המאמר הנוכחי דן ביתרונות השימוש במשחקים בכלל, משחקי-תפקידים וסימולציות בשיעורי היסטוריה. בתוך כך הוא מעמיד לרשות המורים המלמדים מספר דוגמאות לחוויות למידה המעמידות את התלמיד במרכז, המבוססות על 16 שנות הוראה של כותבת המאמר. המאמר מציג מחקרים מרכזיים קודמים שעסקו ביתרונות הלמידה באמצעות משחקים, ובמיוחד בפיתוח החשיבה הביקורתית, מיומנויות פתרון הבעיות ויכולת שיתוף הפעולה של התלמידים.

המטרה של המחקר הייתה לתכנן ולבחון פדגוגיה של קורסים התחלתיים בהכשרת מורים, שבה פרחי ההוראה מתנסים באופן שבו ניתן להרחיב את גישת החקירה להוראת מדעים בחטיבת הביניים בעזרת פעילויות אוריינות הספציפיות לדיסציפלינה לצורך פיגום וכתיבה של טקסטים מדעיים כדי לדווח ולהסביר את ממצאי החקירה (Susan Feez, Frances Quinn, 2017).

עם הופעתו של העידן הדיגיטלי, ההוראה הדידקטית והלמידה המקוונת המסורתיות השתנו והוחלפו בהדרגה על ידי "למידה משולבת". המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את ההשפעות של פדגוגיה של למידה משולבת על הישגי הלמידה של תלמידים בחטיבת הביניים ועל העמדות של התלמידים כלפי מתמטיקה (Ya-Wen Lin; Chih-Lung Tseng; Po-Jui Chiang, 2017).

דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21. הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי (שרה קליין).

מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

בחודש יולי 2014 הועלה לאתר מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך העל-יסודי מאגר מקוון של טעויות אופייניות של לומדים בגיאומטריה (חטיבת ביניים), זוהי אסופת חומרים ראשונה הקשורה במושגים גיאומטריים שהינה חלק ממאגר רחב יותר שנבנה בימים אלו ע"י פרופ' תירוש ופרופ' צמיר מהחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מדובר במאגר מקוון מקיף של שגיאות אופייניות ומיסקונספציות בלמידה של נושאים מתמטיים מרכזיים בתכנית הלימודים בחטיבת ביניים, שיסייע למורים להיות מודעים ומוכנים יותר להתמודדות עם שגיאות אופייניות וקשיים נשנים. מאגר הידע מתבסס על סקירה רחבה של מחקר ישראלי ובינלאומי שהתפרסם בכתבי עת, ספרים, מחקרים וכנסים. המידע מאורגן בהתאם לנושאים מרכזיים בתכנית הלימודים ובספרי הלימוד הנהוגים כיום בישראל. שגיאות נבחרות ומקורן מוצגות ונדונות במאגר, והוא כולל גם הצעות למשימות אבחוניות ודוגמאות שונות של פתרונות הוראה (פסיה צמיר, דינה תירוש).