בספר "מורים כלומדים" טוענת הכותבת פרופ' שרון פיימן-נמסר שלמידה רצינית ומתמשכת של מורים היא תנאי חיוני ללמידה אמיתית של תלמידים. היא בוחנת כיצד מורים רוכשים, יוצרים ומשתמשים בידע על הוראה במסלולי הנתיבה המקצועית שלהם. זהו אוסף מאמרים חשוב המעיד על התפתחותו של גוף ידע רחב על למידת מורים שבו יש לכותבת עצמה תפקיד מרכזי. הספר מציג מדגם של ידע שנוצר לאורך שנים כשהמכנה המשותף לו הוא ראיית המורים כלומדים. הוא מיצג את פירות מסעה של הכותבת מעבודתה ממורה, דרך היותה מורת מורים במסגרות של הכשרה ועד העיסוק במחקר הכשרת מורים ולמידת מורים. הספר משקף את השפעה של עמיתים, מורים ולומדים שקידמו את חשיבתה על התכשרות להוראה ותרמו לצמיחתו של גוף ידע שהפך לתחום מחקר מובחן. ( Feiman-Nemser, S ) .

המחקר , שגובש בשנת 2012 ע"י Woodgate-Jones, Alexandra , בדק את הפוטנציאל הגלום בשינוי התנסות פרחי ההוראה (תכנית ההכשרה PGCE) במהלך התפתחותם המקצועית בבתי הספר באנגליה. מדובר על מחקר איכותני שנערך בכמה בתי ספר בדרום אנגליה במטרה לבדוק את ליווי פרחי ההוראה בבתי הספר באמצעות קהילות מעשה בחינוך ( קהילת עמיתים). ממצאי המחקר מלמדים על התרומה החיובית שנמצאה בפעילות של קהילת מעשה בחינוך לטובת פרחי ההוראה. לאור זאת, מומלץ ע"י החוקרת כי בתי הספר באנגליה בהם מתנסים פרחי ההוראה באנגליה יקימו ויטפחו קהילות מעשה בחינוך כביטוי כמסגרת יעילה מוכחת לתמיכה בהתפתחות המקצועית של פרחי ההוראה וללמידת עמיתים שיתופית (Woodgate-Jones, Alexandra ).

שני מאמרים אקדמאיים שהתפרסמו לאחרונה בנושא יישום חקר רשת (webquests) בהוראה ובלמידה מלמדים כי שיטת חקר הרשת הוותיקה לא פסה מהעולם ויש לה עדיין אפקטיביות רבה בהכשרת מורים בסביבה מתוקשבת . המאמר הראשון מדווח על יישום חקר הרשת בהכשרת מורים לשפות זרות באוניברסיטה בדרום אמריקה ( קולומביה) . במאמר מתואר תהליך היישום וההטמעה של שיטת חקר הרשת בקרב פרחי ההוראה בדרום אמריקה. המאמר השני של Hope J. Hartman מתייחס ליישום שיטת חקר הרשת בהכשרת מורים בארה"ב ומונה את היתרונות המטה-קוגניטיביים של השיטה כאמצעי לטיפוח יצירתיות בתהליכי הלמידה המתוקשבים של פרחי הוראה והמעורבות שלהם בתהליךהבניית החקר המתוקשב.

סקירת המידע עוסקת בהיבטים בינלאומיים של מורי מורים. בין הנושאים בסקירה: דוגמאות לסטנדרטים וקריטריונים נדרשים בקרב מורי מורים מומחים (ארה"ב), סטנדרטים מקצועיים למורי מורים: כיצד לטפל במורכבות, בבעלות ובתפקוד? (הולנד) , המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים: חקר עמדות מורים מתחילים ומורי מורים (בינ"ל) , לדרג את מורי המורים (ארה"ב) , השקפות על מדיניות מורי מורים במדינות אירופאיות (בינלאומי) ,גישה מחדשת להכשרת מורי מורים (קנדה) ועוד ( דזירה פז ועמי סלנט) .

מאמר זה חולק את הממצאים ממחקר פעולה שיתופי (Participatory Action Research) בן שלוש שנים סביב הבחירה, היישום והאפקטיביות של טכנולוגיות חינוכיות לשם הגברת הלמידה בהכשרת מורים של סטודנטים בשנתם השנייה הלומדים הוראה לבית הספר היסודי (Latham, Gloria and Carr, Nicky, 2012) .

בשנה"ל תשע"ב הושקה בטכניון תכנית "מבטים– מהנדסים/ מדענים" בחינוך טכנולוגי מדעי, שבמסגרתה שבים בוגרי הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מלגת שכ"ל מלאה. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. זוהי תכנית ייחודית לטכניון, אותה הוא החליט גם לממן בשלב הראשון. משך התכנית הוא שנת לימודים אחת, וניתן להתחיל ללמוד בה לאורך כל שנת הלימודים – גם בסמסטר השני.

קרוב ל 15- אלף סטודנטים לומדים השנה להוראה לתארים ראשון ושני שמשרד החינוך משקיע מיליונים בתכניות הסבה להוראה כאשר בוגרי מכללות רבים לא משובצים לעבודה מחוסר מקום. בישראל פועלות 23 מכללות לחינוך, זאת בנוסף לחמש מחלקות בתי"ס לחינוך באוניברסיטאות. 11 מכללות פועלות במגזר החילוני, 9 במגזר הדתי ו 3- במגזר הערבי. המכללות פרוסות בכל הארץ: שמונה בצפון ובחיפה, שבע בתל אביב ובמרכז, חמש בירושלים ושלוש בדרום. המכללות בישראל מכשירות מורים במסלולי לימודים לתואר ראשון ושני בשילוב תעודת הוראה ולימודים לתעודת הוראה לאקדמאים ( שרית יעקב).

הכשרת המורים במגזר הערבי מתקיימת בעיקר במכללות ובמסלולים נפרדים למגזר זה. בין החידושים הבולטים : פתיחה של ארבעה תכניות לימודים לתואר מוסמך בחינוך, ניהול וארגון מערכות חינוך , הוראה ולמידה , חינוך מדעי וחינוך לשוני ( שרית יעקב ) .

בתי הספר והמכללות לחינוך מציעות השנה תכניות לימודים חדשות לצד שדרוג התכניות הקיימות. התכניות מגוונות מאד, יצירתיות ומותאמות לצרכי השעה , כמו הרחבת חוק חינוך חינם , מתן מענה ללקויות למידה ולילדים ונוער בסיכון וחיבור לקהילה ולעולם. משיחות עם העומדים בראש התכניות עולה כי הביקוש ללימודים בכל הקטגוריות נמצא בקו עלייה ( שרית יעקב) .

עבודה זאת חוקרת אפקטים שונים של הוראה מבוססת חקר על היבטים של אמונות סטודנטים להוראה המתייחסת ללמידת מדע דרך חקר והביצוע שלהם ליישם תהליך חקר מדעי. נעשה שימוש בלימוד מקרה ונאסף מידע באמצעות ראיונות, תצפיות ותעוד בכתב. נבחרו שתי קבוצות של סטודנטים להוראה הנמצאות בשלב הטרום הוראתי, בעלות נסיון שונה ברקע הוראת המדעים שלהם. הם למדו גם מדעים וגם תהליך חקר מדעי ( Tatar, Nilgn).

ממחקר זה ניתן ללמוד שלרוב הסטודנטים יש את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית מקוונת והם יכולים להצליח אבל יש כאלה שיאלצו להתמודד עד שירכשו את המיומנויות. כל מוסד אקדמי הרוצה להתחיל עם למידה מקוונת, חייב להערך, להכין מודולות למידה ומערך תרגול, כדי לעזור לסטודנטים אשר עלולים לצרוך אסטרטגיות כאלה כדי להצליח בלמידה מקוונת. יש צורך להתמקד בהגדרת איזה קבוצת מיומנויות נדרשת להתמודדות עם בעיה. לאחר שהיא הוגדרה, יש לפתח דרכי הוראה מתאימות ( Cathy Galyon Keramidas ) .

המחקר בוחן את הפער בין הכשרת מורים כללית והכשרת מורים לחנ"מ תוך התמקדות בנושאים שמבדילים או יוצרים פער בין שני תחומים אלה. לדעת הכותבים חוסר בדגשים משותפים הוא הסיבה המרכזית לפער העמוק בין שתי הקהיליות הללו. למרות זאת, הטענה היא שצריך למצוא מרחבים של שיתוף פעולה שיהיו בעלי פוטנציאל של איחוד ויצירת סינרגיות חדשות בין שני התחומים. מרחב שיתופי שלישי הוא הבנת תפקיד האונ' בהכשרה. צומת הדרכים שבה נמצאות תוכניות ההכשרה האוניברסיטאיות יוצרת הזדמנות לשיתוף פעולה בין שתי הקהילות המדוברות. הן יכולות לנסות להבהיר מהי התרומה הייחודית האפשרית של האוניברסיטאות להכשרה, לאור מקורות הידע הרבים המצויים בהן ( Cochran-Smith, M., & Dudley-Marling, C ) .

המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

כדי להבטיח שמערכת כוללת הון אנושי ראוי , עליה להבטיח תהליכי סינון והכשרה הולמים. נייר עמדה זה נכתב במטרה לסייע למקבלי ההחלטות לבחון את תהליכי המיון הקיימים , להכיר את החלופות ולשקול תהליך אחיד או מתוקנן של מיון לתכניות ההכשרה. שתי מורכבויות מרכזיות קיימות בתהליך המיון הנוכחי – חוסר סטנדרטיזציה והבנייה בין ובתוך מכללות, ושימוש במסנן קוגניטיבי באופן שלעתים עשוי לחטוא למורים הרצויים. במילותיו של קורצ'אק : "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם" . נייר העמדה נכתב בסיוע מומחים בחינוך, בתהליכי הכשרה במכללות ובמיון והוא מתבסס , בנוסף על הידע של בכותבות , על סקירת ספרות מקיפה ( בנושא תהליכי מיון בכלל ובתהליכי מיון להכשרת מורים בעולם ובישראל בפרט) ועל סקר שנשלח למכללות בנושא המיון לתכניות ההכשרה, עליו השיבו 10 מכללות , גדולות וקטנות , ומשלושת המגזרים ( ממלכתי , ממלכתי-דתי , לא יהודי) ( ג'ודי גולדנברג , בתיה בר לב , ליאת בסיס).