אחת הבעיות הקרדינאליות בהוראה, נובעת מתפיסת חומר הלימוד כתוכן סטטי. בשיח הפדגוגי המעשי, נשמע לא אחת ניסוחים, המבחינים לכאורה, בין "תכנים" המייצגים את נושאי הלימוד, לבין "כישורי חשיבה" המופעלים על ידי הלומד בכדי לשאול שאלות, לפענח קשיים, לפתור בעיות, להכליל ולהמשיג רעיונות מופשטים וכדומה. ד"ר מרים קדרוני מדגישה במאמרון מעניין את חשיבות המיפוי הסבר מושגי- כפרוצדורה מגשרת בין העיוני למעשי בתכנון ההוראה. מטרת המיפוי של נושא לימודי, היא ברענון ההכרה וההבנה של חומר הלימודים, על ידי חקר מחודש של מהות הנושא מנקודת מבט דיסציפלינארית. אמנם, תכנית הלימודים מספקת בקצרה, רציונאל להוראת נושאי הלימוד וכן ראשי פרקים, מושגים ורעיונות, אותם מתבקשים המורים ללמד. אך, תהליך המיפוי, מאפשר למורה או לצוות המורים המקצועי, לדון מחדש במשמעות המושגים והרעיונות המוצעים ולבחון את מהות הקשרים ביניהם. מוקד הדיון אינו "איך לימדתי נושא זה בעבר" או "אילו טיפים או מתכוני הוראה אפיק", אלא, מהם מרכיביו המהותיים של הנושא ואילו יחסים קיימים בין המרכיבים השונים ובינם למכלול ( מרים קדרוני) .

המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה משופרות מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן ( Teresa Crawford ).

פיתוח הכיתה כסביבה לימודית המאפשרת צמיחה , תלויה ביכולת לשלב מאפיינים הלקוחים מהמודל הבלתי פורמאלי ולהפוך אותם לחלק אימננטי למערכת יחסים שבין כל השותפים לעשייה החינוכית . המפגשים כולם יתייחסו למשמעת, לתכנים הלימודיים ולכל הקשור בבעיות ההוראה, כמרחב שאת רכיביו קובעים יחד מורים ותלמידים. כיתה כזו תיבנה תוך כדי דיאלוג מתמשך בין המורה לתלמידיו, שבו ייקבעו המטרות והתכנים , דרכי ההוראה ודרכי הערכה/ המאמר מציע כמה וכמה הצעות אופרטיביות לפיתוח מפגשים לימודיים בעלי ערך ומשמעות בכיתה כסביבה לימודית חינוכית, הפותחות פתח לדיון משתף ברכיבים היוצרים את הניכור , והנותנים לתלמידים את ההרגשה שבית הספר הוא "בית חרושת לציונים". המאמר מציע כלים יישומים להוראה הרואה את מערכת יחסי הגומלין כמאפשרת למלמד וללומד לעצור ולבדוק את הדרכים להשגת המטרות. במאמר מוצעים שלושה שלבים של הפעלה והתנסות לסטודנטים להוראה ולתלמידים שיסייעו למנחה ולקבוצה לפתח סביבה לימודית מאפשרת צמיחה. המפגשים מבוססים על הפדגוגיה הדיאלוגית . האסטרטגיה ניתנת לפירוק ולשימוש כדפוסי פעולה נפרדים. כל אחת מהפעילויות המוצעת במסגרת האסטרטגיות השונות נוסתה והופעלה במפגשים של מחנכים העובדים בפועל במערכת החינוכית. גם הכלים האסטרטגיים האלו נוסו והופעלו במפגשים של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וסטודנטים ממכללת דודי ילין , כלומדים וכמלמדים קבוצות של תלמידים ( חבצלת רונן) .

מורה הנדרש לתכנן היום מערך שיעור נדרש יותר לחשיבה על הגמשה והתאמה לצרכים משתנים . לכן כדאי ללמוד גם מניסיונם של מומחי הדרכה מחוץ למערכת החינוך. מצאנו לנכון, על כן, להביא מאמר מעניין של נועם וקסר המסביר כיצד לתכנן ולבנות מערך שיעור לקורס של לומדים בקורס מקצועי או בהדרכה מקצועית. "חשוב לזכור שישנם טיפוסים שונים בקבוצה אותה תלמד. בזמן התרגול אני מנסה לקבץ לקבוצות עבודה ותרגול את כל סגנונות הלימוד האפשריים בכל קבוצה. האקטיבי, המשקף, התיאורתיקן והמעשי עובדים טוב בקבוצה – הם משלימים אחד את השני. כל אחד הוא Individual Contributor וביחד ישנה סוג של שרשת-אספקת-יצור."

המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .

המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

בעוד תחומי דעת שונים ניסו ליישם גישות פדגוגיות–קונסטרוקטביסטיות בהוראה הפעילה שלהם באינטרנט הרי תחומי הוראת הפסיכולוגיה בעולם נשרכו מאחור ולא מיהרו לחדש. המאמר הנוכחי מתאר אסטרטגיה קונסטרוקטיביסטית להוראת תהליכים קבוצתיים בפסיכולוגיה באמצעות למידה מתוקשבת באינטרנט. האסטרטגיה שהופעלה בקורסים בהוראת הפסיכולוגיה היא Collaborative Online Research and Learning -CORAL-method , שיטה קונסטרוקטיביסית אשר במהלכה סטודנטים משני קורסים מקבילים באוניברסיטאות שונות ומרוחקות לומדים וחוקרים בצוותא באמצעות האינטרנט את נושאי התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה. בעודם מנסים לגבש הצעת מחקר משותפת לומדים וחוקרים הסטודנטים את התהליכים הקבוצתיים שלהם עצמם באמצעות התקשורת הממוחשבת באינטרנט. לרשות הסטודנטים עמדו כלים ממוחשבים כגון קבוצות דיון מתוקשבות , פורומים מתוקשבים, חדרי שיחה מסוג IRC, כלים מתוקשבים לניהול מתוקשב של קבצים משותפים ועוד. בעקבות הניסוי באינטרנט הצליחו הסטודנטים לצבור תובנה גבוהה יותר על סוגיית התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה בהשוואה לקורסים הרגילים בהם נחשפו הסטודנטים לתכנים בלבד ללא אינטראקציה עם עמיתים מרוחקים ( Donna Ashcraft, Thomas Treadwell, V. Krishna Kumar).

מצגות POWERPOINT משמשות כיום כלי מרכזי בהוראה במוסדות החינוך הגבוה. עם זאת, בשנים האחרונות מועלות ביקורות על אופני השימוש במצגות אלו. מאמר זה מתאר חלופה לשימוש בתבניות העיצוביות שהתוכנה מציעה, כדי לנצל את מרב היתרונות ה- POWERPOINT ולצמצם את החסרונות שלה. המחברים מציעים לעצב את השקף הריק כמפת מושגים (concept map) הנבנית בהדרגה במהלך השיעור. מפות מושגים נועדו להציג טקסטים באופן גראפי לשם פישוט וארגון ההצגה של רעיונות מורכבים. המפה מלווה את השיעור בכל מהלכו, ומדי פעם יש 'יציאה' ממנה דרך קישורים וחזרה אליה. הקישורים יכולים להיות לתמונה, לסרט, או להרחבה מילולית. מפות מושגים מטפלות בנקודת תורפה מרכזית של מצגות PPT טיפוסיות. בשונה ממצגות עמוסות ברשימות נקודות, שבהן הקשרים הסיבתיים אינם מודגשים בצורה מפורשת דייה ( ולכן עלולים לעודד למידה על ידי שינון) , מפות מושגים מעודדות את הלומדים לפענח יחסי סיבה ומסובב מורכבים, וכך מפעילות אצלם רמות חשיבה גבוהות יותר ( רונן המר, גליה אנקורי).

קיים קושי לא מבוטל בהטמעת השימוש בפורטפוליו בהכשרה אקדמאית בכלל ובהכשרת מורים בפרט. הסטודנטים להוראה מתקשים להבין את משמעות הפורטפוליו ויש אצלם חוסר הבנה לגבי תפקיד הפורטפוליו בהכשרתם. מערכות ההכשרה הולנדיות מנסות מזה עשור להטמיע שימוש אינטגראלי בפורטפוליו בהכשרת מורים בעקבות ניסיון מוצלח בהטמעת השימוש בפורטפוליו בבתי ספר לרפואה בהולנד) והניסיון שצברו יכול לשמש מקור השראה ולמידה למורי מורים גם במערכות הכשרה אחרות בעולם. הכותבים, מורי מורים, חוקרים ומומחים לשיטות הוראה מציעים שיטת הוראה מוכחת לשילוב הפורטפוליו בהכשרת מורים. בתהליך שיזמו המחברים הם יצרו אנאלוגיות לשילוב הפורטפוליו. נעשה ניסיון סימולטיבי להשוות את הפורטפוליו לאמצעים כגון דף קורות חיים (CV) ואמצעים נוספים לקידום העובד בשוק העבודה. הניסיון מלמד כי השימוש באנאלוגיות אלו כחלק משיטת ההוראה לשילוב פורטפוליו מעמיק את ההבנה של הסטודנטים להוראה לחשיבות הפורטפוליו (Jan , Tartwijk, Martine van Rijswijk, Hanneke Tuithof, Erik W. Driessen.).

הדיאלוג הכיתתי המבוסס על שאלות ותשובות הוא מצב מורכב. מורים יכולים לטפח שאילה וחשיבה כשם שהם יכולים לדכא אותן. המורים יכולים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים אם יהיו מודעים לחשיבותו של הדיאלוג השאלתי בכיתה ולהיבטיו השונים. בדיאלוג אמיתי המונע משאלות ותשובות נוצר תהליך שהן המורה והן התלמידים שותפים במסע לגילוי "האמת". דיאלוג כזה, המאפשר לתלמידים "להתקיל" את המורים בשאלות ובתשובות מקוריות ומפתיעות, עשוי לתרום להתפתחותו של המורה כמורה וכאדם – להחזיר אותו למקורות הידע שלו, לשאול עליהם, לבקר את הידע שלו וליצור ידע חדש. יצירת תנאים לדיאלוג כזה נותנת להוראה וללמידה משמעות חדשה (ניצה שחר)