חדשנות פדגוגית
מיון:
נמצאו 118 פריטים
פריטים מ- 101 ל-118
  • לינק

    לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).

  • לינק

    לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

  • לינק

    הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .

  • לינק

    הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.

  • לינק

    התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 הביאה גם לגיבוש התיאוריה של בתי ספר אלו מעבר לגבולות אוסטרליה. מאמרם של שני חוקרי חינוך מובילים, ג'ים גריסון ושניידר פורסם בכתב העת החינוכי השפיט Teacher College Record . במאמר זה מנסים גריסון ושניידר לבסס את המודל הפדגוגי של בתי הספר מפיקי הידע על יסוד המאפיינים של דיוואי תוך הדגשת היבטים אפיסטמולוגיים של המיומנויות הדיגיטאליות החדשות שבתי ספר אלו מנסים להקנות לתלמידיהם (S.B. Schneider & Jim Garrison).

  • לינק

    למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.

  • לינק

    במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

  • לינק

    בימים אלו יצא לאור הספר "בתי-ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שני", בהוצאת "רמות" . בספר מאמרים המסכמים את שנת המחקר השנייה של קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסויים), הפועלת בביה"ס לחינוך באוני' ת"א, וכן שני מאמרים הקשורים ליישום שינויים בחינוך מנקודת מבט של מדיניות החינוך. מטרתו של מחקר מב"ן היא לרכז את הידע המצטבר במסגרת בתי הספר הניסויים, לנתחו, למקדו ולהביאו לפני מקבלי ההחלטות במערכת החינוך בכל הרמות. מחקר מב"ן , הנערך בתמיכתו של גף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך והתרבות הוא חלק ממאמץ כולל יותר לעשות רציונאליזציה של הפיתוח וההתחדשות בתחום החינוך על בסיס ידע אמפירי מצטבר. הספר מסכם ארבעה חקרי מקרה, מהם המחזור השני של המחקר התבצע בשנים 2005/6. לאחר המאמרים המציגים את בתי הספר הניסויים מובא סיכום של ארבעת המחקרים בניסיון לחלץ כמה לקחים אוניוורסליים מן הידע שנצבר בבתי–הספר הניסויים בישראל ( דוד חן , אסנת ספורטה) .

  • סיכום

    מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

  • סיכום

    קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

  • לינק

    היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

  • סיכום

    לא כל יוזמה של מורה או הנהלת ביה"ס עונה על תנאי הקיום של חדשנות לאורך זמן. עמידה בתנאי הסף הבאים יש בה כדי להעיד על חדשנות חינוכית בכיתה: יש נכונות ארגונית גבוהה לקלוט את החידוש. כלומר, התרבות הארגונית של ביה"ס תומכת בחידוש ומשמשת קרקע פורייה להצלחתו. יש נקודות כניסה מרובות ליישום הפרויקט החינוכי, היוזמה או החדשנות. בכל יישום משהו גם עבור המורה המתחיל, משהו עבור המורה הוותיק וכדומה. החידוש/חדשנות עונה על צורך פדגוגי כלשהו ופותר בעיה למחנך או לתלמיד או לעתים לשניהם יחד. החידוש מוסיף ערך ממשי ללמידה, לא רק ערך כמותי אלא ערך איכותי. המורה הופך להיות משתמש בטוח בעצמו, פעיל ונראה לעין. המורה מסוגל בעצמו ליישם את החידוש החינוכי/תיקשובי בכיתה ללא ליווי צמוד וולא "קביים". יש לו הביטחון ביכולתו להפעיל את הסביבה הממוחשבת החדשנית בכיתה בעצמו ללא תלות יתר בגורמים נוספים (David Jakes)

  • תקציר

    כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

  • סיכום

    קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיותהדובר רוצה לדבר על חינוך ועל יצירתיות. יש לו עניין רב בחינוך והוא סבור שכך לכולנו. יש לנו עניין עצום; חלקית, כי החינוך הוא שאמור לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר יצאו לגמלאות ב-2065. לאיש אין מושג איך ייראה העולם בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות, היא מדהימה. כולנו מסכימים לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים – יכולתם לחדש. לכל הילדים יש כישרונות עצומים ואנו מבזבזים אותם די באכזריות. הדובר טוען שהיצירתיות היום חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב, ועלינו להעניק לה אותו מעמד.

  • לינק

    בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

  • לינק

    המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

  • לינק

    מחקר זה ראשוני בתחומו בארץ ומתמקד בתפיסת תפקידו של מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי חדשני. עידן הידע מתאפיין בהצטברות ידע רב ועודף המתיישן במהירות, הון שכלי המשמש כתחליף להון חומרי, שינויים מהירים, התפתחויות טכנולוגיות וגישות חדשות בתחום השימוש בידע ארגונו וניהולו. שאלות המחקר שהתגבשו:, תפיסת צוות מרכז משאבים את תפקידיו לאור תהליכי השינוי בעידן הידע, גורמים מעודדים ומעכבים תהליכי שינוי במרכז משאבים, שינויים נדרשים במרכז משאבים לאור התמורות (רינה שבתאי)

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין