הוראת הכימיה
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    הדגמות כיתתיות בשיעורי כימיה מאפשרות למורים להמחיש רעיונות באופן חווייתי, למקד את התלמידים ולהגביר את מעורבותם, סקרנותם, הנאתם והתלהבותם. מורים שמשלבים תכנים מדעיים-פרקטיים בשיעוריהם, כמו צפייה בניסויים, רישום מערכי ניסוי, הסקת מסקנות, שימוש במיקרוסקופ, התנסות במעבדה ובחינת תגובות כימיות, מאפשרים לתלמידים לצבור ניסיון מקצועי, להעשיר את הידע, לצבור תובנות, לפתח תודעה מדעית ולהרחיב אופקים.

  • תקציר

    במאמר זה נמתחת ביקורת על הוראת הכימיה ונטען כי אינה משיגה את מטרותיה. לאחר ביצוע ניתוח תוכן של ספרי לימוד ותוכניות לימודים התגלו הבעיות הבאות: 1. הוראת הכימיה מנותקת מההיגיון הפשוט (קומון סנס), מחיי היומיום ומהחברה הכללית, מההיסטוריה ומהפילוסופיה של המדע, מהטכנולוגיה, מהפיסיקה הנלמדת בבית הספר ומהמחקר העכשווי בכימיה. 2. לפיכך, הוראת הכימיה אינה משיגה את מטרתה: להקנות לתלמידים יכולת לחזות ולהסביר תופעות כימיות. במקום זאת, הוראת הכימיה המקובלת עוסקת במערכת סבוכה של הנחות ואלגוריתמים.

  • תקציר

    סימולציית מחשב התגלתה במחקר זה כמתודה מתאימה להוראת כימיה לא פחות מאשר ניסויים במעבדה – בנוגע לחלק מתחומי הלימוד במקצוע. עורכי המחקר, שנערך בכיתות ח', בחנו את תוצאות הלמידה של תגובת מתכות, ולפי ממצאיהם הוראה בשיטה של סימולציית מחשב הגיעה לתוצאות למידה דומות לאלה של הוראה בשיטה של ניסויים במעבדה.

  • תקציר

    סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

  • סיכום

    ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש. הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית. מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים (Sarah B. Boesdorfer).

  • תקציר

    ייסוד של סטנדרטים ריכוזיים לתכניות לימודים של בתי ספר המבוססים על קהילות לומדות של מורים, דרושות ככל הנראה לביצוע רפורמה בלימודי מדעים לקראת הוראה מבוססת חקר, במדינות רבות. מחקר זה בוחן הנחות אלה בהתבסס על נתוני ראיונות, מסמכים ומערכי תכנון, משני מורים לכימיה בבית הספר התיכון בסין (Gao, Su. Wang, Jian).

  • תקציר

    הוראה הפוכה (inverted teaching) שאין לבלבל ולטעות בינה לבין למידה משולבת (hybrid learning), הינה תחום חדש יחסית בחינוך שבו ההרצאה מוסטת אל מחוץ לכותלי הכיתה ועבודות הבית המסורתיות מתבצעות בכיתה. למרות שמספר מערכי הוראה הפוכה פורסמו בתחומים שונים, דיווחים שפיטים של קורסים בלימודי כימיה באוניברסיטה הם נדירים למדי. לצורך זה מוצג מערך קורס של שנה שניה בכימיה אורגנית, בו יש שתי קבוצות סטודנטים שכל אחת למדה באחת משתי שיטות: קבוצה אחת, למדה בשיטת ההרצאה המסורתית והקבוצה השנייה בשיטת ההוראה ההפוכה (Michael A. Christiansen).

  • לינק

    בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין