הוראת חשבון
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 21 ל-27
  • לינק

    הפדגוגיה הביקורתית מרחיבה את תחום ההתעסקות של התלמידים והמורה בשאלה, שכביכול היא מתמטית גרידא, אך כשלא התוצאה היא המשמעותית אלא התובנות שהתלמיד מבין תוך כדי, בתהליך – תוך כדי שהוא טועה, משמיע את קול, ומייצר ידע חדש – היציאה המתמשכת מתוך האובייקטיות אל הסובייקטיות. אין תוכן שהוא מתמטי בלבד. מתוך מתמטיקה שימושית צצות שאלות חברתיות, מתוך מתמטיקה גבוהה צצות שאלות פילוסופיות מהותיות. בנוסף, האינטרדיסציפלינריות של חומר נלמד מציגה תמונה יותר אמיתית של המציאות – בקשר בין תחומי הידע, בקשר הגלוי והסמוי, נמצאים הקונפליקטים המשמעותיים במחשבה האנושית, ושם הוא מקומנו, כמורים. מוצע כאן אופי מתפתח של שאלות מתמטיות לאורך שנים התואמות הן את היכולת המופשטת של התלמיד לתפוס את הביקורת כלפי השאלה, והן את היכולת המתמטית שמתעצמת במקביל (אסף צ'רטקוף)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבדוק האם שימוש במודל המשלב מוסיקה בהוראת מתמטיקה תורם להוראה חווייתית ומשמעותית של מושגים במתמטיקה, והאם הוראת המושג 'שבר' נתרמת על ידי חשיפה למודל אינטגרטיבי זה. 24 פרחי הוראה במסלול להכשרת מורים למתמטיקה (ביה"ס היסודי), חסרי כל הכשרה פורמאלית במוסיקה, נחשפו למערכי שיעור על אבני היסוד באוריינות מוסיקלית. בנוסף להצגה הדרגתית של סמלים המהווים את אלמנט ה'כתיבה' המוסיקלית (תווים, תיבות, מקצבים, משקלים, גבהי צלילים ועוד), אלמנט ה'קריאה' מצא ביטוי בביצוע המוסיקלי בזמן השיעור (מחיאות כף, שירה, נגינה במגוון כלי הקשה). בכל שלב הוצגו במקביל המושגים המתמטיים הרלוונטיים בנושא השברים. (יפעת סימפסון, דורית פטקין)

  • סיכום

    מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

  • מאמר מלא

    כל שש השיטות להוראת מתמטיקה הנהוגות כיום בחינוך היסודי ראויות להתקיים בצערכת החינוך, כך קובע מחקר שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע. החוקרים ערכו בשלוש השנים האחרונות מחקר על שש השיטות במגדם מייצג של בתי ספר. החוקרים מציינים בדו"ח, כי ספרי הלימוד שפותחו עבור שש השיטות מותאמים לרב-גוניות הקיימת בקרב התלמידים, והולמים את דרישות תכנית הלימודים שאישר משרד החינוך אשתקד. החוקרים ממליצים להמשיך לעודד ריבוי שיטות הוראה במתמטיקה ושסטודנטים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי ייחשפו לכל השיטות ויתנסו באופן פעיל בניתוחן.

  • לינק

    המאמר סוקר בהרחבה את שתי הגישות העיקריות המקובלות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה (בתי ספר יסודיים) באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הגישה הראשונה והמובילה לפיתוח מקצועי של המורים למתמטיקה בארה"ב ידועה בשם Cognitively Guided Instruction ואילו הגישה השנייה ידועה בשם (Math as Text (MAT. גישת הפיתוח המקצועי בתפיסת ה-CGI גורסת שיש לתלמיד בביה"ס היסודי ידע מתמטי אינטואיטיבי (ידע לא פורמאלי) והמורים צריכים לדעת כיצד לטפח ולעצב חשיבה זו לקראת פתרון בעיות. הדגש הוא גם על טיפוח הידע המקצועי של המורים במתמטיקה עצמה. לעומת זאת, גישת ה-MAT לפיתוח מקצועי של מורים מתרכזת יותר בשיטות הוראה ודרך העברתן ופחות בחשיבה של הילד. בשיטת ה-MAT לומדים המורים בעיקר אסטרטגיות הוראה חדשניות למתמטיקה והתנסויות של עבודה בקבוצות. המורים לומדים לתעד את ההתנסות שלהם באופן שיוכלו בהמשך לאמץ את שיטות ההוראה שנחשפו אליהם בכיתה. דגש רב ניתן בשיטה זו לרפלקציה ולתיעוד עצמי של המורים למתמטיקה (Andrew, Lane)

  • לינק

    במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין