היסטוריה
מיון:
נמצאו 87 פריטים
פריטים מ- 81 ל-87
  • לינק

    פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע השבוע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. "רשימותי לגיורא" אורגן , תועד והוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידי relationet. הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה .

  • מאמר מלא

    מבחני הבגרות בהיסטוריה נגועים מזה שנים רבות בנוסח מחייב למדי וחונק עד מאד של שאלות אשר מחייבות שליפת פיסות מידע קצרות, לעיתים לא מחייבות, מכלל הידע הקיים אצל התלמיד (אם בכלל) והטענתו בתוך מחברת התשובות. גם דרך בדיקת המחברות כובלת וכולאת את המעריך לתוך סד שכל קשר בינו לבין תחום הדעת הרחב והמעמיק הדורש יכולת חשיבה, הערכה, ניתוח וביקורת, מקרי בהחלט. דרך שגויה זו ראויה לבחינה, לשלילה והחלפה כדי לאפשר לתלמיד הישראלי להפיק מלימודי ההיסטוריה ידע ממשי החשוב לו כאזרח העתידי של מדינתו וכחברה בחברה, כסובייקט הראוי לכבוד ולאופק התפתחות. השמרנות הכולאת את המורה והתלמיד בטווח מוגבל של תשובות מתקבלות מחייב שינוי בלא חשש כי תפיסה חדשה של ידע תשמוט את הקרקע מהאמת ההיסטורית, האחת והיחידה. זו האמת שהנרטיב הציוני היה ועודו האחד והיחיד המוביל את כל תוכניות הלימודים בהיסטוריה יהודית והיסטוריה ציונית וכן בהיסטוריה כללית המשועבדת לו בצורה כזו או אחרת ( אריה קיזל).

  • לינק

    אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .

  • לינק

    מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

  • מאמר מלא

    התפיסה הפרגמטית היתה המועדפת (קונצנזואלית) בחינוך העברי בישראל לפני קום המדינה. היא התחזקה על-ידי העליות הסוציאליסטיות (השנייה והשלישית), אשר ראו בחינוך לעבודה חלק מההכנה להגשמה ציונית. במחצית השנייה של שנות ה-50 חלה התפתחות בארגון ובעיצוב החינוך המקצועי. שר החינוך זלמן ארן (1955-1960: 1963-1969), שייחס חשיבות רבה לחינוך המקצועי, ראה בו אתגר ודרך להרחיב את מעגלי האזרחים הפרודוקטיביים, כלי לשפר את החינוך ליצרנות, אמצעי השגת מטרות חברתיות וחינוכיות ובעיקר, פתרון אפשרי וראוי למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. ההתמקדות של משרד החינוך בחינוך המקצועי נבעה גם מהשינויים שהתחוללו בישראל: גידול דמוגרפי דרמטי, בעקבות העלייה הגדולה ממדינות האסלאם; חוק חינוך ממלכתי שהציע חינוך אחיד לכל אזרחי המדינה; התקדמות טכנולוגית מואצת. במהלך 1976-1978 שונה מבנה החינוך הטכנולוגי ויעדיו הוגדרו מחדש. הנתיב הטכנולוגי המשיך להיות בעל דימוי של "מסלול אין ברירה", למרות העובדות, ואף על פי שמשנת 1980 אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי גדל ב-12% לעומת גידול של 10% בחינוך העיוני. ההזדמנות של החינוך הטכנולוגי לעלות על דרך המלך, הוחמצה בשנים האחרונות ( נירית רייכל ) .

  • לינק

    למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.

  • תקציר

    ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין