מטעמים אקדמיים מובנים, שתי מחברות לא השתמשו במילה זו – אבל מאמרן מציג פעילות מתמטית "מגניבה" שנבנתה במיוחד לכיתות מחוננים ומתאימה גם לכיתות ה'-ו' רגילות. הפעילות נבנתה במתכונת של חדרי בריחה, שבמסגרתה על המשתתפים לפתור חידות על מנת להיחלץ בתוך זמן קצוב מחדר שנלכדו זו. בפעילות שפיתחו המחברות מדובר בקופסאות בריחה ולא בחדרי בריחה, כדי לתת מענה למגבלות שיש בבתי הספר במציאת חדר כיתה לצורך הפעילות. הקופסאות נגישות בכל חלל ואינן תלויות במיקום או בזמן. זוהי חוויה יצירתית, מהנה וחדשנית שיוצרת קהילה לומדת וחוקרת המקיימת שיח מתמטי פורה, לצורך פתרון משימות המקדמות את המשתתפים במשחק. שיחה זו מפעילה את התלמידים גם במרחב החיצוני, המשותף, ההקשרי, שבו הם שומעים ומשמיעים רעיונם, בוחנים ומתקפים אותם; וגם במרחב הפנימי האישי שבו כל לומד מתאים ומטמיע את הידע החדש במבני ההכרה שלו.

מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

אני 10 הוא אתר ששם לו למטרה לסייע לתלמידי בית ספר בתחום החשבון והמתמטיקה. דבר זה נעשה על ידי סרטונים. את הסרטונים יוצרת מנהלת האתר, מאיה קלנר, בעצמה. כל סרטון דן בנושא נתון, במשך זמן קצר. לדוגמה זוויות נגדיות וסמוכות. הזמן הקצר מאפשר למידה שאינה מייגעת מדי. ניתן להגיב ולשאול שאלות על כל אחד מן הסרטונים. הסרטונים נמצאים ביוטיוב והקישורים אליהם מאורגנים באתר אני 10. לכל סרטון הסבר קצר המציג במלים בודדות את מהותו. הסרטונים מסווגים על פי כיתות ובתוך הכיתות לקטגוריות נושאיות. עד כה הועלו 690 סרטונים. בתמונה הבאה ניתן לראות דוגמה מהאופן שבו מסודרים השיעורים באתר אני 10( יורם אורעד).

השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמוחשי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם. בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם ( שלמה יונה).

פרופסור מהטכניון ומדריכת מורים זועקים את זעקתם של בכירי המתמטיקאים בישראל: "בגלל תכנית הלימודים ילדים שונאים חשבון". הבעיה העיקרית לטענתם היא גישת החקר שמטילה על הילד להבין לבד את התרגילים. אלא שמרבית התלמידים לא מבינים ומתוסכלים. כך התדרדרה ישראל למקום ה-41 בהישגי המתמטיקה. "בית הספר היסודי גורם לילד חרדת מתמטיקה", מסביר רון אהרוני, פרופסור למתמטיקה בטכניון. גם תלמה גביש, מורה ומדריכה של מורים למתמטיקה מצטרפת לדעתו. "ילדים שונאים חשבון כי הם לא מבינים מה רוצים מהם", היא אומרת.השניים יצאו למאבק נגד תוכנית הלימודים הקיימת לחשבון ליסודי של משרד החינוך. גביש מסבירה כי במקום ללמד את הנושא באופן שיטתי, לקחת נושא אחד ולהעמיק בו עד הסוף, מלמדים קצת מפה וקצת משם והרבה גימקים.

המיזם "אני 10", המספק מענה לתלמידים בכל הגילאים לבעיות במתמטיקה, זכה במקום הראשון בתחרות ליזמות בחינוך. עם יותר מ-3,000 צופים ביום ומאות סרטונים שעלו עד כה לאתר, מאיה קלנר מובילה בהתנדבות קהילת תלמידים, מורים והורים, שמוזמנת ללמוד, לשאול ולהצטייןהמניע העיקרי שהחל את הפרוייקט המרשים של קלנר היה המבוכה שהיא חשה לאור ציונים המביכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים בחשבון ומדעים, היה לה ברור שהיא החליטה להרים את הכפפה ולהירתם למען חינוך ילדי ישראל. יחד עם זיהוי הפוטנציאל הטמון ביכולות של האינטרנט היא הקימה אתר למטרה זו ( שלומי וגנר ) .

המחקר בדק את ההשפעה של תוכנית ההתערבות "להבין פלוס" במתמטיקה. כיתות ג' ו-ה' הן צמתים בהם נלמדים נושאים מתמטיים הדורשים "קפיצת מדרגה" קוגניטיבית ו"יוצרים" תלמידים מתקשים במתמטיקה. אוכלוסיית המחקר כללה 40 תלמידי כיתות ג' ו-36 תלמידי כיתות ה' ב-9 בתי ספר, שלמדו באמצעות חומרי למידה ייחודיים שפותחו במסגרת תוכנית זו בין שעה לשעתיים שבועיות בקבוצות קטנות. המורים הוכשרו למטרה זו במיוחד. מהממצאים עולה כי כשני שלישים מתלמידי הפרויקט שיפור את הישגיהם במתמטיקה ואולם רוב השיפור הוא מלאכותי בלבד ומשקף רגרסיה לממוצע, ורק מיעוט עשוי לנבוע מהטיפול עצמו. רמז לקיומו של אפקט נקי של הטיפול ניתן למצוא באפקט החיובי של מספר שנות הלימוד בתכנית על היקף השיפור הממוצע של ההישגים בכיתות ה'. בשל חוסר האפשרות לבודד את אפקט הטיפול מאפקט הרגרסיה לממוצע, בדיעבד אין ביכולתו של מחקר זה כדי לאמוד את גודל האפקט הייחודי של ההשתתפות בתכנית ( קוטשר, ב ).

מחקר זה עוסק בהתפתחות השיח המתמטי –הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי והתבסס על הגישה הקומוגנטיבית לחקר הלמידה ( Sfard, 2008). מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בשיח המתמטי-הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי במהלך שנתיים בהם התנסתה בהוראה , ואת דפוסי התקשורת של המורה אשר עודדו או עיכבו למידה וחשיבה. הנתונים שנאספו כללו הקלטות ותכתובים של שיחות של הסטודנטית עם קבוצת תלמידים במהלך שנתיים רצופות , במסגרת ההתנסות שלה בבית ספר יסודי במרכז הארץ. מהמחקר עולה כי חלו שינויים במיומנויות התקשורת של הסטודנטים הקשורות לניהול הדיונים בכיתה. שינויים אלה אפשר לתאר בעזרת רוטינות שהחוקרות זיהו כמעודדות למידה. עם זאת, נמצא כי השיח המתמטי של הסטודנטית היה מוגבל. נראה שדבר זה מנע מהתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. השיח המתמטי הוראתי מורכב משני סוגים של שיח – שיח ניהולי ארגוני, ושיח מתמטי. כדי לנהל דיון מתמטי המעודד למידה וחשיבה על המורים לשלוט בשני סוגי השיח. נראה שמיומנויות התקשורת הניהולית של הסטודנטית השתפרו , אך השיח המתמטי שלה היה מוגבל. לפיכך, הדיונים בכיתה כללו בעיקר דיונים פרוצדוראליים ולא דיונים לגבי הרעיונות המתמטיים המרכזיים הקשורים לתכנים שנלמדו. דיונים אלו לא הובילו ללמידה משמעותית כפי שאפשר היה לצפות בתנאים דומים ( טלי נחליאלי , חיותה רגב ) .

השיטה פותחה ע"י המורות חנה מן וחיה ברג (מבוסס על השיטה שפותחה בקבוצת המתמטיקה במכון וייצמן בהוראת מתמטיקה בכיתה הטרוגנית). עפ"י מחקר שפורסם באתר המדען הראשי של משרד החינוך שיטת משתלם בטבעיים היא בין שיטות ההוראה היעילות ביותר להוראת חשבון. שיטת משתלם בטבעיים זכתה במקום הראשון בכל אחת מ36 הכיתות שנבדקו. הסקירה מציגה בקצרה את עקרונות הגישה לפיה מלמדים את "משתלם בטבעיים"

מחקר הערכה של שש תוכניות לימוד במתמטיקה בכיתות א'-ב'. מחקר ההערכה מתמקד באפיון של התוכניות השונות, בהתייחס להיבטים שונים ובתיאור הפעלתן בכיתות, במטרה לספק למורים מידע מסודר שיסייע בידיהם להחליט באופן מושכל איזו תוכנית מתאימה לדרכי ההוראה שלהם ולאוכלוסיות אותן הם מלמדים. צוות החוקרים והיועצים שכתבו את מחקר ההערכה ביקר באופן שיטתי בכיתות בהם מלמדים לפי כל אחת משש התוכניות על מנת ללמוד על הפעלתן. כמו כן, שמע צוות המחקר דעות ותובנות ממורים צעירים וממורים מנוסים ונועץ בהם ובמומחים נוספים להוראת החשבון בישראל.