המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

המחבר הוא פרופסור לפסיכולוגיה במכללת בוסטון בארה"ב, הטוען כי הגיע הזמן לחשוב לעומק על מטרת החינוך. המחבר טוען כי בארה"ב ובמדינות מודרניות רבות אובססיביים לגבי מדידת החינוך של הילדים. שיטת הערכה זו גורמת לבית הספר להיראות כבית חרושת, שבו מודדים את החינוך על ידי בחינה של כל תלמיד, בכל תחנה לאורך המסוע, כדי לראות אם היא או הוא רכשו את המיומנויות ואת "העובדות" הספציפיות שאותן למדו והאם התלמיד/ה מוכן/ה לעבור לתחנה הבאה. המחבר טוען כי בסופו של דבר, המטרה של חינוך היא מציאת משמעות לחיים, וכל אדם צריך לעשות זאת למען עצמו (Dr. Peter Gray, 2013).

מחקר זה בחן את ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה . במחקר נמצא כי לגישת הלמידה השיתופית יש השפעה מובהקת על הביצוע של התלמידים במתמטיקה בתיכון (Jebson, Sofeme R., 2012).

המחברת בוחנת במאמר זה כיצד הציפיות של המורה יכולות להשפיע על הביצוע של תלמידיו. פרופסור רוברט רוזנטל מאוניברסיטת הווארד היה הפסיכולוג הראשון שחקר זאת באופן שיטתי וערך בשנת 1964 ניסוי בבית ספר יסודי בדרום סן פרנסיסקו. הוא לקח מבחן IQ סטנדרטי ואמר למורים שזהו מבחן מאוד מיוחד מאוניברסיטת הווארד שיש לו יכולת מיוחדת לחזות אצל אילו ילדים יגדל ה-IQ באופן דרמטי. לאחר שהילדים נבחנו, רוזנטל בחר באופן אקראי מספר ילדים מכל כיתה. רוזנטל אמר למורים שהמבחן חזה כי ילדים אלה נמצאים על סף פריחה אינטלקטואלית אינטנסיבית.רוזנטל עקב אחר הילדים במהלך שנתיים, הוא גילה שהציפיות של המורים מאותם ילדים השפיעו על הביצוע של התלמידים(Alix Spiegel , 2012).

במאמר זה, Chappuis דנה באופן שבו משוב אפקטיבי מסייע לתלמידים להבין מה הם יודעים ועל מה עליהם להמשיך לעבוד (Chappuis, Jan, 2012).