הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).

מחקר זה קבע את השימושיות של יצירת קומיקס דיגיטלית בקרב 77 סטודנטים לתואר שני בקורס טכנולוגיה בהוראה. הסטודנטים השלימו משימת קריאה ויצרו קומיקס דיגיטלי שהתייחס לענייני שילוב טכנולוגיה בבתי הספר ובחברה. יצירות הקומיקס שנוצרו בידי 77 הסטודנטים נותחו תוך שימוש במחקר פעולה מעשי. הממצאים הציעו שליצירת קומיקס דיגיטלית מאפיינים ייחודיים עבור רפלקציה ביקורתית של טקסט, מאחר וז'אנרים של קומיקס מעודדים משמעויות מרובות, הצבת רעיונות זה לצד זה, הומור ושורות מחץ המנוגדות לאינטואיציה (Sockman, Beth; Sutton, Rhonda; Herrmann, Michele, 2016).

מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

מאמר זה דן באמות המידה להצטיינותם (ולא רק מצוינותם) של מורים. לטענת המחברת, מורים הם אוּמנים, מומחים בתחומם מבחינה מדעית ומחקרית ומבחינת הפרקטיקה היישומית והפדגוגית. הם יכולים לחבר בין תיאוריה למציאות ולפעול בהקשר חברתי, פוליטי ותרבותי. מאידך, להיות מורים זו יצירת אָמנות, שמשמעה להיות בעלי שאר רוח, דמיון יצירתי, ועוד. זוהי היכולת לצייר בנפשם של הלומדים רעיונות, ולשרטט בהכרתם שאלות ביקורתיות ונוקבות וסוגיות, שאין עליהן מענה מיידי. היא כוללת מוזיקליות ליצירת כמיהה להרמוניה, לאסתטיקה, לאתיקה, לאהבת היופי שבקואורדינציה, לדעת לזהות שיר מרגש ולהגיב לספר או לטקסט מדעי, ולהבין את הסוגות האמנותיות וממה הושפעו. המאמר מציין את תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת סמינר הקיבוצים כדוגמה הממחישה תפיסה זו של מורים ושל הוראה (תמר קטקו).