המאמר הנוכחי מציג סקירה מקיפה ויישומית על אודות פלטפורמת הבלוג ועל תרומתו של הבלוג למחקר ולהוראה בעשייה האקדמית במקומות שונים בעולם. הבלוג יכול לשמש כמסד לאיסוף ולניתוח נתוני מחקר, כאמצעי לתקשורת ולשיתוף פעולה מחקרי וכפלטפורמה לפרסום אקדמי מהיר הנגיש לקהלים שונים. הבלוג עשוי לתרום גם לקידום קריאה וכתיבה אקדמית, לתקשורת בין הלומדים בקורס, להעמקה רפלקטיבית בתכנים הנלמדים ולהערכה חלופית. המאמר מציע להתייחס לבלוג כאל גשר המחבר בין מחקר לבין הוראה והתורם בו-זמנית לקידומם (ליאת ביברמן-שלו).

מחקר זה בוחן את הלמידה המווסתת עצמית שלומדים מיישמים בקורס מוּק, תוך התמקדות באופן שבו המוטיבציות של הלומדים ללמוד בקורס מוּק משפיעות על התנהגותם ועל השימוש שלהם באסטרטגיות של למידה מווסתות עצמית. לאחר חקירה כמותית של התנהגויות הלמידה של 788 משתתפים בקורס מוּק, נערכו ראיונות עם 32 לומדים. המחקר משווה את התיאורים הנרטיביים של ההתנהגות בין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית גבוהות של למידה מווסתת עצמית לבין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית נמוכות של למידה מווסתת עצמית. נמצאו הבדלים ניכרים בהתנהגויות הלמידה שאופיינו בתיאור עצמי בין שתי הקבוצות הללו בחמישה מתתי התהליכים שנבחנו (Littlejohn, Allison; Hood, Nina; Milligan, Colin; Mustain, Paige, 2016).

אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).

במחקר זה, המחברים מתכוונים לבסס הוראה ולמידת עמיתים בקרב סטודנטים על ידי שימוש בפרויקט ויקיספר (Wikibook) בקורס "מבוא לבלשנות" במכון לחינוך בהונג קונג (Hong Kong Institute of Education). הסטודנטים התבקשו לעבוד בקבוצות ולכתוב ספר אקדמי מקוון, וטכנולוגיית הוויקיספר מאפשרת לסטודנטים עריכה ותגובת עמיתים מקוונת זה על עבודתו של זה (Wang, Lixun, 2016).

שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).

הסוגיה של הבנה מעמיקה של מסגרת קורסי ה-MOOC היא נושא מרכזי בתחום המחקר האיכותני. אולם, תשומת לב מועטה מדי ניתנה למסגרת של קורסי ה-MOOC. מאמר זה מבקש להכניס את מתודולוגיית ה-Netnography (ענף של אתנוגרפיה המנתח את התנהגות הגולשים באינטרנט) להקשר זה, על ידי הצגת תיאור של קהילת Coursera כדי להבין בצורה טובה יותר את הקהילה הזו. תרומתו של המאמר מגולמת על ידי מתן פרטים לגבי קהילת Coursera דרך המעורבות של החוקרים בקהילה זו (Saadatdoost, Robab; Sim, Alex Tze Hiang; Jafarkarimi, Hosein; Jee Mei Hee, 2016).

מחקר זה בוחן תפיסות של סטודנטים הקשורות ליישום של תלקיט מקוון (Electronic portfolio) בהקשר של ההשכלה הגבוהה הטייוואנית. רואיינו שלושים סטודנטים באוניברסיטה טייוונאית, וניתוח הנתונים כלל 14 תלקיטים מקוונים של מרואיינים ותשובות ל-281 שאלונים תקפים מסטודנטים שלא רואיינו. המחקר מציג את פרספקטיבות הסטודנטים תוך שימוש בתיאורים טקסטואליים ומצגות ויזואליות הקשורים לפיתוח תלקיטים מקוונים. מודל תלת-שלבי, שפותח עבור המחקר, מחבר חמישה גורמים החיוניים להצלחה עבור יישום תלקיטים מקוונים בטייוואן (Pei-Hsuan Hsieh, Chun-I Lee, Wei-Fan Chen, 2015).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

מקומות עבודה מאמצים יותר ויותר את הלמידה המקוונת לצורך תמיכה בהתפתחות מקצועית וללימודי המשך; אולם, בהשכלה הגבוהה, נעשה שימוש בלמידה מקוונת בעיקר ככלי לתמיכה בהוראה. כעדיפות חדשה יחסית באוניברסיטאות, מאמר זה חוקר מה משפיע על האימוץ שלה. האתגרים שזוהו בספרות המחקר כוללים מאפיינים ארגוניים של האוניברסיטאות כגון: האוטונומיה של סגל ההוראה ופרספקטיבות אקדמיות נפוצות. הגורמים שזוהו כמשפיעים על אימוצה של למידה מקוונת כללו את התשתית המוסדית, את המיומנויות ואת העמדות של הצוות, ואת הציפיות הנתפסות מצד הסטודנטים (King, Emma; Boyatt, Russell, 2015).

מאמר זה העריך באיזה אופן אקדמאים באוניברסיטה בגודל בינוני בבריטניה השתמשו במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה. האקדמאים התייחסו לתמיכה פדגוגית פורמלית ולנגישות של תלמידים למכשירי אייפד כחשובים עבור שימוש אפקטיבי במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה (Aiyegbayo, Olaojo, 2015).