המחקר מציג ממצאי הערכה של תוכנית להכשרת מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה – Program Clinical Faculty (PCF. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת המסוגלות של המורים המאמנים שהשתתפו בתוכנית בהתייחס לתפקידי המאמן: תצפית אפקטיבית והערכה מסכמת של מתכשרים. לא נמצאו הבדלים ביצירת יחסי אמון וקיום שיחה אפקטיבית. המאמנים שהשתתפו בתוכנית להכשרת מאמנים דירגו את עצמם גבוה בהקשר של תפיסת תפקיד המאמן ויכולת הכשרה של מתכשרים להוראה, ביכולת לקיים תצפית אפקטיבית ובהערכה מסכמת. בספרות המחקרית העוסקת בחונכות ניתן למצוא ביטויים לכך. דגם זה של הכשרה לתפקיד עשוי להוות בסיס אפקטיבי לדרך שבה מכשירים מורי כיתה להיות חונכים למתכשרים. ניתן לחזקו ע"י פיתוח רשתות מורים בתוך ובין בתי ספר ותוך קיום קשר עם שותפים ממוסדות ההכשרה ( Gareis, C.R., Grant, L.W) .

המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

הסקירה של ד"ר אמנון גלסנר עוסקת בלמידה משמעותית ותחושת הערך שהיא יוצרת אצל הלומד. כדי שזו תתרחש על הלומד לגלותה בכוחות עצמו, כאשר תפקידו של המורה/המנחה לאפשר סביבת למידה ולסייע לשם כך בפיתוח ההנעה אצל הלומד תוך התנסות ופעילות ( אמנון גלסנר).

מאמר זה מדווח על הפיתוח של גישות שיתופיות לתמיכה בשימוש באינטרנט על ידי סטודנטים למדעים שסיימו את לימודיהם והם בעלי רשיון הוראה Post Graduate Certificate of Education (PGCE) , בקורסים ראשוניים להכשרת מורים initial teacher education(ITE) באנגליה. נאספו נתונים מחמישה מוסדות להשכלה גבוהה higher education institution(HEI) שעבדו בשיתוף עם בתי ספר מאמנים במשך ארבע שנים. נעשה שימוש בגישה מעורבת, הכוללת שאלונים, ראיונות מובנים, תצפיות בזמן השיעורים וחקרי מקרה. התוצאות של שלוש השנים הראשונות, זיהו מחסומים לתירגול והעלו את הצורך לפתח גישות שיתופיות נוספות ( Pete Sorensen, John Twidle & Ann Childs) .

יש עדויות חזקות לכך שמורים ומורי-מורים צריכים להיות קשורים למחקר במובן של התעדכנות בהתפתחויות החדשות ביותר בתחומי הדעת האקדמיים ובדרכי ההוראה כדי לשפר את ידע התוכן הפדגוגי שלהם. יש גם עדויות משכנעות לכך שעליהם להיות מצוידים ביכולות להפעיל פרקטיקה מוכוונת-חקר, שמשמעותה יכולת, הנעה והזדמנות להשתמש בכשירויות מבוססות מחקר כדי לבדוק מה מצליח ומה לא יעיל בעבודתם.מבחינה של מערכות חינוכיות גבוהות-הישגים ותיפקוד עולה החשיבות של הכשרה קלינית במסגרות של תוכניות מוקפדות בתקופת ההכשרה. תוכניות כאלה מאפשרות למתכשרים לשלב ידע אקדמי עם התנסות מעשית בבית הספר ובכיתה. המיקוד בהתנסויות קליניות דורש שיפור מתמיד במהלך ההתפתחות המקצועית כך שחידושים וחקר משותף יהוו חלק מתרבות מקצועית מתמשכת ( Furlong, J., et al) .

הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .

מחקר פעולה הוא תהליך של חקר שיטתי המבקש לשפר נושאים חברתיים המשפיעים על כל אדם. היסטורית, המושג "מחקר פעולה" קשור לעבודה של קורט לוין, שראה במתודולוגיה מחקרית זו פעולה מעגלית, דינמית ושיתופית במהותה. במעגלים חוזרים של תכנון, תצפית ורפלקציה, פרטים וקבוצות יכולים לעסוק במחקר פעולה וליישם שינויים נדרשים בעבודתם. מחקר פעולה הוא מתודולוגיה הנושאת אופי קולבורטיבי וניתנת להפעלה במגוון של אמונות וקשרים.

שאלה מרכזית: האם חונכות קונסטרוקטיביסטית וחונכות מכוונת מזמנות למורים בראשית דרכם הזדמנויות הולמות לרכוש את הנדרש להצלחה בהוראה? דגמים של חונכות: א1) חונכות בגישה מסורתית של העברת ידע לפיה חונכים תופשים את תפקידם כמומחים ומעבירים את הידע שלהם במערכת יחסים בעלת אופי היררכי. בסביבת לימודים זו המתכשרים מסתגלים לתרבות הקיימת של בית-הספר; א2) חונכות כטרנספורמציה של ידע מניחה קשר שיתופי א-סימטרי עם המורה החונך שבו ידע על הוראה נוצר בעבודה משותפת, כשהחונכים מזמנים התנסויות המקדמות התפתחות וצמיחה מקצועיים למתכשרים (Cochran-Smith & Paris, 1995). ב) חונכות –מלמדת (educative mentoring; Feiman-Nemser, 2001) שבה חונכים מספקים הזדמנויות להתפתחות מקצועית של מורים מתחילים. גישה זו דומה לחונכות כטרנספורמציה של ידע כנ"ל.

במאמר זה, המחברים מספקים סיכום לגבי הערכת הסימולציה בתחום של הכשרת מורים ולגבי שלושה גורמים שיש לשקול אותם כאשר סביבות אלה ממשיכות להתפתח. המבחרים מספקים דוגמא ספציפית של העבודה בשתי אוניברסיטאות המשתמשות בסביבה הוירטואלית, TLE TeachLivE™, בהכשרת מורים (Lisa A. Dieker, Jacqueline A. Rodriguez, Benjamin Lignugaris/Kraft, Michael C. Hynes, and Charles E. Hughes, 2013).

הרעיון המרכזי של כותבי המאמר הוא הגדרה או איתור של פרקטיקות ליבה הוראתיות שסביבן יאורגנו מוקדים בתוכניות ההכשרה וההתפתחות המקצועית. כיום המיקוד של תוכניות להכשרת מורים משתנה ממיקוד באיפיון הידע הנדרש להוראה אל מיקוד בשילוב של ידע והתנסות (Lampert, 2010, Zeichner, 2012). פנייה זו אל המעשה הובילה חוקרים בתחום לארגן את מחקריהם סביב הרעיון של "פרקטיקות ליבה" בהוראה, שעשויות להוות כלים משמעותיים להכשרת סטודנטים לקבלת החלטות, לעיתים במהירות, תוך כדי הוראה. מיקוד זה מתמודד גם עם האתגר של שיפור הוראה דיסציפלינרית של מתכשרים ומורים חדשים וקידום הישגיהם והישגי תלמידיהם. הכותבים בוחנים במאמר זה מיזמים הנותנים ביטוי למגמה זו שבה מורים, מורי מורים וחוקרים עובדים יחד כדי להבין כיצד ההפעלה של רעיון פרקטיקות הליבה עשויה לסייע בשיפור ההוראה וההכשרה (McDonald, M., Kazemi, E., & Schneider Kavanagh, S).

כיצד מכשירה אמריקה את מוריה היווה נושא המטיל מורא במשך שנים רבות. ב-2005 ארתור לוין (Arthur Levine), נשיא מכללת המורים באוניברסיטת קולומביה דאז, הדהים את עמיתיו (ואת עצמו, הוא אומר) עם דוח נוקב המסיק שתכניות הכשרת מורים "נעות בטווח שבין תכניות בלתי הולמות למחרידות". בקיץ זה המועצה הלאומית של איכות ההוראה (National Council on Teacher Quality) תיארה את הכשרת המורים כ"תעשיה של בינוניות" ( Bill Keller ).

רבים סוברים כי הכשרת המורים נדרשת לשנות את כיוונה מהכשרה המבוססת על היבטים אקדמיים לקראת הכשרה להוראה המבוססת על התנסות קלינית בשדה ההוראה, במתכונת דומה לזו המתקיימת בבתי ספר לרפואה (Cochran-Smith & Zeichner, 2005; Moore, 2010; Zeichner, 2010), שבהם הלמידה מתקיימת לא רק באוניברסיטאות אלא גם בבתי החולים "ליד מיטת החולה" בתמיכה ובשילוב של הצוות הקליני והאקדמי.בית הספר להתפתחות מקצועית (Professional Development School – PDS) הוא אחד מן הדגמים החלופיים להכשרת המורים ( דיצה משכית, זמירה מברך).

ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).

המורים החונכים במערך ה-PDS נחלקים לשני סוגים: אלה שהוכשרו מלכתחילה להוראה במערך ה-PDS ('מורים חונכים ילידים') ואלה שהוכשרו להוראה בדרך המסורתית (ועם הזמן "היגרו" לדרך הכשרה חדשה – 'מורים חונכים מהגרים'). מקורם של מונחים אלה הוא בתחום הטכנולוגיה – התלמידים הם ילידים ש"נולדו לתוך הטכנולוגיה", ואילו המורים הם המהגרים לעולם זה. מטרת המחקר המוצג במאמר זה היא לבדוק את מאפייניהם של המורים החונכים הילידים וש ל המורים החונכים המהגרים ( אביבה קליגר, ענת אוסטר ).