מפת מושגים היא צורה גראפית להציג מידע. השיטה כצורת ייצוג של מידע פותחה בשנות השמונים על ידי Joseph Novak ונמצאת בשימוש כיום בכל התחומים. לשימוש במפת מושגים מספר יתרונות על שיטה היררכית רגילה של תצוגת נושאים: 1.מפת מושגים משתמשת באותה צורת הבניית ידע כמו המוח שלנו – רשת של מושגים ורעיונות וקשרים ביניהם. מפת מושגים למעשה דומה גם באופיה לרשת האינטרנט והקישורים שבין האתרים והדפים. במבט אחד אפשר לקבל מושג טוב לגבי נקודות המפתח. 3.אפשר לראות את סוג הקשרים שבין המושגים ונקודות המפתח. 4. מפת מושגים מפתחת ראיה מערכתית וכוללנית. 5. מפת מושגים מפתחת רמת הבנה מעמיקה של הנלמד מכיוון שמאתרת מהר מאד חסרים וחורים בידע ובהבנה.

הספר "לפנים" הוא קובץ מאמרים המהווה סיכום של ניסוי חינוכי שנערך בישיבת "מקור חיים" שבכפר עציון, שעיקרו היה בהורדת אחריות הלימודים מן המורה, והעברתו במידה מוגברת לתלמידים. כתוצאה מעבודה ניסויית זו צמח מרכז הניסויים 'לִפְנִים', שהמסר המרכזי שלו הוא: שותפות עמוקה של הלומדים, והמקום שניתן לכל אחד מהשותפים, לומדים ומלמדים, להביא את עצמו במיטבו ובחולשותיו. מטרת המאמר המצורף היא להציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית אצל תלמידים. הסקרנות מתעוררת תוך קישור מחשבתי בין תחומים, ונתמכת בממדי אישיות שניתן לעודד. סקרנות עשויה לעודד למידה בסגנון שונה, למידה היכולה להיות שיטתית ומובנית ( דב שמחון) .

מחקר מקיף למדי על דפוסי השימוש באוספי תמונות דיגיטאליות בהוראה האקדמית באוניברסיטאות בארה"ב. המחקר מבוסס על ראיונות רבים שנערכו עם חברי הסגל האקדמאי בארה"ב והסטודנטים הלומדים שם. המחקר שנערך בארה"ב בשנים 2004-2006 מתייחס בהרחבה לנקודות הבאות: סקירת ספרות, סיכומי הראיונות, דרכי איתור של תמונות דיגיטאליות באינטרנט על ידי סגל אקדמי, היקף השימוש בכל סמסטר, יתרונות פדגוגיים של שימוש בתמונות דיגיטאליות בהוראה, כלי עזר לאיחסון התמונות הדיגיטאליות, השלכות השימוש בתמונות דיגיטאליות על רמת ההוראה והשבחת ההוראה בקורסים אקדמאיים, בעיית התמיכה הטכנית, התמיכה הפדגוגית הנדרשת ועוד ממצאים מאלפים בנושא ( David Green)

לפני עשור מערכת החינוך הייתה טרודה בשאלה איך להכניס ולהשאיר את הילדים במערכת החינוך. המטרה הייתה הקטנת הנשירה מבתי הספר והגדלת יכולת ההחזקה.בעשור האחרון השיח השתנה שכן מדיניות ההחזקה בסכנה.יותר תלמידים נשארים (כ-30%) במסגרת בית הספר אבל אינם מתפקדים ואינם מוצאים את מקומם במסגרת זו כפי שהיא מתפקדת היום. על סמך איסוף נתונים ארצי וניתוח סטטיסטי של מכון ברוקדייל, נמצא ש 11% מהתלמידים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה מאוד והאחרים (כ-19%) נמצאים בדרגות נשירה פחותות.יש הרבה מאוד נשירה סמויה . בעבר הייתה נשירה גלויה מסיבית. שאלת המחקר של ד"ר פלורה מור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה שאלה מהם התהליכים והמרכיבים המאפיינים עשייה חינוכית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון בין כתלי בית הספר?

