מטרתו של המאמר היא להעמיד לדיון שתי נקודות עיקריות המאפיינות את המטען הלימודי וההתנסותי שהמתכשר להוראה צריך להיות מצויד בו: (1) העקרונות ויסודות התוכן בהכשרת המורים בתחום ההערכה; (2) הנושאים בתחום המדידה וההערכה שחשוב שיילמדו בהכשרת המורים.ביסוד המאמר שלוש הנחות בסיסיות: ההנחה האחת היא שהערכה בחינוך (ובכל תחום אחר) נועדה לייצר החלטות מבוססות וראויות בדבר הפעולות הנדרשות כדי להשיג את המטרות שנקבעו. כיוון שכך, ייעודה של ההערכה הוא לשפר (ולא "לשפד"); ההנחה השנייה היא שמורים הם שותפים מרכזיים, המהווים ציר מרכזי בתהליכי ההערכה בחינוך על היבטיה השונים; ההנחה השלישית היא שהמורים (המרצים) המכשירים מורים צריכים גם הם, ואולי בראש ובראשונה, להיות בקיאים היטב בכל התחומים והנושאים שיש להקנות לפרחי ההוראה ובתחומי המדידה וההערכה בכלל זה ( יצחק פרידמן) .

בוגרי התוכניות למצוינים, שמקדם משרד החינוך במכללות להוראה, מלמדים בעיקר בכיתות הגבוהות יותר במערכת החינוך, מלמדים בשיעור גבוה יותר את המקצוע שאליו הוכשרו ומלמדים יותר במסגרות פרטיות, בהשוואה לבוגרי התוכניות הרגילות – כך מעלה מחקר ארצי שערכו פרופ' ציפי ליבמן, הילה אקרמן אשר וד"ר דיצה משכית, במסגרת רשת המחקר של מכון מופ"ת ( נגה שביט-רז).

כמה חשוב שיתבצעו הערכה ומדידה שוטפות של מערכת הכשרת המורים ומוסדותיה בכל הנוגע לתכניות, לביצוען, לתוצריהן – כאלה החותרות לשיפור מתמיד של הכשרת המורים ומשמשות דגם מוביל לסטודנטים בכל הנוגע למצופה מהם לכשיסיימו את הכשרתם וישתלבו במערכת החינוך? זוהי שאלה מורכבת, שכן התשובה עליה חייבת להתייחס לא רק לחשיבות ההערכה הזאת אלא גם למוטיבציה של המערכת לבצעה ולכלים העומדים לרשותה לשם כך ( דרורה כפיר) .

המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

הלמידה צריכה להיות פעילה ורפלקטיבית, ועל ההערכה להיות משולבת בהוראה, כך שקודם כול היא תסייע למורה וללומד לקדם את הלמידה. הערכה כזו שונה מזו המסכמת את הלמידה (הערכה של הלמידה – הש"ל), והיא מכונה הערכה לשם למידה (הל"ל). בתהליך הל"ל מיטבי נדרשים המורים עצמם להיות רפלקטיביים, שכן עליהם לאבחן, לתאר ולפרש את האופן שבו תלמידיהם לומדים ומבצעים את משימותיהם הלימודיות, להסיק מסקנות לגבי הפער בין הרצוי למצוי, לשקף לתלמידים את תהליך הלמידה שלהם ולמצוא אתם אמצעים, כלים ודרכים להקטנת הפער . שאחד מתפקידיו של מוסד להכשרת מורים הוא לאפשר לפרחי ההוראה ללמוד ולהתנסות בקהילת לומדים המתפתחים מקצועית תוך כדי חקירה עצמית של הוראתם, שהיא תוצאה של השילוב בין התאוריה לבין השדה. מחקרים אלה מראים כי התנסות בדרך זו הובילה פרחי הוראה לשפר הוראתם ואת תהליכי ההערכה שהם מפעילים במהלכה ( רובנה רוסנסקי, נריה שחור) .

במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS (Professional Development Schools): סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות שבחולון התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם (בלהה בשן, רחל הולצבלט ).

מאמר זה מתאר תהליך של שינוי במודל ההדרכה הפדגוגית שעבר צוות מדריכים פדגוגיים (מד"פים) במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, ואת אופן ביצועו הלכה למעשה. במכללה התקיים עד לשנת הלימודים 2010-2009 דגם התנסות בהוראה שהיה מבוסס על "המודל המסורתי", לפיו המד"פ אחראי להדרכת הסטודנט, להערכתו ולהתקדמותו בסיועו של המורה המאמן. במודל זה המיקוד הוא בסטודנט ובזיקה לכיתה שבה הוא מתנסה (סלמאן עליאן, אלכסנדרה דניאל-סעד ).

הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

שנתון המחקר על הכשרת מורים ותקשוב חינוכי לשנת 2013, שזוהי שנת פרסומו החמישית, משמש כמקור מלומד וכמגלה כיוונים ותמונת התפתחות למצב הנוכחי של המחקר בחינוך בתחום זה של מחקר ופרקטיקה.השנתון מציג גוף מחקר הולך וגדל, המודגש במגמות ובסוגיות העכשוויות, בשיטות יצירתיות, ברעיונות חדשניים, במודלים המבוססים על תיאוריה ופרקטיקה, ובשימוש אפקטיבי בכלים מסורתיים ובכלים חדשים בתחום של הכשרת מורים ותקשוב חינוכי.

כמורי-מורים מעניין אותנו לבדוק במיוחד את הכשרתם של פרחי ההוראה בהקשר לזאת, והמידע האמפירי אינו מעודד: בהכשרת מורים עתידיים, המכללות לחינוך אינן ממלאות את תפקידן כראוי באשר להכשרה בהערכה. וזאת למרות הדעה הרווחת בקרב אנשי חינוך על חשיבות הנושא בהכשרת מורים. כיצד מסבירים את המצב הקיים? (ברברה פרסקו ).

אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).

התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .

מטרות המחקר היו לתאר נתיבים מצויים של מסוגלות-עצמית-נתפסת של חונכים בתוכניות אקדמיות (חונכים המלווים סטודנטים למדעים בקולג') ולבחון את הקשרים או את הגורמים העשויים להשפיע על הליכה בנתיב זה או אחר. כלי המחקר היו שאלונים לפני תחילת החונכות ולפני הקישור למונחים, יומני-חונך שבהם תוארו האופי, האורך והיעילות הנתפסת של ההתערבויות שלהם לאחר כל מפגש עם המונחים, וכן הערכה של תחושת המסוגלות שלהם לאחר כל מפגש כזה, וטפסי הערכה של הכשרתם ושל ההדרכה. לפני ההתקשרות לחונכים המונחים מלאו שאלון סוציו דמוגרפי, תחומי עניין, מוטיבציה והרגלי למידה והתבקשו להתיר שימוש במידע לצורך המחקר. כל המונחים היו בשנתם הראשונה בקולג' ( Larose, S.).

המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).