הוראת אזרחות
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 21 ל-33
  • לינק

    נקודת המוצא של הלל וורמן שונה מנקודת המוצא של חוקרים אחרים שבחנו את הספר הזה בפרט ואת לימודי האזרחות בכלל. וורמן מבקש לבחון את המשמעויות הפוליטיות שביסוד הפדגוגיה המתיימרת לעצב אזרחים דמוקרטים. הצלחתם של לימודי האזרחות, הוא טוען בצדק, נמדדת לא רק בהקניית ידע בתחום, אלא גם ובעיקר בפיתוח רמות גבוהות של חשיבה והבנה ( אדר כהן) .

  • לינק

    במסגרת השתלמות מורים In-service לאזרחות בתחום פיתוח תוכן דיגיטלי במהלך קיץ 2012 בה השתתפו כ 70- מורים בחרו אביב צמח, ושני זיו לשלב משחק כציר מקביל לציר הלימוד והעשייה המרכזי של ההשתלמות. המשחק, על תשתית Wandering , התנהל בשני סבבים, בהם המשתלמים התבקשו לבחון את ידיעותיהם בנושאי ההשתלמות – בצורה תחרותית. בסבב הראשון הוצגו בפני ה"שחקנים" שאלות רב-ברירה בלבד, ואילו בסבב השני שולבו גם שאלות טקסט-חופשי, אשר אפשרו מתן תשובות מגוונות ושונות (אביב צמח, ושני זיו) .

  • לינק

    הבוגר הרצוי של החינוך לאזרחות הוא אדם המסוגל להבין את המתחים המכוננים את החברה האזרחית הדמוקרטית ולפעול בתוכם . המורכבות הדמוקרטית כוללת הן שינוי חברתי המבקר את הקיים ופורץ גבולות והן הכרה בגבולות הדמוקרטיים המאפשרים את פריצת הגבולות. חינוך אזרחי אמיתי מכיל את שתי התכליות בעת ובעונה אחת. הבוגרים הרצויים של החינוך האזרחי הם אזרחים שהפנימו את המורכבות של החיים הדמוקרטיים ויודעים לפעול בתוכה. תפיסה מורכבת של המציאות הפוליטית־דמוקרטית אינה ניתנת להנחלה פשוטה באמצעות הוראה ישירה; לומדים אותה לאט ומתוך התנסות מושגית וחווייתית. במהלכה של למידה זו מבינים שהמרחב החברתי אינו שחור־לבן, שמול כל עמדה "משכנעת" אחת עומדות עמדות "משכנעות" אחרות ושמרחב הזהויות מגוון ורב־ממדי ( אדר כהן) .

  • לינק

    אתר האינטרנט שפיתח המורה לאזרחות, אביב צמח , מאפשר לתלמידים להתנסות בצורה מושכלת בחיפושי מידע באינטרנט , ולרכוש מיומנויות בתחומי המידענות תוך כדי הבנה מעמיקה יותר של תחומי האזרחות. באמצעות ההתנסות המתוקשבת יכולים התלמידים הלומדים אזרחות בביה"ס תיכון לרכוש בלמידה פעילה כלים שיסייעו להם לחפש ולאתר מידע במנוע החיפוש Google, ולהשתמש בכלים מתוקשבים אלו כדי למצוא דוגמאות להגבלת השלטון.

  • לינק

    כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם. אביב צמח המורה לאזרחות ( וללא ספק אחד מטובי המורים המתוקשבים בישראל) החליט ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות ( אביב צמח) .

  • לינק

    סקירת ביקורת השוואתית שכתב ד"ר אריה קיזל על ספרי האזרחות הבאים: ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים (מהדורת ניסוי). עורך: נפתלי רוטנברג הוצאת מכון ון ליר; משטר ופוליטיקה בישראל: יסודות האזרחות, מאת אברהם דיסקין, הוצאת מגי; אזרחות במדינת ישראל, מאת דוד שחר, הוצאת כנרת.

  • לינק

    לעתים אנו רואים יוזמות ברוכות של מורים בארץ הפועלים לגיוון דרכי ההוראה והלמידה תוך שימוש ביישומים דיגיטליים חדשניים ומתקדמים. כך לדוגמא, המורה לאזרחות שי גלבוע כותב על התנסות אחרת בהוראת אזרחות. התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך הוא השתמש באתר גלוגסטר Glogster והכין עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. ( שי גלבוע ).

  • לינק

    באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש. כותב המורה אביב צמח : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)." החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.

  • לינק

    לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

  • לינק

    תלמידיו של המורה לאזרחות אביב צמח מסיימים בימים אלו בימים אלו את מטלת הביצוע שלהם באזרחות. השנה הוא בחר להתנסות עם כיתת אומ"ץ בעבודה על "תלקיט עיתונות", שהתבססה, רובה ככולה, על עיתונות דיגיטלית. עבודה התנהלה על גבי בלוגיה, כסוג של פורטפוליו דיגיטלי שליווה את העבודה. אביב צמח , ללא ספק אחד המורים המתוקשבים הכי יצירתיים בארץ, יצר עבור התלמידים "שלד" של אתר על תשתית google להגשת העבודה.

  • לינק

    את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

  • לינק

    התכנסות של מורים בנושא עקרוני הקשור לתכנית הלימודים אינה אירוע שגרתי. זו אחת הסיבות לעניין המיוחד שעורר כנס החירום הארצי של המורים לאזרחות שהיה ב- 30 ביוני בסמינר הקיבוצים ונקרא "לוקחים אחריות על האזרחות". הרקע להתכנסות ולתחושת החירום שעמדה באוויר הייתה תכניתו של משרד החינוך להכניס שינויים בהוראת מקצוע האזרחות בתיכון. השינויים נועדו להדגיש את היותה של מדינת ישראל יהודית וציונית. לשינויים בתכנית הלימודים התלוותה החלפתם של יו"ר ועדת המקצוע במשרד החינוך פרופסור ידידה שטרן ושל חברת הועדה פרופסור סוזי נבות, שהתנגדו לשינויים. כשבועיים לאחר הכנס אישר משרד החינוך שינויים בתכנית הלימודים באזרחות. לדברי גל אורון אין בתכנית שאושרה מהפכה, אולם "השינויים הם עוד שלב בהפרת האיזון בין דמוקרטיה ללאומיות". כמו כן אורון דיווח כי המורים הקימו את הפורום "מועצת מורים למען האזרחות", והם מתכננים להיפגש שוב בתחילת ספטמבר כמו גם להוציא חוברת שתציג גרסה משלהם לתוכני הלימוד השנויים במחלוקת ( דקל, נאוה).

  • לינק

    הוויכוח שהתלקח לאחרונה על הוראת האזרחות הוא במהותו על אופייה של המדינה ועל השימוש במערכת החינוך כמכשיר מרכזי בעיצובו. הוראת האזרחות הקיימת מאזנת בין הגישה הרפובליקנית (מדינת הלאום של העם היהודי) לבין הגישה הליברלית (בית לכל אזרחיה). הטיעון המרכזי של כותבת המאמר הוא שהלחץ המופעל בימים אלה לעבור מגישה זו לגישה האתנוקרטית (אזרחות ליהודים בעיקר) משמעה מעבר מאזרחות שוויונית לאזרחות לא שוויונית ובעצם – לדמוקרטיה אתנית ( טסלר, ריקי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין