מחקר חדש מראה שמורים שזוכים לפחות הכשרה פדגוגית צפויים יותר לעזוב את ההוראה . המחקר בדק את סבירות ההישארות במקצוע ההוראה בקרב מורים חדשים למתמטיקה ולמדעים (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, and Henry May, 2012).

מחקר של מורים מתואר יותר ויותר כהיבט חשוב בהתפתחות המקצועית. בתגובה, תכניות להכשרת מורים משלבות מחקר מורים בתכניות הלימודים שלהן. המחברים מדווחים על תהליכי מחקר שיתופיים של שתי קבוצות של סטודנטים להוראה בתכנית להכשרת מורים באוניברסיטה, תוך התמקדות בעיבוד ובקבלת החלטות (Marjolein Dobber, Sanne F. Akkerman, Nico Verloop, Jan D. Vermunt).

מאמר זה נועד לבחון את מערך השינויים והתמורות בהכשרת מורים בחינוך החרדי במבט היסטורי ועכשווי, ולנתח את מערכת יחסי הגומלין אשר טוותה תובנות בין מדיניות – העל ובין "השדה". 'מדיניות-על' מייצגת את תפיסות-העל של האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, ומנגד-את תפיסות-העל של המנהיגות החרדית. ה'שדה' מייצג את נקודת המבט של הסמינריסטיות (המתכשרות להוראה), של המשתלמות (המורות בפועל) ושל מנהלי הסמינרים. השאלה היא כיצד אפשר לגשר על הפער שבין מדיניות-העל ל'שדה', ובין מוקדי ההשפעה הפועלים על השדה ובשדה, במארג מורכב המייצג אינטרסים דומים ומנוגדים כאחד (לאה ריימן, 2012).

במסגרת הסקירה המקיפה תוארו כמה וכמה מיזמים מובילים בעולם לסימולציה מתוקשבת של הכשרת מורים והדרכת מורים , ביניהם : המיזם של המרכז האוניברסיטאי של גרינוויל UCG , מערכת ה-SimSchool, ארה"ב, היא מערכת סימולציה ממוחשבת חדשנית שבאמצעותה מורים ופרחי הוראה מתנסים בהוראה, מערכת הסימולציה של Simiosys, פיתוח משחקים רציניים לפיתוח הכשרת מורים באוניברסיטת מרכז פלורידה, ובשיתוף פעולה עם קרן החינוך האברמן Haberman, מערכת הסימולציה SimTeacher.com בה נעשה חידוש אוטונומי ומשמעותי מסוגו עבור המורים. במקום קיבוע הקודים המוכר בסימולציות, המערכת הזו הוגמשה וכעת היא מאפשרת למורים ליצור תוכן רלבנטי משלהם לסימולציה ( דזירה פז, עמי סלנט) .

המסלולים החלופיים מספקים בארה"ב כ-200,000 מורים חדשים מיד שנה. התכניות החלופיות בהכשרת מורים פתוחות לקהל בוגר יותר, לבעלי ידע דיסציפלינארי רב, לבעלי ניסיון בעולם העבודה, לבעלי משפחות, ליותר אנשי מיעוטים, ליותר גברים וליותר אנשים המחפשים עמדות בבתי הספר שבוגרי ההכשרה המסורתית אינם מעוניינים להשתלב בהם. כיום בתי הספר לחינוך והמכללות מנסים לשלב קהל לומדים מסוג זה בתכניות הכשרה שיש להן מאפיינים של הכשרה מסורתית ובכך הם יוצרים בלבול רב בהבנת המושג "תכנית חלופית". סקירת המידע סוקרת את כל המכלול של הכשרת מורים חלופית והמסלולים החלופיים בארה"ב אבל גם במדינות נוספות כגון מדינות אירופה ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המחברים בנו דגם של הוראה בשיתוף בבית ספר לחינוך שניתן לשימוש בכל הדיסציפלינות ובכל הקורסים. השאלות שנידונו: (1) אילו מאפיינים מקצועיים תורמים לצוות אפקטיבי המלמד בדגם של הוראה בשיתוף? (2) כיצד מורים בשיתוף מתכננים ומלמדים באופן אפקטיבי? (3) למידה להוראה בשיתוף-כיצד? ו-(4) כיצד רואים מתכשרים להוראה את דגם ההוראה בשיתוף ואת המבנה של קורס מסוג זה? (Graziano, K., & Navarrete, L.A).

ידע מטה-קוגניטיבי(מ"ק) – הידע של מורי-מורים על ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות עשוי לספק תובנות על הוראת מבנים אלה למתכשרים להוראה. המאפיינים והפונקציה של מטה-קוגניציה ובעיקר ידע מ"ק נחקרים כל הזמן (למשל, Kuhn, 2001,White & Frederiksen, 2005). זהו ידע המוגדר כידע של הפרט על תהליכים קוגניטיביים של עצמו(Brown, 1987). המחקר: מה אומרים מורי מורים על בניית ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות של המתכשרים במסגרת ההכשרה? האם הם עושים זאת? ( Van Velzen, J.H. ).

הכותבים דנים בשאלה כיצד ניתן לעצב מחדש קורס בפסיכולוגיה חינוכית בהכשרת מורים תוך שימוש בתובנות מהתחום של מדעי הלמידה. המחקר על האופי המצבי של הלמידה ועל החשיבות של הקשרים((contexts חוץ-בית-ספריים לתמיכה בהתפתחות ילדים שימשו בסיס להחלטות לדרוש ממתכשרים להוראה בקורס בפסיכולוגיה חינוכית לעבוד עם ילדים במסגרות קהילתיות, לראות באינטראקציות שלהם עם ילדים "שירות" ולא "רק" הכשרה להוראה ולנהל מחקר על האופי החברתי, התרבותי והקוגניטיבי של התנסויות אלה. מדעי הלמידה כוללים מגוון רחב של דעות בשאלה מה יוצר למידה וכיצד לתכנן סביבות למידה יעילות ( Jurow, A.S., Tracy, R., Hotchkiss, J.J., & Kirshner, B).

המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

במאמר בוחן הכותב את השינויים שחלו בעבודתו בהכשרת מורים לאורך שלושה סמסטרים בעקבות ההתבוננות שלו בעבודתו בהכשרה ותיעודה. המחקר התבצע במסגרת קורס על "שונות בחינוך היסודי" בדגש על הוראה ולמידה בכיתה דמוקרטית (Morrison, 2008). האתגר היה להתמודד עם הכנסת השינוי לנוכח העובדה שרוב הלומדים מכירים את דפוס ההוראה הסמכותית ( Brubaker, N.D).

תכנית חותם מציעה לסטודנטים מצטיינים בשנה השלישית או לבעלי תואר ראשון ושני – ואפילו בעלי תואר דוקטור – הצעה מעט מוזרה: לעזוב את המקצוע שלהם ולהירשם לתוכנית הכשרה מזורזת להוראה (בתנאי פנימייה), שבסופה ילמדו בבתי ספר מורכבים, שלא לומר קשים, בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית של ישראל. בישראל עושה התוכנית את צעדיה הראשונים, ועד כה הוכשרו בה 143 מורים בשני מחזורים. על מידת היוקרה של התוכנית אפשר ללמוד מהנתונים הבאים: למחזור השני של התוכנית, שהחל בקיץ האחרון, פנו 1,380 מועמדים, ומתוכם התקבלו 87 בלבד – אחד מתוך 16 פונים ( אורן מג'ר ) .

המאמר מתאר התפתחות של כישורי שיח ורפלקציה בקרב שלוש מתכשרות להוראה בגיל הרך .באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצה הטרוגנית קטנה. המתכשרות השתתפו בתוכנית הכשרה במכללת לוינסקי. המחקר מבוסס על חקר רב-מקרים, ומתמקד בניתוח הפרשנות של המתכשרות והרפלקציה שלהם מתוך תעתיקי השיח במהלך שלוש שנות התנסות מעשית ( Tal, C) .

הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

חינוך מכיל הוא תנועה גלובאלית שצמחה כתגובה להדרה שיטתית של תלמידים הנתפסים כשונים (בעלי ליקויי למידה, שונות אתנית או לשונית ועוד) מנגישות משמעותית ומהשתתפות בחינוך. רוב תוכניות ההכשרה עדיין בנויות כך שההכשרה ל חינוך מיוחד, או חינוך דו-לשני וכדו' נפרדת מההכשרה הכללית ואין תיאום בין המחלקות השונות Pugach & Blanton, 2012) , Pugach et al., 2011). נתק זה מעלים את הפוטנציאל לטיפוח מורים בעלי גישות, הלכי נפש, הבנות וכשירויות ללמד את כל התלמידים, ובמיוחד כאלה החווים צורות שונות של הדרה ( Waitoller, F.R., & Kozlesky, E.B ) .