפורמות למידה מקוונת ורשתות חברתיות לשם למידה דיגיטלית. על אף שהשימוש בכלים מקוונים ללמידה דיגיטלית גדל, המחקר אודות יעילות הפלטפורמות המקוונות אינו ממצה, עקב השינויים התכופים בכלים הטכנולוגיים ואי-בהירות מושגית אודות פלטפורמות הלמידה ומרכיביהן. הפלטפורמות המקוונות מאפשרות למורים ותלמידים להעלות חומרי לימוד, לבצע משימות, לקבל משוב ולנהל דיונים באמצעות כלים דיגיטליים. מחקר זה מראה שהשימוש בפלטפורמות למידה מקוונת אכן יעיל ככלי למידה במסגרת ההשכלה הגבוהה.

  • לינק

    יכולת מרחבית בגיל הרך מנבאת הישגים בקריאה, בחשבון, במדע ובטכנולוגיה ולכן מהווה נדבך ידע חשוב לקראת הכניסה לבית הספר. לפיכך, קיים צורך במציאת דרכי התערבות לקידום יכולת מרחבית בין ילדי גן צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את יעילותה של התערבות טכנולוגית המשלבת רובוט דבורה בשיפור הישגים במבחני יכולת מרחבית (זיכרון חזותי ויחסים במרחב).

  • סיכום

    טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו.לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

  • תקציר

    שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין