דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 792 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב על יוזמה חדשה של קורסרה – לערוך מפגשים פנים אל פנים של קבוצות לומדים בקורסים שלה. הצורך במפגשים כאלה כנראה עלה בעקבות מחקר שמצא שסטודנטים בקורסי MOOC שקיבלו עזרה לא מקוונת קיבלו ציונים גבוהים מאלה שלמדו דרך הרשת בלבד. כתבה חדשה של קלייטון כריסטנסן ומישל וייס שהתפרסמה בגלוב של בוסטון נותנת לנו הזדמנות נוספת לראות כיצד תופעת ה-MOOC מתרוקנת מתוכן, אבל בכל זאת ממשיכה לקבל כותרות כתופעה ייחודית שתשנה את החינוך.

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • לינק

    אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של שנת הלימודים ותלמידי ישראל עוזבים את שגרת הלמידה לטובת חזרה אינטנסיבית על כל מה שלמדו לקראת המתכונות ובחינות הבגרות. כיצד נבצע חזרה אפקטיבית ומעניינת? האם פשוט ללמוד שוב את החומר מההתחלה? האם לסכם ולהגיש להם את הכול בדפים עמוסי טבלאות? מהו היתרון היחסי של המורה על פני מיקודיות למיניהן? ( חובב יחיאלי).

  • סיכום

    מטרת מאמר זה היא לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף ,למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי (Oferdahl Erika, Impey Chris).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • לינק

    המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית ( עפרה ענבר-לוריא).

  • לינק

    במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

  • לינק

    משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

  • לינק

    מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

  • לינק

    מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

  • סיכום

    המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • תקציר

    במדינת ווירג'יניה בארה"ב הגיעו למסקנה כי יש ללמוד מניסיונם של מורים שהצליחו להטמיע ולשלב היטב את התקשוב בהוראה ובלמידה . תחנת השידור הציבורית ( מקבילה לטלוויזיה החינוכית בישראל אבל הרבה יותר רלבנטית) לקחה על עצמה את האתגר. הם אספו מידע על מורים מצליחים בתחומי התקשוב החינוכי , תחקרו אותם והעלו את הממצאים והתובנות לשידור ולאתר אינטרנט שהקימו במיוחד לכך. בסקירה הם מציגים את התובנות העיקריות של המורים פורצי הדרך בבתי הספר של וירג'יניה ( Kelly Walsh ).

  • סיכום

    מהי "הוראה משמעותית"? הוראה משמעותית היא הוראה המושתת על שלוש הנחות יסוד אלה: 1. אי-אפשר לכפות את הלמידה; 2. בני אדם הם יצורים סקרניים מטבעם; 3. החינוך אינו משהו שעושים לאנשים, אלא משהו שאנשים עושים לעצמם. מול מציאות רדודה ועגומה בחינוך אפשר וצריך להעמיד מציאות אחרת, המבוססת על הוראה משמעותית, שבה: מעודדים סקרנות ומשבחים את גילוייה; המורה הוא אדם אמפתי, מכבד ואכפתי; אפשר ללמוד דברים חדשים, בכוחות עצמך ובעזרת המורה; יש מקום לספונטניות; התלמיד פעיל ותורם לקבוצה הלומדת; התלמיד מוערך כאדם (יוסף אבינון).

  • לינק

    הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

  • לינק

    מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש בסרטוני וידאו בחינוך. מוקד מיוחד ניתן לגישות העיקריות של הוראה בשיטה של חקר מקרה בעזרת סרטוני וידאו (Pai, Aditi, 2014).

  • לינק

    הרבה מורים לתלמידים המתקשים בכתיבה מחפשים דרכי הוראה חדשות שיקדמו למידה משמעותית, במאמר מסוים מצאה לימור ליבוביץ דוגמה ליישום אוריינות מולטימודאלית (מודאליטי=אופנויות) בשיעורי שפה.החידוש- שימוש במצלמה ובמשחק תפקידים לקידום קריאה וכתיבה (ותהליכי טיוט).

  • לינק

    תכנית " הכיתה ההפוכה" בנויה במתודה הפוכה מזו הנהוגה במרבית ביה"ס. בשיטה זו הקניית הידע הבסיסי נעשית מחוץ לכיתה, בדרך כלל ע"י סרטי וידאו ושאלוני מבדק קצרים. בפיילוט מודל הכיתה ההפוכה משתתפים כ 20- מורים המלמדים מתמטיקה ב 20- כיתות בחינוך העל יסודי. הניסוי נערך בבתי ספר של רשת אמי"ת בישראל ( נורית רייך, דן בוכניק) .

  • תקציר

    בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין