הוראת כתיבה
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 21 ל-25
  • סיכום

    המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט שבו סטודנטים להוראה שימשו כחונכים וירטואליים לתלמידי כתות א'-ב' בבית ספר המרוחק כ-70 ק"מ מקמפוס האוניברסיטה. הסטודנטים פיתחו מטלות כתיבה מקוונות עבור התלמידים, והתקשורת ביניהם נעשתה דרך מאגר מידע שהועלה לאינטרנט. הפרויקט הוגדר כמוצלח – למרות המרחק הופיע שיפור משמעותי בכתיבה ברוב המקרים לאחר קבלת משובים מהחונכים, והתלמידים הפכו מעורבים בתהליך הלמידה ששילב הן מיומנויות שפה והן טכנולוגיה. מבחינת הקשיים בהם נתקלו החונכים הוירטואליים מציינת המחברת את טענת המשתתפים למחסור במחשבים בכתות ובאפשרות לתת עזרה פרטנית לכל תלמיד ולפיכך ממליצה להפנות עזרה לכתות על מנת להמשיך וליישם את הפרויקט. (Paula Boxie)

  • לינק

    לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

  • סיכום

    אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)

  • מאמר מלא

    האם יש קונפליקט בין תפקיד האדם הכותב לבין תפקיד האקדמאי? לדעת כותב המאמר, פיטר אלבוו, פרופסור לאנגלית ומורה מנוסה לכתיבה, אכן מתקיים עימות בין שני תפקידים אלה. במאמר הוא מבקש להראות כיצד עימות זה בא לידי ביטוי בכיתת כתיבה של סטודנטים בשנתם האקדמית הראשונה. אמנם שאלת היחסים בין שני התפקידים הללו היא שאלה רחבה מאד בעלת היבטים רבים, החורגת מעבר למסגרת קורס בכתיבה, אך הכותב יסתפק בהשגת מטרה צנועה: שהסטודנטים יחושו בנוח בשני התפקידים הללו גם יחד. לשם כך הוא פורש שמונה קונפליקטים מרכזיים המתקיימים לטענתו בין תפקיד הכותב לבין תפקיד האקדמאי, שניהם תפקידים המיוחסים לסטודנט.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין