רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).

במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).

מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).

מאמר זה חוקר את התפקיד שסיפור סיפורים עשוי למלא בלמידה מקצועית של מורים לאנגלית. המאמר מתבונן בדרכים שבהן סיפורים מעצבים את חיי היומיום שלנו, ומתייחס לאופן שבו הפוטנציאל ליצירת משמעות של סיפור סיפורים עשוי לאפשר לנו לקבל תובנות לגבי עבודתנו כמחנכים (Doecke, Brenton, 2015).

המאמר דן בחשיבות המשוב עבור הצמיחה וההתפתחות של מורים בארה"ב. הוא מציע טיפים למתן משוב למורים הכוללים: בדיקה מחדש של תיאור תפקיד המורה וציפיות לביצוע, זיהוי של נהלים לאיסוף נתונים וניהול שיחות כנות, אנושיות ומאפשרות צמיחה באופן קבוע (Fisher, Douglas; Frey, Nancy, 2015).

התפתחות מקצועית למורים מתחילים ולמורים ותיקים המבוססת על תוכניות ההכשרה או על התנסויות בית-ספריות היא צורך ייחודי במקצוע ההוראה (Cochran-Smith, 2009, Desimone, 2009). כדי שהתפתחות מקצועית תהייה משמעותית על מורי מורים לקיים מחקרים שיטתיים על האפקטיביות שלה במטרה כוללת לתמוך בלמידת מורים החל משלב ההכשרה הראשוני ודרך העבודה המקצועית לאורך השנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תכני רפלקציות של מורים מתחילים וותיקים שנאספו כתלקיטים כדי לבחון צמיחה של יכולות רפלקטיבית ולמידה מקצועית והשפעה על דרכי ההוראה כתוצאה מההשתתפות בלמידה מקצועית מתקדמת (Fox, R.K., Muccio, L.S., White, C.S., & Tian, J).

חקר מקרה זה מכוון לחקור את אמונותיהם של מורים לגבי למידת מורים בקהילות למידה מקצועיות והשפעתן על פעילויות למידה קולגיאליות בשתי מחלקות של בית ספר תיכון בהונג קונג. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה ותצפיות. המחברים מציעים כי לאמונות מורים יש תפקיד חשוב בסיוע או במניעה של יוזמות רפורמה בהתפתחות מורים (Tam, Angela Choi Fung, 2015).

מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).

המאמר מציג סקירת-על שמטרתה להעמיק את ההבנה והידע על הכשרת חונכים למורים מתחילים. הכותבים סקרו 10 מחקרים (1998-2013) שהתמקדו בנושא זה. התפתחות מקצועית של חונכים משמעותה מעבר ממעמד של מורה מנוסה למעמד של חונך השולט בדרכי הוראה ובדרכי חונכות. ניתן לראות הוראה וחונכות כשתי פרקטיקות נפרדות. בהמשגה של התפתחות מקצועית של חונכים במחקר ניכרות שתי גישות עיקריות:הראשונה: התפתחות מקצועית ולמידה בלתי-פורמלית של חונכים; השנייה: למידה פורמלית / תוכניות מובנות או למידה בלתי פורמלית מאורגנת (Aspfors, J., & Fransson, G).

למידה מקצועית בהוראה דיפרנציאלית (Differentiated Instruction) היא תהליך למידה מורכב עבור מורים מתחילים. מחקר זה בוחן את ההשפעה ההדדית שבין משאבי עבודה (כלומר, אוטונומיה של מורים ומאפיינים של קהילות למידה מקצועיות) לבין משאבים אישיים (כלומר, מסוגלות עצמית של מורים) המונחים כגורמים מכריעים להתמקצעות בהוראה דיפרנציאלית. המדגם כלל 227 מורים מתחלים מתוך 65 בתי ספר יסודיים (De Neve, Debbie; Devos, Geert; Tuytens, Melissa, 2015).

כדי שמורים מתחילים יתמידו בהוראה על שלב הקליטה להיות מספק מבחינה אישית ומקצועית, לכלול למידה מקצועית ממוקדת (Corbell et al., 2015), ולהציע תמיכה של מורים חונכים (Huling et al., 2012). כדי שתוכניות הקליטה תהיינה אפקטיביות עליהן להיות מובנות, כוללניות ותחת מעקב מתמיד. חונכים ומורים עמיתים הם תורמים מרכזיים בסיוע למתכשרים ולמורים מתחילים לבנות בטחון עצמי באמצעות תצפיות ומשוב מתמידים. עם זאת, תוכניות קליטה וחונכות עלולות להיות חסרות ערך משמעותי אם הן לא נבנות בגישה נכונה. המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים מתחילים (91 מורים מתחילים) בדבר שלב הקליטה למקצוע שהם חוו (Kidd, L., Brown, N., & Fitzallen, N).

למרות המחקר המקיף והיתרונות המתועדים, למידה שיתופית (cooperative learning) איננה נמצאת בשימוש נרחב באנגליה. חקר המקרה המתואר כאן מספק דוגמא אחת לגישור הפער בין הפוטנציאל של גישת הלמידה השיתופית לבין השימוש בה באמצעות בתי ספר העובדים יחד, ועם קהילה של אנשי סיוע, או מומחים, לצורך תמיכה (Jolliffe, Wendy, 2015).