השכלה גבוהה
מיון:
נמצאו 169 פריטים
פריטים מ- 161 ל-169
  • לינק

    מחקר זה בחן את הקשרים בין הרגשות של המורים בהוראה לבין הגישות שלהם להוראה בקורסים אינדיבידואליים. התוצאות מציעות שקיימים קשרים משמעותיים בין הדרכים שבהן המורים חווים באופן רגשי את ההקשר של הוראה לבין הדרכים שהם ניגשים בעזרתן להוראה שלהם, כאשר רגשות חיוביים מקושרים לגישות להוראה הממוקדות בסטודנט ורגשות שליליים מקושרים לגישות העברה. הקשרים מסייעים להסביר מדוע אסטרטגיות הוראה חדשות עשויות לא להצליח או אפילו לא יאומצו (Trigwell Keith, 2012).

  • תקציר

    המאמר מציג דיון על רכיב הכנת המחקר עבור תכניות דוקטורט כדי לעורר חשיבה ודיאלוג אודות מחקר חינוכי ופרקטיקות טובות יותר בהכנה ובהכשרה של מורי מורים—חוקרים. הוא סוקר שלוש שאלות, על למידה אודות מחקר, למידה כיצד לבצע מחקר, וכיצד למידה על וביצוע של מחקר חינוכי יכולים להמשיך מעבר לתכניות הדוקטורט. הוא מציג מסקנה על הצורך במחקרים אמפיריים והערכת תכניות כדי לחזק את ההכנה של מחקר חינוכי (Lin, E., Jian, W., Spalding, E., Klecka, C. L., & Odell, S. J.).

  • סיכום

    הכותבים מגדירים משוב מקדם (sustainable) כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם (Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J).

  • סיכום

    המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)

  • לינק

    למרות העלייה הגדולה במספר המוסדות ובמספרי הסטודנטים הלומדים בהם, ליוצאי אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים סיכוי רב יותר להתקבל ללימודים ולהגיע לכלל סיומם המוצלח. ההמאמר מתאר תמונת מצב חברתית שעדיין זורר בה אי שוויון הזדמנויות, סוקרים גישות קיימות ומעלים שאלות הנוגעות לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לבני עדות המזרח, לתושבי יישובי הפריפריה, לערבים ולנשים. ישנן בעיות חברתיות ומשפטיות הנוגעות ליישום מדיניות של העדפה מתקנת; לטענת המחברים ללא רפורמות הכוללות פעילות אקטיבית, לא יצטמצמו בעתיד הנראה לעין הפערים הקיימים במערכת ההשכלה הגבוהה. (מיכל סלע, יובל עברי)

  • רפרנס

    בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.

  • מאמר מלא

    במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך", הציג ד"ר וונלסקי בהרצאתו ארבע קטגוריות עיקריות של רפורמות בינלאומיות: א."השכלה לכל" שהחלה ברבע האחרון של המאה ה-19 ב.רפורמות מבניות, בייחוד לאחר מלחמות העולם אשר גיוונו את תכניות הלימודים בהתאם לצרכי שוק העבודה (בי"ס עיוני ומקצועי) ג.בתי הספר האפקטיביים – המתמקדת בשיפור ההישגים והתאפיינה בשתי מגמות שונות: בתי ספר בניהול עצמי והטעמת עקרונות שוק בחינוך. ד.רפורמות ממוקדות למידה המתגבשות ומייצגות את שנות האלפיים וכלכלת השירותים החדשה כאשר ישנה התבוננות אל תוך שוק העבודה והדרישות מהיחיד והפרופיל הנדרש ממנו. המאפיין העיקרי של הרפורמה הוא Problem Based Learning. ההשלכות לכך, בין השאר, הן הרחבת משקל ההערכה הבית-ספרית, תחליפים למבנה הכיתה המסורתית ולמידה המתמשכת לכל אורך החיים. (עמי וולנסקי)

  • מאמר מלא

    מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין