המורה והמחנכת רותי בן ישי כתבה מאמרון מעניין ברשת "שלובים" המחזק את עדויות המורים בשדה לקשיים המנטאליים של תלמידים להסתגל לבחינות במחשב/אינטרנט הדורשות כישורי חשיבה וניתוח ביקורתי. קשה כנראה לשנות הרגלי עבודה של שנים ולכן התלמידים הנחשפים להתמודדות קוגניטיבית אחרת מופתעים. כותבת רותי : "הם יודעים לדקלם ש"עם חומר פתוח" – זה יותר קל ". אבל כאשר הם לא נדרשים להפעיל זיכרון ושינון ולתאר במבחן נתונים, להסביר אותם", הם ומופתעים וקשה להם למרות שלמדו בכיתה לנתח נתונים ולהתמודד עם קטעי unseen בגיאוגרפיה. הלקחים ממקרה זה : כל החלטה מערכתית לביסוס הערכה המבוססת על יכולות קוגנטיביות גבוהות צפויה ככל הנראה להיתקל בשטח בהתנגדות מנטאלית של הלומדים ותהליך השינוי הוא לא פשוט.

הוראה-בשיתוף דורשת ממורים כוללים ומורים לחינוך מיוחד לתכנן, ללמד ולהעריך בצוותא את ההוראה באופן שוטף. ללא תכנון משותף מורים עובדים במקרה הטוב בהקבלה או תגובתית. המטרה של תכנון משותף היא שהמורה לחינוך מיוחד יביא את יכולותיו הייחודיות ובהן הבחנה בשונות, התאמה, תמיכה בהתנהגויות חיוביות ופדגוגיה לשיעור כדי שרוב התלמידים יצליחו לעבד וללמוד את חומר הלימוד בפעם הראשונה שבה הוא מוצג לכיתה (Murawski, 2009). מורים המלמדים בדגם של הוראה-בשיתוף בדרך נכונה הם אלה המנצלים את העובדה שיש שני מבוגרים בכיתה. על מורים בשיתוף להיות בעלי יכולת להסביר ולהדגים דרכים שבהן הם מאפשרים ומספקים הערכות חלופיות, ומתייחסים לתלמידים באופן אישי בהחלטה על מידת שליטתם בסטנדרטים של תוכן ותוכניות לימודים (Murawski, W.W., & Lochner).

לראשונה, השתתפה סין לפני שנה במבחני פיז"ה הבינלאומיים וכאשר התפרסמו הנתונים השנה הופתעו כל המומחים בעולם בכלל ומומחי ההערכה של פיז"ה בפרט מהישגי התלמידים הסיניים במחוז שנחאי . סין בחרה להופיע במבחני פיז"ה עם מחוז שנחאי, המונה 20 מיליון תושבים והנחשב כמעצמה תעשייתית בפני עצמה. הסינים דחקו מראש הרשימה את פינלנד ואת סינגפור והוכיחו כי מערכת החינוך שלהם, טובה יותר. לדעת המומחים , התוצאות משקפות מסורת ארוכת שנים של למדנות וחינוך בעיר שנחאי שלא קיימת בהכרח במחוזות אחרים בסין. אם כי יש לציין כי מערכת הכשרת המורים היעילה של שנחאי מופעלת גם במחוזות נוספים בסין, ולכן נראה כי דרכה של סין להיות מעצמה מובילה אינה מקרית. כתבה במדור חינוך של עיתון ניו יורק טיימס ( SAM DILLON).

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מתכבדת להביא להלן את תמצית הממצאים ממחקר פיזה 2009. המחקר נוהל ובוצע בישראל על-ידי צוות ראמ"ה (ד"ר ענבל רון-קפלן, ד"ר יואל רפ, וגב' אימאן עואדיה). ממוצע ההישגים באוריינות קריאה בישראל הינו 474 (ממוצע ה- OECD הינו 493). ממוצע זה מדרג את ישראל במקום ה-36 מבין 64 המדינות שהשתתפו במחקר פיזה 2009. מגמות בהישגים לאורך השנים: בין שנת 2006 לשנת 2009 ההישגים של תלמידי ישראל באוריינות קריאה עלו ב-35 נקודות (ובסך הכול ב-22 נקודות משנת 2002). מבין המדינות המשתתפות ישראל נמצאת במקום השלישי במידת השיפור בהישגים. השיפור בין 2006 ל-2009 בא לידי ביטוי גם בהתפלגות התלמידים על-פני רמות הבקיאות: שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות עלה ב-2% (בנוסף לעלייה ב-1% מ- 2002), ושיעור התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות ירד ב- 12% (לאחר עליה של 6% בין שנת 2002 ל- 2006).

לדברי מנהלת בית ספר תל"י גילה, מדלן לביאן , כלי ההערכה החדש אינו פשוט, אבל מנהל שהוא גם מנהיג יכול לעשות בו שימוש לקידום המורים ולהעצמתם. כלי ההערכה מסייע למנהל ליצור שיח מקצועי ברמה גבוהה יותר עם מוריו. לדבריה, הערכת המורה עם הכלי החדש אינה דומה למצב שהיה עד כה, שבו היה המנהל נכנס לכמה דקות לצפות בשיעור לדברי מפתחות הכלי, לפני הפיתוח חובר בראמ"ה מסמך המתאר בצורה ברורה מהי הוראה טובה, על סמך מחקרים וידע שהצטבר בנושא זה בארץ ובעולם . המסמך שימש בסיס לבניית כלי ההערכה, הכולל ארבעה מדדי על להצלחת מורים. המדדים הם; תפיסת התפקיד של המורה, רמת הידע שלו בתחום הדעת, היבטים לימודיים וחינוכיים בניהול השיעור והשתתפות המורה בקהילה לומדת בביה"ס או בתחום הדעת שלו.

השיטה המקובלת להערכת מורים (המנהל מבקר בשיעור ונותן ציון טוב) אינה מועילה. אם רוצים לשפר את ההוראה (כדי לשפר את הלמידה), יש לאמץ שיטות הערכת מורים חדשות. שיטות כאלה מופיעות לאחרונה במערכות החינוך המתקדמות . איך הופכים את הערכת המורים ליעילה? מומלץ לעבור מתהליך הנתון בלעדית בידי המנהל (או המפקח), ובו מושקעת האנרגיה בהערכת שיעורים יחידים, לתהליך דינמי שחלקו לא פורמלי והוא נתון בידי צוותי מורים. כדי שזה יתרחש, מרשל (Marshall, 2005) מציע לעבור: מהערכת הוראה תקופתית לניתוח מתמיד של הלמידה;מהערכת שיעורים יחידים להתמקדות ביחידות לימוד שלמות; מהתמקדות במורה אחד להפעלת צוותי מורים; מביקורי כיתות מעטים ומתואמים מראש לביקורים רבים ולא מתואמים מראש; מתיאור מפורט של שיעורים יחידים לדגימה מהירה של שיעורים רבים ( פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א).

מחקר חלוץ זה בא לשפוך אור על עמדות המנהלים ביחס להערכת מורים על מנת להבין את מידת החשיבות שהם מייחסים להערכת מורים כחלק מתפיסת התפקיד שלהם, מהן המטרות של הערכת המורים? כיצד הם עושים זאת ומהם הגורמים החוסמים או המסייעים למנהלים בכל הקשור להערכת מורים? תפיסותיהם של 12 מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים בבתי הספר היסודיים , במגזר היהודי באזור הצפון , נחקרו באמצעות ראיונות עומק. ממצאי המחקר מצביעים על פער בין תפיסה לבין ביצוע: בין תפיסת המנהלים את הערכת עבודת המורים כחשובה וכתורמת להתפתחותם המקצועית, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, לבין פעולות ההערכה עליהן הם מדווחים. נמצא שלרוב ההערכה אינה מקצועית, אלא חד-כיוונית, והעדות היחידה לביצועי מורים נאספת ברובה על ידי המנהלים. אלה מרבים באופן יחסי לעשות שימוש בהערכה סמויה, מניפולטיבית, אינטואיטיבית, ומזדמנת וממעטים יחסית לעשות שימוש בתהליכי הערכה שיתופיים, עקביים ושיטתיים הכוללים כלים וקריטריונים מובנים , תקפים ומהימנים. נראה שפער זה קשור לממצאי המחקר הנוכחי המצביעים על חסמים פנימיים, שמקורם במנהלים עצמם, וחסמים ומגבלות חיצוניים, שמקורם בקובעי המדיניות ( קורלנד, חנה ).

מאמר זה מתאר מחקר הבוחן אפשרות של שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת וירטואלית כדי לשפר את ההערכה מעבר לשיטות הישנות להערכה הנפוצות כיום. יש צורך בהתקדמות כזו בהערכה משום שהשיטות הנוכחיות של בחינה והערכה אינן מדדים תקפים למדידת ביצועים פסיכולוגיים ואינטלקטואליים מתוחכמים. שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת כדי להעביר גרסאות ממוחשבות של מבחנים המבוססים על פריט אינו מראה את כוחו של ה-ICT לגבש הערכה באמצעות התנסויות עשירות ומגוונות שמאפשרות לצפות ולנתח את ביצועי התלמידים. כדי להדגים גישה זו, המחברים מתארים מחקר מוקדם שלהם לגבי שימוש בטכנולוגיות מוטמעות כדי לפתח הערכות ביצוע מתוקשבות. ההערכות המתוקשבות שהמחברים יוצרים משלימות ולא מחליפות את המדדים המתוקננים הקיימים על-ידי הערכת המיומנויות שלא ניתן לבחון באמצעות מבחני נייר ועיפרון או הערכות ביצוע מעשיות בעולם האמיתי ( Jody Clarke-Midura, Chris Dede).

מרצים ומורי מורים המשלבים כתיבת בלוגים ע"י סטודנטים בקורסים שלהם מתלבטים לעתים כיצד להעריך את הבלוגים כחלק מהציון בקורס. הדילמה: סטודנט /ית הכותב/ת בין 5 ל25 פוסטים במסגרת הקורס אינו בהכרח הסטודנט האיכותי. כמות הפוסטים בבלוג אינה בהכרח מדד. ד"ר מרק סמפל , מרצה ומורה במכללה ובאוניברסיטה מציע סולם של 5 דרגות להערכת בלוגים של סטודנטים. בין התבחינים במתווה : הבלוג ממוקד ומעיד על חשיבה מעמיקה, כלומר , מציג נקודות מבט שונות ומעניינות , הבלוג ממוקד ומציג רעיונות בצורה סבירה , הבלוג ממוקד אבל הוא רק מסכם החומר ואינו מציג נקודות מבט אחרות , הבלוג אינו ממוקד ונוטה לחזור על נקודות שסטודנטים אחרים כבר העלו קודם.

במקביל לרצון לשפר את הישגי התלמידים ולהדגיש את ערכי הלאומיות היהודית-ישראלית, מתרחשת בימים אלה במשרד החינוך תחילתה של רפורמה חינוכית שקטה ועמוקה, רפורמה אשר תשנה את פני החינוך בארץ. כן, כן, ימות המשיח נחתו עלינו לטובה עם השנה החדשה. במסגרת מדיניות "אופק חדש" קיימת התחייבות לבצע הערכת מורים על-ידי מנהלי בתי הספר. הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) יחד עם המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית אבני ראשה פיתחו כלי להערכת מורים. אחרי הפיילוט וההרצה הראשונית של הכלי הוא יוצא לדרך באמצעות השתלמויות מנהלים.

ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".

הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי) בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא. הבסיס להערכה כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?

תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים. במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים. מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי).