לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative). הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע (Quinn Burke , 2014).

הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

המאמר דן בניסויים שנעשו לגבי הקורסים המקוונים הפתוחים ההמוניים (קורסי ה-MOOC) באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) ובמחויבות ארוכת הטווח של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan) לקורסי המוק (Dian Schaffhauser).

עפ"י מודל "הופכים את הכיתה" התלמידים צופים בסרטונים כהכנה לשיעור ובכך עוברת האחריות ללמידה אליהם. במרכז ללימודים אקדמיים הוחלט לבחון את יישום הכיתה ההפוכה כחלק ממחקר רחב היקף שאף פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי – The European Journal of Open, Distance and E-Learning. במחקר נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורס לתואר ראשון – "עולם הפרסום והמדיה במאה ה 21" – בבי"ס סרנת לניהול. ממצא מרכזי שעלה מתשובות הסטודנטים היה שהסטודנטים מעדיפים בבירור לצפות בסרטוני הקורס במהלך השיעורים עם המרצה ועם העמיתים ללמידה. מניתוח תשובותיהם עולה שהעדרו של מרצה המנווט את התהליך הלימודי, עונה על שאלות, מסייע בהבהרת נקודות לא ברורות הינה הסיבה המרכזית לאי העדפתם לצפייה בסרטונים מחוץ לכיתה (גילה קורץ).

המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).