המאמר מציג מחקר שהתפתח במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה לבין בתי ספר במחוז אחד ועניינו דרכי הוראה של מורים בשנת עבודתם הראשונה. המחקר מחפש קשרים בין תצפיות בהוראה של המורים המתחילים לבין רמת בית הספר (יסודי, חט"ב או חט"ע) וטיפוסי ההכשרה (מסורתית לתואר ראשון או לא-מסורתית לתואר שני ו/או לתעודת הוראה אחרי התואר הראשון). המחקר נעשה במהלך שלוש שנים רצופות. התוצאות מצביעות על כך שמורים מתחילים כקבוצה הצליחו בהוראה. ניתוח רמות בתי הספר גילה שניהול הכיתה הטוב ביותר היה בבית הספר היסודי. בחינת טיפוס ההכשרה העלתה כי יכולות ניהול כיתה גבוהות יותר היו בקרב מורים שלמדו בתוכניות הכשרה מסורתיות. הפוטנציאל של האינטראקציות בין רמת בית הספר וסגנון ההכשרה לא היה חד-משמעי אך מצביע על כך שנדרש מחקר נוסף על ההתאמה בין סגנון לבין רמת/סוג בית הספר אליה מוכשר הסטודנט. (.Good, T.L et al)

במציאות הנוכחית כאשר מקצועות משתנים במהירות והידע מתחדש כל הזמן אי אפשר להסתפק בשיטת הקניית הלמידה המסורתית. יש צורך באסטרטגיות אחרות לחלוטין להכשרה חינוכית וללמידה המאפשרות ללומדים להתנסות במקביל בזרימת הפעילויות וצבירת הידע המקצועי תוך כדי התנסות מעשית. מחבר המאמר הנודע, פרופסור John Seely Brown לשעבר המדען הראשי של חברת Xerox ומנהל המו"פ של מרכז החקר הידוע שלה Palo Alto Research Center (PARC). מתאר במאמר מרתק את שיטות ההוראה החדישות הנדרשות כיום להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. המאמר, המבוסס על מצגת שהוצגה בכמה כנסי חינוך השנה, מתאר כמה וכמה מודלים מוכחים להוראה מקצועית חדשנית באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. (John Seely Brown)

היום יותר מתמיד זקוקים המורים לכלים פדגוגיים אשר יהפכו את הלמידה לחווייתית ולרלוונטית. אתר בריינפופ מכיל מעל 300 סרטי אנימציה במגוון רחב של נושאים במדע ובטכנולוגיה ומתווספים אליו מדי שבוע סרטונים חדשים כולל סרטוני אנימציה ישראליים מקוריים המותאמים לצורכי מערכת החינוך בישראל. התכנים מוגשים בדרך מוחשית ומסקרנת המעוררת חשיבה וגורמת הנאה לתלמידים. בשנת הלימודים תשס"ז יפוצל אתר בריינפופ לשני אתרים: האחד במתכונת המוכרת והוא מכיל סרטונים המיועדים לכלל האוכלוסייה, השני אתר בית-ספרי, המיועד למורים והוא עשיר בכלי עזר המסייעים למורים בתכנון תהליכי הוראה-למידה בכיתה. בנוסף מכיל האתר החדש קטעי מידע, חידונים, הפעלות, משחקים ודוגמאות להעשרת התלמידים המתקדמים והסקרנים (אתי כוכבי, ענת שיוביץ)

כושר הלמידה העצמאית שאליה חותר החינוך הקוגניטיבי מהווה כיום מרכיב מרכזי בהתמודדות עם עולם משתנה ומורכב הנתון בעיצומה של מהפכת התקשוב. הספר מפרט כיצד לפתח את החשיבה באופן שתשרת את הלומד העצמאי . החינוך לחשיבה מתחיל בתיאור מרכיבי החושב העצמאי, עובר דרך תכנון הלימודים , מערכת הערכה ומשוב , וכלה בהכשרת מורים לחשיבה עצמאית. תפיסת החינוך הקוגניטיבי שמציג פרופסור קניאל מציבה את נקודת התצפית המרכזית על התודעה ( minds) של המורים והתלמידים, כשותפים למסע ארוך ליעד זהה – למידה עצמאית אותה מנתח פרופסור קניאל בספר. המסקנה המרכזית המונחת ביסוד הספר היא כי החינוך הקוגניטיבי צריך שיוכיח את עצמו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות ולא לצדן. הפרק השני מתמקד בייחודיות הלומדים והמלמדים המהווים מעין יחידה שלמה. אפשר להבחין בארבעה עקרונות שאינם תלויים זה בזה: שונות גבוהה, האדם רציונאלי מטבעו, האדם הוא מערכת לומדת ללא הפסקה , והחלפת המונח "משכל" במושג "פוטנציאליים של למידה" ( שלמה קניאל) .

אנו נוהגים לבקש מתלמידינו לחזור על החומר הנלמד, תוך עיון בספרי הלימוד שבידיהם. לעיתים, אנו "הופכים את הסדר" ומבקשים מהם להתכונן לשיעור הבא ע"י קריאה מראש של חומר הלימוד. לתומס לורד השקפה מנומקת משלו בעניין ושרה פרח , עורכת כתב העת על כימיה בחרה להביא אותה בפניכם, בתרגום חופשי מהמקור. " אני רוצה שיתאפשר לי להציג את הנושא בהתלהבות שלי ולאתגר את הסטודנטים להשיב לי תשובות על סמך החומר שלמדו והטמיעו בעבר ולא רק על סמך המידע שקראו בערב הקודם. רכישת ידע דורשת גירוי הסקרנות של הלומד ע"י שמעוררים בו עניין, בוחנים תגליות ומפתחים רעיונות לגבי האופן שבו המידע החדש משתלב בזה הידוע וברור להם" . אם הסטודנטים קוראים מראש, ללא מיקוד מחשבתי, קרוב לוודאי שיוכלו לצטט מידע בלי שהבינו באמת כיצד הוא מתקשר לנושאים אחרים. בנוסף, צפוי שהם יפרשו לא נכון חלקים מהתכנים שקראו ויפתחו תפישות שגויות ( Thomas Lord ) .

המהפכה המשמעותית ביותר בכיוון "התלמיד במרכז" הייתה שינוי דרך הישיבה בכיתות, מישיבה פנים אל המורה לישיבה בקבוצות. זה היה חלק משינוי דרכי ההוראה , שעיקרו מעבר מלמידה משותפת לכל הכיתה ללמידה קבוצתית ואישית. הטענה הייתה שהילדים ילמדו בקבוצות, כלומר, זה מזה. מחבר המאמר , סבור שאין זה מה שקורה בשטח. לכאורה יש כאן "חינוך מתקדם", אך שינוי כה דרסטי דורש דיון מתקדם ומחקרים שייבחנו את התוצאות. מחבר המאמר דן , מנקודת השקפתו החינוכית, בכמה צדדים בעיתיים בישיבה בקבוצות בכיתה כגון חוסר יעילות של עבודת הילדים העצמית , הפגיעה בסמכות המורה – היא חדלה להיות המנהלת של השיעור , אבדן הדיון הכיתתי, העדר הרגלי ריכוז, המורה נתפסת כעוזרת והדבר פוגע במעמדה. מחבר המאמר סבור , עפ"י השקפתו החינוכית וניסיונו , כי כאשר התלמידים בכיתה יושבים ופניהם אל המורה יש למורה סיכוי רב יותר להפוך למנהיגה של הכיתה. כאשר המורה איננה מנהיגה , הכיתה נוטה להיות מפוררת יותר ( אהרוני , רון ) .

מוזיאונים כסביבות למידה, חקר וגילוי הם אבן פינה בחיים התרבותיים של ישראל, הם מקור ידע וסביבות עשירות וייחודיות, המתאימות ללמידה בדרך מעמיקה, מוחשית וחווייתית. "מכל הגלויות", הוא מוזיאון שהוקם על ידי שכבת כיתות ה'. המוזיאון כולל חפצים שהובאו מבתי התלמידים. החפצים שהובאו למוזיאון הם חפצים שמאחוריהם סיפורים מאלפים, בעלי משמעות רגשית וערכית. בנוסף למפגש הבלתי אמצעי עם אוצרות תרבותיים, מסייע המוזיאון לפיתוח חוש אסטטי ומיומנויות של התבוננות והסקת מסקנות. הלמידה מועצמת כאשר המוזיאון מתבסס על תערוכות שאוצרים התלמידים. הרלוונטיות, תחושת השייכות, הנכונות לחקור ולגלות סיפורים מאחורי החפצים, מיומנויות ארגון, שיום וקטלוג, כל אלה הופכים את המוזיאון למשמעותיים ביותר עבור התלמידים (סימה בכר, צפרירה בלומנטל)

בבית הספר "הלל" ברמת גן מופעלת, על ידי מספר מורות, תוכנית שתכליתה לאפשר למורה דרך נוספת משמעותית להכרות והתייחסות עם עולמו הרגשי של התלמיד בכתה. תכנית זו מופעלת אצל חלק מהמורות, חלקה או כולה, והיא נבנתה דרך ניסיון, אינטואיציה ולמידה לאורך השנים.יתרונה הוא בעובדה שהיא אינה מצריכה כמעט פינוי של משאבים מיוחדים וניתנת להפעלה בהיקף ובאופן המותאם לצרכים המיוחדים של כל כיתה וכל מורה בהתאם.התוכנית כוללת מתן משימות עבודה בעלות מאפיין משולב רגשי עם החומר הלימודי המועבר באותו זמן בכתה, במסגרת תוכנית הלימודים השוטפת.כלומר, בנוסף לדרישות הלימודיות בנושא הנלמד ו משלבים ממד רגשי בחומר המאפשר לילד לשלב לימוד חוויתי עם תחושה שהמורה קשוב לתחושותיו, ולמורה מאפשר נקודת מבט נוספת לגבי החלקים האמוציונאליים של תלמידו (דפנה רענן כהן ועפרה לבקוביץ).

רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)

במאמר מוצגים בצורה שיטתית ממדי האינטליגנציה (לפי גרדנר), מאפייניהם ודוגמאות לפעילויות לימוד /מטלות ולחלופות להערכה לכל אינטליגנציה. כמו מציג המאמר המעולה של ד"ר מרים וליצקר את הסוגיה של מטלת ביצוע אוטנטית העשויה לשמש תשתית להערכה חלופית רב ממדית. מוצגות בצורה בהירה ומדגימה דוגמאות לדרכי עבודה במטלת ביצוע אותנטית לפי תיאוריית האינטליגנציות המרובות. במבנית מובאות הצעות לדרכי עבודה על משימות לימוד או על מטלות ביצוע ולהצגתן. את דרכי העבודה אפשר להחיל בכל נושא ובכל מבנית (בתחומי המדע והטכנולוגיה)

הוראה דיאלוגית" או "משא ומתן אודות ידע" (negotiating knowledge) היא מאופיינת בכך שבמהלך השיעורים מתקיימים דיונים כיתתיים, בין המורה לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם, כך שהמורה איננו הדובר היחיד בכיתה. שיטת הוראה זו משקפת את התמורות שחלו בתפיסת הלומד בשנים האחרונות. מטרתו העיקרית של מאמר זה הוא לאפיין את שיטת ההוראה באמצעות משא ומתן כיתתי, לציין את ההבדלים בינה לבין שיטות אחרות הדומות לה (שיטת ה"פינג פונג", "דיאלוג סוקרטי", "הוראה בשיטת החקר והגילוי"), ולתאר את אופן הפעלתה בכיתה (תמר יחיאלי).

חוברת המאגדת בתוכה דפי מידע למורים ודפים לתלמידים לצפייה מונחית במשדרי וידאו שונים.בחוברת התייחסות ל 28 משדרים שונים: משדרים לימודיים, סרטים דוקומנטריים וסרטים באורך מלא. החוברת מביאה מספר גישות להוראה באמצעות סרטים. החל בשידור של קטעים והתייחסות אליהם, סיכום באמצעות תשבץ, דיונים, סרט כמבחן ועד יצירת מועדון "ביוסינמה" לצפייה בסרטים באורך מלא.ללימוד באמצעות סרט יש להיערך, חשוב להכין דפי עבודה מתאימים מאחר שהקרנת משדר ללא טיפול הולם אינה מאפשרת הפנמה של החומר בו צופה התלמיד. יש לעצור, לדון, לשאול וכל אלו פוקחים את עיני התלמיד ומאפשרים לו להפיק את המרב מהמשדר. בחוברת עצות למורה המכין שיעור המשלב צפייה בסרט, מידע על תוכן, אורך, שפה ונושאי הלימוד בהם נוגע כל משדר (המרכז הארצי למורי הביולוגיה).

המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)