מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

כלי עזר ממוחשב חדשני שפותח באוניברסיטה הפתוחה. הפנקס האישי הממוחשב נועד לאפשר לסטודנטים לבחור את חומר האתר השונים על פי העדפות הלמידה שלהם ולארגן מחדש את התכנים בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד, איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר לארגון הלמידה. (אורלי בטלהיים, לילך צ'רנוביץ)

סקירה מעניינת על סיפור-סיפורים (Storytelling), ניהול וידע. כתב יגאל חמיש, מנהל ניהול הידע בחברת בזק וחוקר בנושאי ניהול הידע . (יגאל חמיש)