היסטוריה
מיון:
נמצאו 85 פריטים
פריטים מ- 81 ל-85
  • לינק

    אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .

  • לינק

    מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

  • מאמר מלא

    התפיסה הפרגמטית היתה המועדפת (קונצנזואלית) בחינוך העברי בישראל לפני קום המדינה. היא התחזקה על-ידי העליות הסוציאליסטיות (השנייה והשלישית), אשר ראו בחינוך לעבודה חלק מההכנה להגשמה ציונית. במחצית השנייה של שנות ה-50 חלה התפתחות בארגון ובעיצוב החינוך המקצועי. שר החינוך זלמן ארן (1955-1960: 1963-1969), שייחס חשיבות רבה לחינוך המקצועי, ראה בו אתגר ודרך להרחיב את מעגלי האזרחים הפרודוקטיביים, כלי לשפר את החינוך ליצרנות, אמצעי השגת מטרות חברתיות וחינוכיות ובעיקר, פתרון אפשרי וראוי למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. ההתמקדות של משרד החינוך בחינוך המקצועי נבעה גם מהשינויים שהתחוללו בישראל: גידול דמוגרפי דרמטי, בעקבות העלייה הגדולה ממדינות האסלאם; חוק חינוך ממלכתי שהציע חינוך אחיד לכל אזרחי המדינה; התקדמות טכנולוגית מואצת. במהלך 1976-1978 שונה מבנה החינוך הטכנולוגי ויעדיו הוגדרו מחדש. הנתיב הטכנולוגי המשיך להיות בעל דימוי של "מסלול אין ברירה", למרות העובדות, ואף על פי שמשנת 1980 אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי גדל ב-12% לעומת גידול של 10% בחינוך העיוני. ההזדמנות של החינוך הטכנולוגי לעלות על דרך המלך, הוחמצה בשנים האחרונות ( נירית רייכל ) .

  • לינק

    למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.

  • תקציר

    ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין