חדשנות בחינוך
מיון:
נמצאו 130 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.

  • תקציר

    לאורך שנת הלימודים 2020-2019, המחקר עקב אחר מדגם הכולל 66 תלמידות כיתה ו' מבתי ספר יסודיים בתורכיה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות. האחת למדה ביולוגיה באמצעות טיולים וירטואליים והשנייה למדה ביולוגיה בשיטה מסורתית של כיתה, לוח והוראה מבוססת-מורה. המחקר מצביע על יתרון ניכר ביעילותה של הוראה באמצעים וירטואליים בהשוואה להוראה המסורתית. בכוחה של החוויה הווירטואלית להעצים את מיומנויות החשיבה האנליטית של הלומדים, לחשוף אותם ליישומים טכנולוגיים מתקדמים ולספק לתלמידים הזדמנות לתרגל ולחוות מדע באמצעות צפייה, הסקה, העלאת השערות וניסוי.

  • תקציר

    סקירת מידע זו מתארת 19 מרכזי חדשנות בחינוך הפועלים בישראל ומרכז למצוינות בחדשנות בחינוך באוניברסיטת טאלין שבאסטוניה. הסקירה מפרטת מדדי הצלחה, שיטות הערכה, השקפות עולם, חזון, מטרות, חברי צוות, בעלי תפקידים, דרך הכשרת חברי סגל, תקציב, שיטות עבודה, תשתיות טכנולוגיות, סביבות עבודה וקהלי יעד. הסקירה מסתיימת בחמש המלצות למרכזי חדשנות בחינוך.

  • סיכום

    על פי סקר שנערך בקרב 847 מורים וגננות בקטלוניה, ספרד, כדי לקדם מרחבי למידה חדשניים ולאפשר את פיתוחן של שיטות הוראה חדשניות, מוטב לעצב מחדש את הסביבה בבית הספר ולאבזר את בתי הספר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם כך, כדאי לחשוב מחדש על הפריסה המרחבית של הכיתה ועל העיצוב האדריכלי של בית הספר. כמו כן, כדאי לשלב שיטות הוראה חדשניות, גם כאלו שאינן בהכרח מבוססות-טכנולוגיה, אשר מעודדות עבודת צוות, פרו-חברתיות ופתיחות.

  • תקציר

    תנועת ההאטה בחינוך דוגלת בלמידה מעמיקה ומשמעותית, בהקשבה פעילה, בהאזנה למקצבים הפנימיים של הלומד, בחיבור לטבע ובביסוס וקישור הלימודים לתחומי העניין של התלמידים. כיום, למידה בית ספרית נחווית, במקרים רבים, כמסה כבדה ודחוסה של חומרי לימוד המוצגים לילד כנחוצים והכרחיים. כפועל יוצא משיטה זו, הילדים אמנם מצליחים לפתח טכניקות להתמודדות עם כמויות גדולות של חומרי לימוד. אבל, היכולות האלו באות על חשבון העמקה, סקרנות, פענוח, הבנה, משמעות, הנאה וחשיבה ביקורתית.

  • סיכום

    מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו. 

  • תקציר

    ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

  • סיכום

    מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי חושף, מנתח ומאפיין את השיח הממשלתי הנוגע ליזמות במערכת החינוך באמצעות ראיונות עם חמישים מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך. נקודת המוצא שלו היא שיזמות היא תופעה רב-מימדית החוצה גבולות דיסציפלינריים. הוא מבקש להשיב על שתי שאלות מרכזיות: 1) מהם השיח והתפיסות הרווחות בקרב קובעי מדיניות בכירים בתחום החינוך ביחס ליזמות?; 2) כיצד שיח זה מתכתב עם הספרות בנושא יזמות בעולם העסקי, במדיניות איזורית/גלובלית ובמערכות חינוך בעולם?

  • לינק

    סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

  • לינק

    מכון קרנגי לקידום ההוראה (Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching) הוא גוף מחקר אמריקאי שמבקש למצוא את הדרכים היעילות והטובות ביותר להטמיע חדשנות ושיפורים בתחום החינוך. המכון גיבש רשימה של שישה עקרונות-על להשגת שיפור במערכות חינוך קיימות, והם מופיעים ברשימה שלפניכם:

  • תקציר

    ברשימה שהופיעה במגזין "השפעה" של משרד החינוך מציג אל"מ ערן אורטל, ראש צוות חשיבה במרכז דדו בצה"ל, את אסטרטגיית "האוקיינוס הכחול", תיאוריה המבחינה בין חדשנות שגרתית, למשל טעם חדש של יוגורט, לבין "חדשנות ערך" – המשנה מהבסיס את האסטרטגיה העסקית של ארגון מסוים ולעתים אף את המבנה של השוק כולו, בדומה לשינוי פרדיגמה במדע לפי תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות".

  • סיכום

    Equity מדבר על הוגנות; השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות Equity הוא מדד להישגים, הוגנות והזדמנות בחינוך.ומכאן כאשר מדובר על מרחבי למידה חדשניים, עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שעבורה מרחב הלמידה קמה. להבין לעומק את הרקע והתרבות, את הצרכים של קהל היעד ומשם לצאת לדרך כדי לפתח עבורם מרחב שיסייע להם לשגשג ולצמוח (רותי סלומון, 2017).

  • לינק

    יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    למרות טענות רבות לגבי הצורך במחקר כדי לשפר את פרקטיקות ההוראה והלמידה, קישורים בין הוראה לבין מחקר עדיין חלשים. לכן, המחברים טוענים שיש להתמודד עם הנושא של קישור בין הפרקטיקה לבין המחקר בדרך שונה מאשר בעבר. מחקר לגבי הידע בחינוך צריך להתייחס למנהלי בית הספר ולמורים לפני שהוא מופץ, כדי שהוא יעוצב בהתאם למורכבות של הפרקטיקה החינוכית (Rey, Olivier; Gaussel, Marie, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).

  • לינק

    סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

  • לינק

    בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

  • לינק

    רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

  • תקציר

    יוזמות לרפורמה בחינוך נוטות להבטיח אפקטיביות גבוהה בכיתות, בייחוד כאשר מושם דגש על למידה מקוונת ועל משאבים דיגיטליים. אולם חסרים שינויים מעשיים במציאות של הכיתה או בארגון בית הספר. יוזמה אירופאית מרכזית שכותרתה "מרחב הגילוי הפתוח" (Open Discovery Space – ODS) בחנה את האתגר של הפיכת החינוך הבית-ספרי למודרני באמצעות יישום בקנה מידה גדול של מתודולוגיה פתוחה לשימוש בחדשנות מבוססת-טכנולוגיה. המאמר מתאר את תכנית החדשנות הזו שכללה בתי ספר ומורים מכל רחבי אירופה, שילבה למידה מוגברת טכנולוגיה בסביבות בית-ספריות רחבות יותר וסיפקה הכשרה למורים (Sotiriou, Sofoklis; Riviou, Katherina; Cherouvis, Stephanos; Chelioti, Eleni; Bogner, Franz, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין