המחבר טוען כי הטאבלטים לא הצליחו לחדור להשכלה הגבוהה, מאחר והשימוש בטאבלט לא מתאים לעבודה בכיתה. מכשירי הטאבלט Xoomsהם פלטפורמות אלגנטיות לצפייה בסרטים ולגלישה בפייסבוק. אך בעוד הם מצטיינים בפעילויות של צריכת תוכן, הם לא מתאימים לפעילויות של יצירת תוכן מורכב. ומחקר ויצירת תוכן דרושים לעבודה בכיתה (Derrick Wlodarz, 2014).

המאמר דן בהיבטים השונים של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOC) וההשפעה שלהם על ההשכלה הגבוהה מדצמבר 2013. המאמר מדגיש מספר חששות של אנשי אקדמיה לגבי קורסי ה-Mooc, כולל חששותיהם שהקורסים הללו הורסים את ההשכלה הגבוהה. במאמר מוצגים ומופרכים מספר מיתוסים לגבי קורסי ה-MOOC וההשלכות שלהם עבור ההשכלה הגבוהה (Fox, Armando, 2013).

המאמר מציג מידע לגבי השילוב של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOCs) בהשכלה הגבוהה בארה"ב. המחברת בוחנת את החדשנות החינוכית, את המועצה האמריקאית לחינוך (the American Council on Education (ACE), ואת ההערכה לפני הלמידה, או מתן נקודות זכות לתואר עבור למידה קודמת (Sandeen, Cathy, 2013).

המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

המהפכה מתקרבת להשכלת הגבוהה האמריקאית, מהפכה שתסחף את המודל העסקי המיושן ותגביר את כניסתם של מתחרים חדשים.במהלך העשור הבא, ייאבקו מוסדות בארה"ב ובמדינות אחרות עם סקטורים בשלים של השכלה גבוהה כדי להצדיק את הערך ואת העלות של תכנית לתואר בקמפוס כאשר סטודנטים יכולים להינות מאותו תוכן ומחוויית הלימוד בכיתה ממנחה מקוון הנמצא בעיר אחרת או מעבר לאוקיינוס(Bruce Guile and David Teece, 2013).

הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להתבונן במעבר של מורים מקוונים להוראה מקוונת תוך התמקדות בפרקטיקות המוצלחות שלהם . הממצאים של מחקר זה הצביעו על כך שכאשר המורים תיארו את הפרקטיקות המוצלחות שלהם, הם לעתים קרובות קישרו אותן לתפקידים המשתנים שלהם ולייצוג החדש של "העצמי" שלהם בתוך הסביבה המקוונת. (BARAN, EVRIM; CORREIA, ANA-PAULA; THOMPSON, ANN D , 2013).

מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

המחקר הנוכחי בדק דגם משולב (blended model) של למידה שבו הלומדים השתתפו בשיעורים רגילים ונדרשו להשתתף גם בקורסים מקוונים. החוקרים מצאו שלמרות שרוב הלומדים חשו שייכות לקהיליית החקר שנוצרה, היו מכשולים ניכרים למוכנות שלהם להיענות בצורה מלאה לדעות של אחרים. במחקרים שונים נמצא כי לומדים בדרך מקוונת מסויגים ממתן ביקורת ומנטילת חלק בדיונים עם אחרים (Hughes & Daykin, 2002), מתקשים בהיבט הטכני (Dewiyanti et al., 2005), משקפים חולשה כללית ביצירת אינטראקציות חברתיות (Muilenburg & Berge, 2005). טענת הכותבים היא שההקשר התרבותי מהווה אף הוא גורם משפיע על למידה מקוונת, ויש לקחת אותו בחשבון בתהליכי תכנון של קורסים מקוונים (Austin, R. S., & Hunter, W. J).

המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/

מאמר זה מדווח על תוצאות סקר שנערך בין 529 מרצים באוניברסיטה בבריטניה שענו על שאלות לגבי האמונות הפדגוגיות שלהם ופרקטיקות ההוראה המקוונת (Owens, Tessa, 2012(.

המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).